הלידה שבין היקשרויות

שעת אחר הצהריים. רותם יושבת בבית הקפה השכונתי ומחכה לחברה. בינתיים העוברית הקטנה פוצחת במחול תנועות בתוך הבטן, רותם מחייכת בהתרגשות ונענית אליה בליטוף אוהב. והנה נכנסת נועה, גם היא כבר בחודש מתקדם. היא מתיישבת מול רותם ונאנחת. "אוף. כאילו לא הספיק לי לעלות 15 קילו, עכשיו גיליתי שיש לי גם סכרת היריון". היא עוצרת ולוקחת שלוק מים. "כל ההיריון הזה בא לי ברע, איזה באסה שלא נשמרנו כמו שצריך."

כולם מדברים על הבונדינג שנוצר בין האם לתינוק אחרי הלידה. אבל היי- זה לא שהתינוק מגיע עטוף במשלוח היישר לזרועותיה של אמו. הקשר ביניהם מתחיל הרבה קודם, לפעמים אפילו עוד לפני ההיריון. מחקרים מצאו שאיכות ההיקשרות בין האם לעובר מהווה אינדיקציה לאיכות ההיקשרות ביניהם אחרי הלידה, אבל עושה רושם שלא מדובר בקשר ישיר. ולא פלא- בין שתי מערכות היחסים האלו מפריד אחד האירועים המכוננים ביותר בחייה של אישה- הלידה.

אז מה התפקיד של הלידה בסיפור?

השאלה הזו עוררה את סקרנותם של קבוצת חוקרים מאיטליה, ולשם כך הם גייסו כ-105 נשים בהיריון. הנשים מילאו שאלונים בשבוע 31-32 להריונן, ושוב כשלושה חודשים אחרי הלידה. החוקרים גילו שלא רק שהיקשרות קדם-לידתית טובה יותר צופה היקשרות טובה יותר גם אחרי הלידה, אלא שהיא ככל הנראה משחקת תפקיד גם בחוויית הלידה עצמה- נשים שהיו יותר מחוברות לעובר שברחמן הראו פחות תסמינים פוסט-טראומתיים בעקבות הלידה. חוויית לידה פחות טראומתית, בתורה, הגיעה יחד עם היקשרות טובה יותר בין האם לתינוק אחרי הלידה.

קרוב לשליש מהאמהות תופסות את הלידה שלהן כחוויה טראומתית. חלקן מדווחות על התפרצויות, קהות רגשית, פלאשבקים, סיוטים, ניתוקים ורגשות קשים כמו כעס, פחד והמון בושה. כל אלו מטילים צל על התפתחות ההיקשרות בין האם לתינוק ומקשים על האם לטפל בתינוק כפי שהייתה רוצה, מתוך ההבנה שאיכות ההיקשרות ביניהם חשובה להתפתחותו הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית. אז רגע לפני שרגשות האשם משתלטים, למדע יש גם חדשות טובות עבורנו- מחקר איטלקי אחר מצא שכתיבה אינטואיטיבית של המחשבות והרגשות שעלו במהלך הלידה זמן קצר אחריה משפרת את מצבן הנפשי של הנשים באופן ניכר.

לדיון על הכתבה