מתי מתחיל לחץ חברתי?

לחץ חברתי לא פוסח על אף אחת מאיתנו. לא רק שאנחנו מוצאות את עצמנו מאמצות טרנדים שרירותיים ושיגעונות חולפים, אנחנו אפילו מתאימות את עצמנו לדעת הרוב כשלמעשה לעיתים קרובות אנחנו יודעות טוב יותר בעצמנו. רק נסו להיות הורים, ותיווכחו בעצמכם.

אז מתי מתחיל כל הסיפור הזה של לחץ חברתי?

אחד הניסיונות הראשונים (והמוצלחים) לענות על השאלה הזו הגיע מגרמניה. 96 ילדים בני 4 חולקו לקבוצות של 4 ילדים אשר הכירו זה את זה מהגן. בניסוי, הילדים הושבו זה לצד זה, כך שהם יכלו לשמוע אך לא לראות אחד את השני, וכל אחד מהם קיבל ספר תמונות. החוקרים הסבירו לילדים שמדובר בספרי תמונות זהים, אך למעשה זה לא היה נכון- ספר אחד מתוך הארבעה היה שונה, 12 מתוך 18 עמודי התמונות לא היו זהים.

במהלך הניסוי הילדים התבקשו בכל פעם לעבור עמוד ולדווח מה הם רואים, כל אחד בתורו (הילד עם הספר השונה תמיד דיווח אחרון). ב-12 הפעמים שבהם עמודי התמונות לא היו זהים הילד עם הספר השונה נתקל בקונפליקט- האם לדווח מה הוא באמת רואה או להתאים את עצמו למה שהילדים האחרים דיווחו פה אחד? החוקרים נדהמו לגלות ש-18 מתוך 24 הילדים שקיבלו ספר שונה התאימו את עצמם לדעת הרוב לפחות פעם אחת למרות שהיא בבירור לא תאמה לתמונה שהם עצמם ראו, ואילו 10 מתוכם הלכו עם הזרם ברוב הפעמים. ושימו לב לנתון המעניין הבא- בנות התאימו את עצמן לדעת הרוב פי 2 יותר בהשוואה לבנים, אפקט שגם תואר קודם לכן בקרב מבוגרים (nature or nurture?).

אבל רגע, אולי הם פשוט התבלבלו...?

שאלה טובה. כדי לוודא שאכן מדובר בלחץ חברתי ולא בסתם בלבול ("אם כולם אומרים אחרת, אולי אני באמת מפספס משהו?"), החוקרים חזרו על הניסוי אך עם שינוי קל- מדי פעם הילדים הורשו לדווח מה הם רואים בתמונה בפרטיות, מבלי שהילדים האחרים ישמעו. נו, וזה שינה משהו? בהחלט. הילדים בניסוי התאימו את עצמם לדעת הרוב במידה פחותה משמעותית במקרים שבהם התבקשו להשיב בפרטיות, בהשוואה למקרים שבהם ידעו שילדים אחרים מקשיבים להם. ממצאים אלו מלמדים אותנו שלחץ חברתי משחק תפקיד כבר בגיל 4.

ומה קורה בסיטואציות חברתיות? גם אז לחץ חברתי משחק תפקיד?

במחקר שנערך בארה"ב הציגו ל-132 ילדים בני 2.5-6 ארבע תמונות המתארות תרחישים שונים שלא עומדים בקוד החברתי (כמו למשל להגיע לגן לבוש בבגד ים או לשחק בצעצועים בזמן האוכל) או בקוד המוסרי (כמו למשל להרביץ לילד אחר או לקרוא לא בשמות) ושאלו אותם "האם זה בסדר שהילד בתמונה עושה זאת?". כל ילד נתן את תשובותיו בנפרד, ולאחר מכן החוקרים הציגו בפניו סרטון וידיאו שבו שני ילדים אחרים בגילו הגיבו בדיוק לאותם תרחישים בתמונות.

וכאן מתחיל החלק המעניין. שני הילדים מהווידאו נתנו את אישורם לכל ההפרות החברתיות או המוסריות שתוארו בתמונות. או אז, כל ילד נשאל פעם נוספת על כל אחד מהתרחישים "האם זה בסדר שהילד בתמונה עשה זאת?". נתוני המחקר חשפו כי קרוב ל-35% מהילדים שינו את השיפוט שלהם לפחות פעם אחת כאשר היה מדובר בהפרה של הקוד החברתי, ואילו 20% שינו את עמדתם כאשר היה מדובר בהפרה של הקוד המוסרי. ממצאים אלו מלמדים אותנו שהקוד המוסרי עמיד יותר בפני לחץ חברתי (וכנראה שטוב שכך).

אבל יש גם תקווה!

מסתבר שילדים גם יכולים להתנגד לדעת הרוב. למשל, במחקר שהשתתפו בו כ-150 ילדי גן מסין ומספרד, נוכחותה של מורה אחת שהתנגדה לדעת רוב של שלוש מורות אחרות הספיקה כדי להפחית את נכונותם של הילדים ללכת עם דעת הרוב. מעבר לכך, אפילו ילדים בני 4-6 לא מאמינים לכל מה שאומרים להם ומבחינים במידת המהימנות של מי שמדבר איתם- הם נוטים לסמוך יותר על מי שבקיא בנושא ולמי שיש מוניטין חברתי חיובי. באופן מעניין, ככל שהילדים גדולים יותר כך הם שמים משקל רב יותר על בקיאות מאשר על מאפיינים חברתיים כשהם צריכים להחליט על מי לסמוך. אז כן, ילדים בהחלט חשופים ללחץ חברתי מגיל צעיר אבל נראה שיש עם מה לעבוד.

אם מעניין אתכן הקונטקסט האבולוציוני של לחץ חברתי ועל שונות בין-תרבותית בנטייה לקונפורמיזם חברתי, לחצו על הכפתור "למיטיבות לכת" בסוף העמוד.

לדיון על הכתבה

ייתכן שיעניין אותך גם...

• לחץ חברתי בגיל ההתבגרות

• למה הילד שלי לא חולק?

• האם ייתכן שילדים הוגנים מטבעם?

קרדיט לתמונה:

<a href='https://www.freepik.com/photos/kids-classroom'>Kids classroom photo created by gpointstudio - www.freepik.com</a>