בעולם שבו כנות היא ערך עליון, אין פלא שהורים רבים מתמלאים דאגה כאשר הילד או הילדה שלהם מתחילים לשקר. אך האם באמת יש סיבה לדאגה? בואו נשאל את המדע!
מתי ילדים מתחילים לשקר?
דמיינו את התרחיש הבא. ילד מגיע אל המעבדה ומולו מונחת ערמת קלפים הפוכים. נסיינית שנמצאת בחדר מבקשת מהילד לנחש מה המספרים שעל הקלפים ומבטיחה לו פרס גדול אם ינחש נכון. באיזשהו שלב הנסיינית ממציאה תירוץ כלשהו ויוצאת מהחדר, לא לפני שהיא מזהירה את הילד "לא להציץ בקלפים". מה שהילד לא יודע הוא שהחדר מרושת במצלמות אשר מתעדות כל דבר ודבר שהוא עושה. למרות אזהרת הנסיינית, נמצא כי 90% (!) מהילדים מציצים בקלפים ברגע שהם נשארים לבד בחדר (ממצא זה שוחזר במחקרים שונים שהשתמשו בפרדיגמות דומות).
אבל השאלה המעניינת באמת היא מה יקרה כשהנסיינית תחזור לחדר ותשאל את הילד האם הוא הציץ בקלפים. האם הוא יתוודה או יכחיש? נשמו עמוק והקשיבו לממצאים. בגיל שנתיים כ-30% מהילדים משקרים, בגיל 3 קצת יותר מ-50% מהילדים משקרים, בגיל 4 קרוב ל-80% מהילדים משקרים ולאחר מכן כמעט כל הילדים משקרים. ממצאים אלו מלמדים אותנו ששקרים הם חלק נורמלי ותקין בתהליך ההתפתחות של ילדים.
מדוע ילדים משקרים?
מחקרים שניסו למצוא הסבר לשקרים גילו שילדים משקרים בלי קשר למגדר שלהם, לסגנון ההורות, לדת, למדינה שהם חיים בה, לטמפרמנט שלהם ואפילו לא לאייקיו. אז מה כן? מסתבר שכדי לשקר בצורה טובה ילדים צריכים לפתח שתי יכולות חשובות: תיאוריה של התודעה (theory of mind) ותפקודים ניהוליים.
תיאוריה של התודעה היא למעשה היכולת שלנו "לקרוא מחשבות", להבין שלאנשים שונים יש מחשבות, רגשות, ידע ואמונות שונים משלנו ולהצליח להפריד בין מה שאני יודעת לבין מה שאתה יודע. ולמה צריך תיאוריה של תודעה כדי לשקר? מפני שהבסיס של השקר הוא זה: אני יודעת מה שאתה לא יודע שאני יודעת (קחו רגע לעכל את המשפט), ולכן אני יכולה לשקר לך. לא פלא ששיעור השקרים קופץ לשמיים סביב גיל ארבע, תקופה של התפתחות משמעותית בתיאוריה של תודעה.
היכולת החשובה השנייה היא תפקודים ניהוליים. בגדול, מדובר ביכולת של הילד להיות "המנהל" של עצמו- לתכנן תוכניות, לפתור בעיות, לא להגיד בקול רם כל מה שעובר לו בראש, להבחין בין עיקר לטפל, להתמיד, ליזום והרשימה עוד ארוכה. בפרט, היכולת לשליטה עצמית- היכולת לשלוט בדיבור, בהבעות הפנים ובשפת הגוף, כך שנוכל לשקר באופן משכנע.
