מה היינו עושות בלי רגשות? איך היינו מנווטות בעולם החברתי בלעדיהם? אבל מה, רגשות לא בדיוק מגיעים עם הוראות הפעלה ולילדים לוקח זמן לא מבוטל ללמוד איך לעבוד איתם. אחת מאבני הדרך במסע ההתפתחות הרגשית של ילדים היא היכולת להבין ולחוות רגשות מעורבים. רגשות מעורבים הם בעצם שני רגשות הפוכים כלפי אותו דבר ("מצד אחד אני שמחה שנולדה לי אחות, ומצד שני אני גם עצובה") והבנה שלהם מתייחסת ליכולת לזהות רגשות מעורבים גם אצלי וגם אצל אחרים.
אוצר מילים רגשי: הבסיס לרגשות מעורבים
כדי לפתח הבנה של רגשות מעורבים נדרשת הבנה מורכבת של אוצר המילים הרגשי שלנו. ואיך זה קורה? סביב גיל שנתיים, עם הקפיצה בהתפתחות השפה, ילדים נכנסים לתקופה יוצאת דופן ומהירה של התפתחות רגשית. רוב הילדים בין הגילים 1.4 עד 1.6 מתחילים לשיים רגשות. בין הגילים 2 עד 3 הם כבר מצליחים לתפוס קונספטים רגשיים כמו שמחה, עצב, כעס ופחד. עם זאת, ילדים צעירים עדיין נוטים למזג רגשות "חיוביים" או "שליליים" ביחד, כמו למשל לתאר פרצוף כועס, מפוחד או עצוב כ"כועס". בנוסף, יש רגשות שקל יותר לילדים לשיים (שמחה, כעס) לעומת רגשות אחרים (פליאה, פחד).
אז מתי ילדים מתחילים להבין רגשות מעורבים?
אחד המחקרים הראשונים שבחן התפתחות רגשות מעורבים התפרסם בשנת 1987. במחקר 126 ילדים בני 4-12 קיבלו ערמת כרטיסיות עם תמונות של פרצופים והתבקשו לשיים את הרגש של כל פרצוף על פי הבעת הפנים שלו. לאחר מכן הילדים התבקשו לבחור שני פרצופים, אחד חיובי ואחד שלילי, המתארים רגשות שעשויים להתעורר אצלם באותו זמן כלפי אותו דבר. לבסוף, החוקרים ביקשו מהילדים לתת דוגמא לסיטואציה כזו. ממצאי המחקר הצביעו על כך שילדים מפתחים הבנה של רגשות מעורבים רק סביב גיל 10-11.
אבל רגע, זו לא משימה קשה מדי עבור ילדים צעירים? מסתבר שכן. מחקרים חדשים יותר שהשתמשו בשיטות מחקר שונות הראו שהבנת רגשות מעורבים מגיעה קודם, הרבה קודם. במחקרים אלו ילדים צפו בקטעי וידיאו מתוך סרטי ילדים (למשל "רובוטס" או "בת הים הקטנה") שנועדו לעורר רגשות מעורבים. לאחר מכן, הילדים עברו ראיון כדי להעריך את התגובה הרגשית שלהם לווידיאו. מחקרים שהשתמשו בשיטות אלו הראו שהיכולת להבין רגשות מעורבים אכן מתפתחת עם הגיל, אך ניצנים ראשונים עשויים להופיע כבר בגיל 3 (!). למשל, במחקר שהשתתפו בו בני 3-6 קרוב לחצי מהם הצליח להבין את הרגשות המעורבים של הדמות בווידיאו (הממוצע היה גיל 4.5).
קודם אחרים, אחר כך אני
אבל יש גם ניואנסים. מתוך המחקרים עלה דפוס מעניין ועקבי- ילדים מבינים רגשות מעורבים של מישהו אחר לפני שהם חווים רגשות מעורבים בעצמם (או לכל הפחות מצליחים לדווח על כך). למה זה קורה? ייתכן כי ילדים צעירים מרגישים יותר בנוח עם הרעיון שמישהו אחר יחווה קונפליקט רגשי, אך כשמדובר בהם זה קצת יותר מדי. כדי להתמודד עם המצב, הם עשויים להתעלם מהדיסוננס הרגשי ולבחור ברגש הדומיננטי. למשל, ילד ששמח מכך שקיבל מתנה, אך מאוכזב שזו לא המתנה שציפה לה עשוי לדווח רק על רגש השמחה. אפשרות נוספת היא שהווידיאו לא הספיק כדי לעורר בתוכם רגשות מעורבים, ואולי בסיטואציות "על אמת" מחיי היום יום הדפוס יראה אחרת. ייתכן גם שאוצר המילים הרגשי שלהם לא הספיק.
