.png)
"אמא, יש לי פיפי" אומר יובל לאמו ומבקש לרדת מהנדנדה.
"מה, הוא כבר גמול?" שואלת בפליאה אחת האמהות בגן השעשועים.
"כן, כבר כמה חודשים. הורדנו חיתול איך שהתחיל להתחמם בחוץ."
"יפה לכם" היא אומרת וממשיכה לתחקר "גם ביום וגם בלילה?"
"בלילה הוא עדיין עם חיתול. על זה אין לנו שליטה, זה לגמרי פיזיולוגי."
גמילת לילה היא פיזיולוגית? מה זה בכלל אומר?
במהלך השנים הראשונות לחייהם ילדים רוכשים את היכולת לשלוט בסוגרים- גם ביום וגם בלילה. אמנם המטרה הסופית של גמילת היום וגמילת הלילה היא דומה – פיפי וקקי עושים בשירותים או בסיר ולא על הרצפה או על הסדינים- אך הדרישות הפיזיולוגיות לשם הצלחת התהליך אינן זהות לחלוטין.
מה הכוונה? גמילת יום מושגת כאשר הילד מפתח שליטה רצונית ומודעת על השלפוחית. בגזרת הלילה, הגמילה מתרחשת כאשר השלפוחית של הילד מצליחה לאגור כמות מספקת של פיפי וההורמונים בגופו דואגים לכך שהוא ייצר פחות פיפי במהלך הלילה. ממצאים מחקריים מאששים את מה שרבות מאיתנו ודאי מכירות מניסיון אישי- שליטה על שלפוחית השתן בלילה מגיעה הרבה יותר מאוחר משליטה על השלפוחית במהלך היום, ברמה של חודשים עד שנים. עדות נוספת לכך שלגמילת לילה יש דרישות משלה.
מה בדיוק מבשיל שם?
לאורך השנים, ולמעשה עד גיל 12, נפח השתן שהשלפוחית יכולה להכיל הולך ועולה. בנוסף, המקצב הביולוגי ששולט על ייצור השתן ואחראי לכך שכמות הפיפי שאנחנו מייצרות במהלך הלילה קטנה ב-50% בהשוואה ליום מבשיל גם הוא עם הגיל (יש עדויות לכך שהוא מגיע לבשלות עוד לפני גיל שלוש). אז אכן, ככל שעוברות השנים, כך התנאים שמאפשרים לילדים שלנו להישאר יבשים במשך הלילה הולכים ומשתפרים.
אז באמת אין לנו שליטה על התהליך?
כפי שגילינו בכתבה "גמילה מחיתולים בראי ההיסטוריה", במאה השנים האחרונות חל שינוי דרסטי בגישות המערביות לגמילה מחיתולים- הובלת התהליך עברה מידיהם של ההורים אל ידיו של הילד, מה שהתבטא בעלייה משמעותית בגיל שבו ילדים נפרדים מהחיתול. התהליכים ההיסטוריים הללו סיפקו לחוקרים הזדמנות מושלמת לבחינת השאלה האם גמילת לילה מושפעת מהגישה לגמילה לחיתולים או שמא מדובר בקרב אבוד אל מול ההתפתחות הפיזיולוגית של הילד.
במחקר שהשווה בין ילדים שנולדו בתקופה שבה הורים התחילו בתהליך הפרידה מהחיתול עוד לפני שמלאו לילד שנה לבין ילדים שנולדו בתקופה ליברלית יותר שבה ההורים חיכו שהילד יראה סימני מוכנות, לא נמצא הבדל בגיל שבו הילדים רכשו שליטה מלאה בשלפוחית השתן בלילה. שני מחקרים נוספים לא מצאו קשר בין גיל תחילת תהליך הפרידה מהחיתול ורמת האינטנסיביות שלו לבין התפתחות השליטה בשלפוחית בלילה. ממצאים אלו מצביעים על כך שגמילת לילה היא תהליך שדורש הבשלה, ולכן לא ניתן להאיץ בו באופן חיצוני.
אבל במדע כמו במדע, קיימים גם ממצאים סותרים שמצביעים על כך שבכל זאת הגיל שבו ילדים נפרדים מהחיתול בלילה עלה עם השנים. למשל, בעוד שמחקרים ישנים הראו שבין 8 עד 41 אחוזים מהילדים היו גמולים בלילה בגיל שנתיים, במחקר חדש מתחילת שנות האלפיים אף לא ילד אחד נותר יבש בלילה בגיל הזה.
אין צל של ספק שלגמילת לילה יש מספר דרישות-קדם פיזיולוגיות אשר מחייבות אותנו להתאזר בסבלנות, אך לא מן הנמנע שגם לתקופה ההיסטורית ולתרבות שאנחנו חיות בהן יש איזשהו צד בעניין.