מטא-אנליזה משנת 2021 שניתחה כ-47 מחקרים (5099 נבדקים בני 2-19) מצאה כי ילדים עם יכולות "קריאת מחשבות" ושליטה עצמית גבוהות יותר, מתחילים לשקר מוקדם יותר והם גם שקרנים מתוחכמים יותר (אם כי גדלי האפקט לא היו מאוד גדולים). האם זו סיבה לדאגה? בדיוק ההפך! אותם "תנאים מקדימים" שמאפשרים לילד לשקר מקושרים לשלל השלכות חיוביות, כך שאם הילד שלכן מצליח לשקר זה הזמן לפתוח שמפניה 😊
לפחות ילדים הם שקרנים גרועים, לא?
מחקרים חושפים בפנינו אמת מטרידה- מבוגרים ממש אבל ממש גרועים בלזהות מתי ילדים משקרים. במחקרים שבהם הציגו למבוגרים מספר סרטוני וידיאו של ילדים, כאשר חצי מהם משקרים וחצי מהם דוברי אמת, המבוגרים הצליחו לזהות נכון רק ב-50% מהפעמים, מה ששקול לניחוש ותו לא. סטודנטים לתואר ראשון, סטודנטים למשפטים, עובדות סוציאליות, עורכי דין שעוסקים בילדים, מבוגרים שמתעסקים עם שקרנים על בסיס יומי כמו שופטים, פקידי מכס, שוטרים ואפילו הורים- כולם היו גרועים באותה מידה. ואם זה לא מספיק מדכא אז הנה: הורים לא מצליחים אפילו לזהות מתי הילד שלהם עצמם משקר, אם כי הם מאוד בטוחים שהם כן.
אולי רק טריק אחד...?
לילדים בכל זאת יש חולייה חלשה- שקרים מדרגה שנייה. מה שנקרא שקר על שקר. כדי ששקר יחזיק, הילד חייב להיות עקבי. ומסתבר שזה מאוד מאוד קשה לילדים מתחת לגיל 8. אז במקום לשאול את הילד "אתה משקר לי?" נסו לשאול אותו שאלה שאולי תחשוף את חוסר העקביות.
איך בכל זאת נעודד אותם להגיד את האמת?
אם נדבר עם הילדים נוכל לעזור להם להבחין בין שקר לאמת בצורה טובה יותר ולהבין את הציפיות החברתיות-מוסריות מהם. אבל, לפי מחקרים, כל התובנות האלו נשארות ברמה האינטלקטואלית ולא באמת גורמות לילדים להפסיק לשקר. גם ספרים כמו "פינוקיו" או "הילד שקרא זאב זאב" אשר מדגימים את ההשלכות השליליות של שקרים לא מצליחים לעשות את העבודה. אבל מסתבר שיש ספר שכן (George Washington and the cherry tree). ומה מיוחד בו? בניגוד לספרים האחרים שמוסר ההשכל שלהם הוא שאם תשקר משהו רע יקרה לך, בספר הזה המסר הוא חיובי- אם תספר את האמת, אני אהיה גאה בך: "אני מעדיף ילד כנה על פני אלף עצי דובדבן". מחקרים נוספים הדגימו את יעילותם של שבחים על אמירת אמת אל מול חוסר יעילותם של עונשים על אמירת שקר.
עוד דבר שיכול (תמיד) לעזור הוא מודלינג- אל תשקרו בפני הילדים, גם בדברים הגדולים וגם בדברים הקטנים. ובאותה נשימה, לא מומלץ לשקר לילדים כדרך חינוך ("אם לא תאכל, יבוא שוטר"). מחקרים חדשים יותר מלמדים אותנו שכאשר מעלים את המודעות העצמית של ילדים (למשל על ידי הצבת מראה מולם) הם משקרים פחות. ולסיום, דרך יעילה במיוחד לעודד ילדים מעל גיל 5 לומר את האמת היא לבקש מהם *להבטיח* לומר את האמת.
כדי לא לפספס אף פוסט, כנסו לקבוצת הוואצאפ השקטה של מאמאדע!
ייתכן שיעניין אותך גם...
