אני מנסה לחזור לרגע הזה ושואלת את עצמי- מי הייתה האישה הזו על המטוס?

 

מצד אחד- אישה שמדע זורם בעורקיה מאז שהיא זוכרת את עצמה - חדורת מוטיבציה וסקרנות אינסופית, אשר חולמת על קריירה אקדמית. אישה שהחליטה לנסוע בהיריון כל כך מתקדם לארץ רחוקה, רק כדי לא לפספס הזדמנות להתחכך בזירה האקדמית הבינלאומית. אישה טוטאלית.

 

ומצד שני- אישה שבעוד חמישה שבועות תהפוך לראשונה לאמא. אישה שמנצלת כל הזדמנות מחוץ למעבדה להתכונן לקראת בואה של הילדה שלה. אישה שמסתובבת בעולם בתחושה שיש לה כוחות על. אחרי הכל, היא מייצרת בת אדם. אישה טוטאלית.

​

אמהות ומדע- איך עושים את זה?

 

השאלה הזו ריחפה מעל ראשי מרגע שגיליתי שאני בהיריון, אך ביום שבו נולדה בתי פשוט הדפתי אותה מעלי. התמסרתי אל האמהות, אל הילדה שלי. רציתי שהזמן יעמוד מלכת, שחופשת הלידה לא תיגמר לעולם. אבל היא נגמרה בסוף. חזרתי למעבדה בלב חצוי. לא פה ולא שם.  לא מספיק מדענית, לא מספיק אמא.

​

ואז העולם השתגע.

​

בשיאה של תקופה מבלבלת כל כך, העניקה לי הקורונה הזדמנות פז לערוך ניסוי מבוקר: שלושה ימי מחקר, שלושה ימי אמהות ויום מנוחה. השבועות חלפו והתמונה הלכה והתבהרה - אני רוצה להיות יותר אמא. נבהלתי מאוד. אחרי שהסדרתי את קצב פעימות לבי, יצאתי לחפש נחמה אצל מי שתמיד מצליחה להרגיע אותי - האינטלקטואליזציה. צללתי אל תוך עולם החינוך הביתי, והאסימונים החלו ליפול בזה אחר זה. בלב שלם, אך לא בלי צביטה, החלטתי לעזוב את הדוקטורט כדי לגדול כאמא לצדה של בתי.

 

אבל כאן לא תם סיפורנו.

​

עם ההחלטה לעזוב את החיים האקדמיים, נותרה התשוקה הגדולה שלי ללמידה ללא קורת גג, אך לא לזמן רב. למעשה, באותו שבוע שבו עזבתי את המעבדה הקמתי את קבוצת הפייסבוק "מאמאדע" הורות מבוססת-מדע". המטרה הרשמית של הקבוצה היא להוריד ממגדל השן האקדמי את המחקר הרלוונטי להורות וגידול ילדים ולהביא אותו לכולם - נגיש, קליל ויחד עם זאת מדויק ואמין. אבל אם אהיה כנה, המטרה האמיתית של "מאמאדע" היא להיות לי בית, תואם למידותיי, שבו אוכל להיות מי שאני - מדענית ואמא.

​​