"הזמן הנכון" הוא מושג חמקמק. מספיקה הצצה אל העבר הלא רחוק או אל מנהגיהן של תרבויות אחרות כדי להבין שאין תשובה אחת לשאלה "מהו הזמן הנכון להיפרד מהחיתול?". מרגיע ומבלבל כאחד, לא כך?
אז איך המדע יכול לעזור? בואו נגלה...
השקעה לטווח ארוך: לידה עד גיל שנה
איך בכלל אפשר לגמול תינוק לפני גיל שנה? הרי תינוק בן כמה חודשים לא יצעק לעברנו מהעריסה "אבא קח אותי לשירותים, יש לי פיפי!" מה שאומר שהאחראיות היא לגמרי עלינו- ללמוד את דפוסי הפיפי והקקי של התינוק, לזהות סימנים מצדו כשהוא צריך להתרוקן וכמובן לקחת אותו לשירותים בעצמנו, הרי ללכת בכוחות עצמו הוא בטח לא יכול (מוזמנות לקרוא על שיטת הקשב בהרחבה בכתבה "מה יש למדע להגיד על פשפושים?"). אלטרנטיבה נוספת ואולי קצת פחות מוכרת אשר פותחה על ידי קבוצת פסיכולוגים ורופאי ילדים בשנות ה-80 מיועדת אף היא לתינוקות, אך רק מרגע שהם יכולים לשבת זקוף ויציב ללא סיוע (לפירוט מלא של השיטה, לחצו על הכפתור "למיטיבות לכת" בסוף העמוד). בדומה לפשפושים, גם כאן נדרשת מההורים הרבה הקשבה לתינוק במהלך היום.
אבל למה? למה לעבוד כל כך קשה? כפי שכבר למדנו בפוסט על פשפושים, ילדים שנפרדים מהחיתול לפני גיל שנה מראים שליטה טובה יותר בסוגרים גם שנים אחר כך. בנוסף, היכולת לרוקן את השלפוחית במלואה מתפתחת הרבה יותר מוקדם, בהשוואה לילדים שמתחילים גמילה אחרי גיל שנתיים. היתרונות הפוטנציאליים הם הגנה מפני זיהומים בדרכי השתן וגמילה מוקדמת יותר במהלך היום. בשורה התחתונה- יותר עבודה עכשיו, פחות כאב ראש אחר כך.
קוצים בטוסיק: גילאי שנה עד שנה וחצי
בגילאים האלו כבר אפשר ללמד את הפעוט לשבת על הסיר- הוא ללא ספק מסוגל, השאלה היא אם הוא בכלל רוצה. במחקר אמריקאי שנערך בשנות ה-50 נמצא כי ילדים בני 15-19 חודשים התנגדו יותר לשבת על הסיר, בהשוואה לילדים גדולים יותר. ונראה שזה המצב גם ברוסיה, שם נהוג להתחיל גמילה לפני גיל שנה. לפי החוקרים, הורים רוסים מספרים בייאוש שסביב גיל שנה וחודשיים ילדים שישבו על הסיר בשמחה עד עכשיו לפתע מתחילים להביע התנגדות. אתן בטח מנחשות כבר לבד לאן זה הולך- בדיוק בתקופה הזו ילדים לומדים ללכת. ייתכן שהם פשוט נרגשים מדי או חסרי מנוחה כשהם יושבים על הסיר. על אף הקפיצות ההתפתחותיות, כדאי לקחת בחשבון שגם כאן הציפייה שהילד יהיה "גמול" באופן מלא היא לא כל כך ריאלית- הרי גם ילד בן 1.3 כנראה לא יוכל ללכת לשירותים באופן עצמאי ועדיין יזדקק לעזרה משמעותית מצד ההורה.
הרגעה למקדימות לפני שנמשיך
בטח נתקלתן לא אחת בטענה שגמילה מוקדמת עלולה להזיק, אך למען האמת אין בנמצא עדויות מחקריות שתומכות בכך. ייתכן כי מקורן של אמונות אלו הוא בסיפורי האימה על גמילת תינוקות בתחילת המאה ה-20, או שמא בנטייה לעשות דה-לגיטימציה לגישות שסוטות מהנורמה. כך או כך, נראה שהשאלה הרלוונטית היא לא מתי נפרדים מהחיתול, אלא איך עושים זאת.
ממשיכות: גילאי שנה וחצי עד שנתיים
בתקופה זו שנושקת לנורמה אפשר כבר להתחיל לשאול את עצמנו האם הילד מראה סימני מוכנות להיפרד מהחיתול. בגדול, הסימנים כוללים מספר אבני דרך התפתחותיות כמו היכולת ללכת לצד מוטיבציה מצד הילד להתחיל בתהליך. במחקר בלגי שעקב אחר 270 פעוטות נמצא שמבין 18 סימני המוכנות שנבחנו רק שלושה ניבאו הצלחה בתהליך הגמילה, ואלו הם: הילד יכול להוריד ולהרים את המכנסיים בעצמו, הילד גאה בעצמו כשהוא מסיים לבצע משימות באופן עצמאי ויותר מכולם- הילד מבקש במפורש ללכת לשירותים ומראה מודעות לצורך שלו לעשות קקי או פיפי. מצד אחד כבר ראינו שבגיל הזה פעוטות זורמים יותר על הסיר, אך מצד שני התהליך עשוי לקחת לא מעט זמן. במחקר אמריקאי נמצא שתהליך הגמילה של פעוטות בגיל הזה נמשך 13-14 חודשים, לעומת פעוטות בני 27 חודשים שאצלם התהליך לקח פחות מ-10 חודשים. מה שמעלה את השאלה למה לא לחכות עוד קצת לפני שיוצאים לדרך.
הנורמה המערבית: שנתיים וצפונה
רוב המשפחות בעולם המערבי דוחות את הגמילה אחרי גיל שנתיים. יתרון אחד מובהק להמתנה הארוכה הוא שבגיל הזה הילד הרבה יותר מתקדם מבחינה התפתחותית ולכן מסוגל לרכוש במהרה את היכולות הנדרשות לשימוש עצמאי בשירותים, כמו להוריד מכנסיים, לנגב את הטוסיק או לשטוף ידיים. יתרון נוסף הוא שילדים אשר מתחילים בתהליך אחרי גיל שנתיים מסיימים אותו מהר יותר, בהשוואה לקטנטנים. אך אליה וקוץ בה- מספר מחקרים מצאו שילדים שנפרדו מאוחר מהחיתול נוטים יותר לבעיות בשליטה בסוגרים (שימו לב שמדובר בקשר מתאמי בלבד ולא סיבתי).
בשורה התחתונה, התשובה לשאלה מהו הגיל הנכון להיפרד מהחיתול תלויה בילד שלכן, במטרות שלכן ובשקלול גורמים כמו עד כמה אתן מוכנות להשקיע ועל מה אתן לא מוכנות לוותר. המדע מספר לנו שככל שנתחיל מוקדם יותר, כך נסיים מוקדם יותר, אך התהליך ככל הנראה יימשך זמן ארוך יותר (ראו גרפים בתגובה השנייה). ובכל מקרה, בין אם תתחילו מוקדם ובין אם מאוחר, רוב הילדים לא יצליחו ללכת לשירותים באופן עצמאי ללא כל עזרה לפחות עד גיל שלוש.
אז מה אתן אומרות, המדע עזר לכן הפעם?
Comentarios