top of page

לידה קשה, חיים קשים- האמנם?



מתחת לשמיכת הפוך ביום חורפי גשום, כשהמקרר עמוס אוכל מגוון ומכונת הכביסה עוד רגע מסיימת לעבוד, יש לנו פניות להרהר ביתרונות ובחסרונות שהביאה איתה הקדמה. אבל יש עובדה אחת שפשוט אי אפשר להתווכח איתה: בזכות אותה קדמה הרבה יותר נשים צולחות את אחד האירועים המכוננים בחייהן - הלידה - בידיים מלאות [1]. למעשה, מסתובב בינינו מספר הולך וגדל של אנשים אשר שרדו לידות טראומתיות, ואי אפשר שלא לתהות- האם הדרך שבה תינוק מגיע לעולם קובעת באיזשהו אופן את מסע חייו?


באמצע שנות ה-50, יצא לדרכו מחקר מרשים ויוצא דופן בנוף האקדמי אשר עקב אחר מסע חייהם של קרוב ל-700 אנשים במשך יותר מ-40 (!) שנים- החל מתקופת שהותם ברחם ועד לבגרותם המאוחרת. החוקרים אספו מידע על סיבוכים שהתרחשו במהלך הלידה, ועקבו במשך שנים ארוכות אחר ההשפעה המצטברת של לידה טראומתית על ההתפתחות הפיזית, החברתית והאינטלקטואלית של אותם ילדים. וכדי להשלים את התמונה, החוקרים אספו נתונים גם על טיבה של הסביבה המשפחתית שהילדים גדלו בתוכה.


נו, מוכנות לשמוע מה הם גילו?

אז ככה, כ-13% מתוך האנשים שהשתתפו במחקר נולדו בלידה טראומתית כמו לידה מוקדמת, רעלת היריון, לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי. בקרב אלו שלא שילמו מחיר כבד בצורה של מגבלה פיזית, שכלית או נפשית, החוקרים זיהו שני דפוסים מעניינים. ראשית, ההשפעה של לידה טראומתית הלכה ודעכה עם הגיל, כאשר רוב הילדים הצליחו להדביק את הפער ולתפקד באופן דומה לאלו שלא חוו סיבוכים סביב הלידה. ומעניין עוד יותר- ככל שהסביבה הביתית של הילדים הייתה יותר מיטיבה, כך הילדים התפתחו בצורה טובה יותר [2]. למעשה, חוויית לידה טראומתית הגיעה יחד עם מגבלה התפתחותית רק כאשר היא הייתה משולבת עם עוני מתמשך, חוסר יציבות משפחתית, הורים עם רקע נפשי מורכב ותנאי מחייה שאינם מיטיבים. בסופו של דבר, נראה שיותר מטראומת הלידה, הסביבה שהילדים גדלים בתוכה היא זו שמכתיבה את מסע חייהם.


מטבע הדברים, הכתבות שעוסקות בלידות כאן באתר עשויות לעורר תחושת אי-נוחות אצל חלקכן. נסו לגשת אליהן כשאתן אוחזות חזק בתובנה רבת-העוצמה מהמחקר המיוחד הזה- במקרים רבים, המוח של הילדים שלנו כנראה מספיק גמיש כדי לפצות על חווית לידה טראומתית כל עוד מאפשרים לו להמשיך להתפתח בסביבה תומכת.


הערות:

[1] רק כדי לסבר את האוזן, מתוך מאה אלף ילדים מתחת לגיל 5, 288 מהם לא יצליחו לשרוד לידה מוקדמת בסודן, בעוד שביפן המספר עומד על 4 בלבד.

[2] צמצום הפערים ניכר כבר בגיל שנתיים: פעוטות שחוו לידה טראומתית אבל חיו בבתים יציבים או ממעמד הביניים הצליחו כמעט באותה מידה במבחני התפתחות סנסורים-מוטוריים ושפתיים כמו פעוטות ללא רקע של סיבוכי לידה (ראו גרף מצורף בתגובה השנייה)





コメント


bottom of page