מקורות
מטא-אנליזה מ-2021 שבדקה את הקשר בין תפקודים ניהוליים ו-Theory of mind ליכולת לשקר
מטא-אנליזה נוספת מ-2021 שבדקה את הקשר בין Theory of mind ליכולת לשקר
מחקרים המראים עד כמה מבוגרים גרועים בזיהוי שקרים של ילדים: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17016813/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2632954/ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18594955/ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27018075/
מחקר המראה כי ילדים מתקשים "להחזיק" שקרים מדרגה שנייה (מה שנקרא "זליגה סמנטית")
מחקר שבדק את השפעתם של ספרים שונים המעודדים לומר אמת על שקרים של ילדים
מחקרים שהדגימו את חוסר יעילותם של עונשים בעידוד אמירת האמת: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22023095/ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25447716/
מחקרים אודות השפעת שקרים של מבוגרים על הכנות של ילדיהם (מודלינג): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24636361/ https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S002209651830540X https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpsyg.2017.01240/full
מחקרים המראים כי העלאת מודעות עצמית יעילה בהפחתת שקרים: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29274660/ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30597582/
מחקרים שהראו כי דרך יעילה ביותר להפחתת שקרים (20-30%) היא לבקש מהילד.ה להבטיח לומר את האמת (לילדים מעל גיל 5): https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18599119/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5696103/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3483871/
למיטיבות לכת: הרחבות וביקורת
הדיווח המדעי הראשון על שקרים בילדות התפרסם בשנת 1877 על ידי לא אחר מצ'ארלס דארווין. דארווין תיאר את השקרים הראשונים של בנו בן השנתיים ואת ניסיונותיו הלא-אלגנטיים להסתיר אותם כאשר "נתפס על חם". התצפית האישית של דארווין הניחה את היסודות למחקר מדעי מודרני אודות התפתחות שקרים.
שקר מוגדר כפעולה בה הדובר מעביר מידע שהוא יודע שהוא שגוי מתוך כוונה להשפיע על האמונות ו/או על ההתנהגות של המאזין. הורים לרוב מודאגים כשהילדים שלהם משקרים ומנצלים כל הזדמנות לתקן את הילד על "העבירה המוסרית" שלו. עם זאת, לפחות בשנות הגן, ילדים טרם מפתחים הבנה מלאה אודות ההשלכות המוסריות של שקרים. לפיכך, שקרים בגילאים האלו משקפים יותר את היכולת הקוגניטיבית של ילדים להונות את האחר מאשר פעולה מכוונת של הפרה מוסרית.
פעולת השקר (The act of lying)
אחת הדרכים הטובות ביותר לתאר ולהבין את פעולת השקר היא על ידי תיאוריית ה-speech act. תיאוריה זו טוענת כי אמירות מילוליות לא רק מתארות את המציאות אלא גם משפיעות עליה. "פעולות דיבור" (speech acts) הן פעולות מכוונות (intentional) אשר נועדו לשרת מטרה חברתית כאשר המילים הן "הכלים". כמו כל פעולת דיבור, שקר מערב הן כוונה (intention) והן חוקים חברתיים השולטים בשיח (למשל, להגיב בנימוס כשסבא נותן מתנה).
רכיב הכוונה של מעשה השקר: כדי לשקר ילדים נדרשים להיות מסוגלים להפיק טענה לא נכונה אשר שונה מהאמונה האמיתית שלהם, עם כוונה להטעות את השומע. לשם כך, עליהם לייצג ולהבחין בין מצבים מנטליים של עצמם ושל האחר.
רכיב הנורמות של מעשה השקר: ילדים צריכים להבין האם ההקשר החברת-תרבותי שבו הם משקרים אוסר או מאפשר שקר. למשל, רוב החברות מגנות שקרים שנועדים להסתיר עבירות לטובה אישית, אך חלקן מעודדות שקרים לבנים אשר מונעים פגיעה ברגשות האחר.
