top of page

"זה לא פייר": האם ייתכן שילדים הוגנים מטבעם? (חלק א')



בוקר שבת אפרורי של חג פורים. יובל פוקח את עיניו ורץ מיד אל המטבח. הוא שולף מהארון את שקית ה-m&m’s הענקית שקיבל אתמול במשלוח המנות מחברו לכיתה ושופך את תכולתה על שולחן המטבח. יובל רוכן מעל הערמה המכובדת בהתרגשות גדולה, בעוד שאביו עומד מהצד ודוחק בו לחלוק את הסוכריות עם אחיו הקטן. האב וודאי חושב לעצמו שהדרך היחידה לגרום לילדים לנהוג בהוגנות היא להכריח אותם לעשות זאת.


ובכן, אבא יקר- זו מחשבה לא-הוגנת!


חוקרים מאוניברסיטת הרווארד הסתובבו בפארקים ציבוריים ברחבי בוסטון והציעו לילדים שהיו באזור להשתתף במשחק פשוט למדי. זוג ילדים שלא מכירים זה את זה התבקשו לשבת אחד מול השני כאשר ילד אחד קיבל ארבע סוכריות והילד השני קיבל רק סוכרייה אחת- חלוקה לא-הוגנת לכל הדעות. וכאן הדברים מתחילים להיות מעניינים. אחד משני הילדים מקבל את תפקיד "המחליט"- הוא יכול לקבל את החלוקה הזו או לדחות אותה. אם "המחליט" בוחר לקבל אותה, שני הילדים מקבלים את הסוכריות בהתאם לחלוקה. אם הוא דוחה את החלוקה, שני הילדים נשארים בידיים ריקות.


ומה יקרה אם "המחליט" יקבל ארבע סוכריות והילד השני רק אחת?

החוקרים היו בטוחים ש"המחליט" יקבל את החלוקה הלא-הוגנת וייקח לעצמו את כל ארבע הסוכריות בלי לחשוב פעמיים. להפתעתם הרבה, ילדים החל מגיל 8 דוחים לעיתים קרובות את היתרון הלא-הוגן שלהם. הם מוכנים להקריב את הרווח שלהם ולהישאר בידיים ריקות כדי להימנע ממצב שבו ילד אחר מקבל פחות, למרות שרק עכשיו פגשו אותו. "זה פשוט לא פייר", כך מסבירים הילדים את בחירתם.


ילדים מצליחים לזהות חוסר-הוגנות גם בסיטואציות שהם לא לוקחים בהן חלק. ובניגוד למה שהיינו מצפים- האנשים הקטנים האלו לא עומדים מנגד. במחקר שפורסם ב-2015 הציגו לילדים בני 5-6 תרחיש שבו ילד אחד רצה לשמור את כל הסוכריות לעצמו וסירב לחלוק אותן עם ילד אחר. בפני כל ילד עמדה הבחירה הבאה: לא לעשות דבר או להתערב כדי למנוע את חוסר הצדק. וכדי להקשות עוד יותר, הילד היה חייב לשלם מחיר של סוכרייה אחת במקרה שבחר להתערב. החוקרים שוב הופתעו לגלות שברוב המקרים ילדים סביב גיל 6 בוחרים לשלם את המחיר כדי למנוע מילד אחר לחמוק עם התנהגות לא-הוגנת.


האם ייתכן שהוגנות מתפתחת אצל ילדים באופן טבעי מבלי שנצטרך ללמד אותה? או אולי אלו השפעות חברתיות של חיים במדינה שחרטה על דגלה את ערך השוויון? מה יקרה אם ניתן לילדים מהודו, מאוגנדה או ממקסיקו לשחק באותו משחק-סוכריות?


כל זאת ועוד בפרק הבא



Comments


bottom of page