התפתחות היכולת לייצג מצבים מנטליים של עצמי ושל האחר ורכישת הידע בנוגע לנורמות חברתיות-תרבותית הן משימות שנמשכות רוב הילדות. שני רכיבים אלו של פעולת השקר מתפתחים במקביל, אך לאו דווקא באותו קצב. ילדים עשויים לומר את האמת כאשר הם מקבלים מתנה שהם לא אוהבים מכיוון שהם טרם הבינו כי נורמות חברתיות בסיטואציות כאלו מאפשרות לשקר. לחילופין, ילדים עשויים לשקר על כך ששברו כוס אבל בשל חוסר היכולת שלהם לייצג את המצב המנטלי של הוריהם הם טוענים כי רוח רפאים עשתה זאת.
שקרים פרו-חברתיים ואנטי-חברתיים
שקרים אנטי-חברתיים הם שקרים שנועדו להסתיר עבירות כדי להימנע מעונש ולהציג את אומר השקר באור חיובי. לעומת זאת, שקרים פרו-חברתיים הם שקרים מתוך נימוס אשר נאמרים כדי להגן על רגשות האחר או שקרים אשר נאמרים כדי לעזור לאחרים להשיג את מטרתם (למשל לשמור סוד של מישהו). כאשר ילדים מתחילים לשקר, סביב גיל 3, רוב השקרים שלהם נוטים להיות אנטי-חברתיים מטבעם. עם זאת, בילדות האמצעית, יש ירידה בשיעור השקרים האנטי-חברתיים ושקרים פרו-חברתיים מתחילים להופיע. ילדים בני 3 אכן משקרים שקרים פרו-חברתיים, אך רק בגיל 9 שיעור השקרים הפרו-חברתיים מתעלה על שיעור השקרים האנטי-חברתיים.
אימון שקרים
רוב המחקרים שבדקו את הקשר בין שקרים לבין Theory of mind ותפקודים ניהוליים הם מחקרים מתאמיים. עם זאת, שני מחקרים ניסו לכונן קשר סיבתי. במחקר אחד ילדים עברו אימון של Theory of mind במשך 10 ימים ובעקבות כך ילדים שלא שיקרו קודם לכן החלו לשקר. במחקר אחר ילדים למדו לשקר במשך ארבע פגישות ונמצא כי יכולת ה-Theory of mind שלהם השתפרה באופן מובהק. ממצאים אלו מצביעים על כך שהקשר בין Theory of mind ושקרים עשויה להיות סיבתית ודו-כיוונית. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים שישחזרו את הממצאים הללו כדי להגיע למסקנות חותכות.
שקרים ואוטיזם
מספר מחקרים בחנו שקרים בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי, ילדים אשר מראים ליקויים ב-Theory of mind. בניגוד לאמונות רווחות, מחקרים מצאו באופן עקבי כי ילדים על הספקטרום מסוגלים לשקר, הן שקרים לבנים והן שקרים אנטי-חברתיים. עם זאת הם לרוב משקרים בתדירות נמוכה יותר ומראים יותר קשיים לתחזק את השקרים שלהם, בהשוואה לילדים בעלי התפתחות טיפוסית. באופן מעניין, ציונים במבחני Theory of mind לא ניבאו שקרים של ילדים על הספקטרום האוטיסטי, מה שמצביע על כך שהמנגנון הקוגניטיבי העומד בבסיס שקרים אצל אוטיסטים הוא מנגנון אחר מ-theory of mind. באופן עקבי, מחקר מ-2019 מצא כי זיכרון עבודה (תפקוד ניהולי), ולא theory of mind, מנבא שקרים.
קרדיט לתמונה: <a href="https://www.freepik.com/free-photo/young-girl-holding-her-lips_10596009.htm#query=children%20mischief&position=34&from_view=search&track=ais&uuid=d87dade9-bf84-429b-a790-c6919718c83b">Image by master1305</a> on Freepik