רגשות מעורבים: הפער בין בנים לבנות
האם בנות טובות יותר מבנים בזיהוי רגשות? לפחות לא בהתחלה. במחקר שנערך בארה"ב 128 ילדים התחלקו ל-3 קבוצות גיל. בקבוצה הצעירה לא נמצא פער בהבנת רגשות מעורבים בין בנים לבנות, אך בקבוצות הגדולות יותר נמצא פער כזה, לטובת הבנות. האם היכולת הרגשית של הבנים הידרדרה עם השנים? האם זו בת הים שכבר לא מעוררת אצלם רגשות? או שמא הציפיות מהסביבה עשו את שלהן? אני משאירה לכן לחשוב.
ומה לקחנו מזה?
המחקרים הקיימים מלמדים אותנו שילדים מתחילים להבין, ולפחות בחלק מהמקרים, לחוות בעצמם רגשות מעורבים כבר בשנות הגן. ועכשיו, כשאנחנו יודעות שהתשתית כבר שם, נוכל לנסות "למשוך" את הרגשות המעורבים הללו, אם בשיח ("מצד אחד אתה מתרגש ללכת לחוג ומצד שני אתה פוחד להיות בלי אבא?") ואם במשחק. וכמובן, לשיים רגשות כבר מההתחלה.
ייתכן שיעניין אותך גם...
מקורות
למיטיבות לכת: הרחבות וביקורת
התפקיד של אמפתיה
כפי שראינו, ככל שילדים גדלים כך היכולת שלהם לחוות רגשות מעורבים גדלה. חוקרים העלו השערה שמה שמתווך את הקשר בין הגיל לחוויה של רגשות מעורבים היא אמפתיה. ייתכן כי היכולת של ילדים צעירים לחוות רגשות מעורבים זהה לזו של ילדים גדולים יותר, אך לא התעוררו אצלם רגשות מעורבים מכיוון שהיכולת האמפתית שלהם לא הייתה מפותחת דיה כדי להזדהות עם הדמות בווידיאו. ואכן במחקר נמצא כי ילדים שקיבלו ציונים גבוהים יותר במבחני אמפתיה נטו יותר לחוות רגשות מעורבים, בהשוואה לילדים האחרים. ממצא זה מצביע על כך שעליה ביכולת האמפתית מסבירה מדוע ילדים גדולים יותר מדווחים יותר על חוויה של רגשות מעורבים. ייתכן שהיכולת האמפתית מסבירה גם באופן חלקי את ההבדל בין המינים. בכל מקרה כדאי לציין שהיו כמה בעיות בשימוש במדד האמפתיה במחקר הזה, ועל כך כדאי להתייחס לפרשנות הממצאים בערבון מוגבל.
ביקורת:
אחד הממצאים שעולים מהמחקר על רגשות מעורבים הוא שילדים מצליחים להבין רגשות מעורבים של אחרים לפני שהם מצליחים לחוות רגשות מעורבים בעצמם. תקפות הממצא הזה תלויה בכך שהגירוי הרגשי במחקר חזק מספיק כדי לעורר רגשות מעורבים אצל הילדים. ייתכן כי ילדים היו מסוגלים לזהות את הרגשות המעורבים של הדמויות בווידיאו, אך התוכן של הווידיאו לא נגע בהם רגשית. באחד המחקרים נבדקו רמת הקשב בזמן הקרנת הווידיאו ורמת ההבנה של התוכן בווידיאו. נמצא כי הביצועים במבחני הקשב והבנת התוכן ניבאו את החוויה הרגשית של הילדים, אך לא את ההבנה הרגשית שלהם. ממצאים אלו מצביעים על כך שהבנה בסיסית של המתרחש בווידיאו מספיקה כדי להבין את המצב הרגשי של האחר (תהליך יותר אוטומטי). לעומת זאת, חוויה אישית של רגשות מעורבים דורשת יותר קשב והבנה מצד הילדים. מה שמחזק את הביקורת לפיה שימוש בווידיאו אינו בהכרח הדרך הטובה ביותר לעורר אצל ילדים רגשות מעורבים באופן שמשקף את המציאות. ייתכן כי גירוי רגשי אינטראקטיבי יעשה עבודה טובה יותר, בפרט עבור ילדים צעירים.
מעבר לגירוי עצמו שאמור לעורר רגשות מעורבים, יש גם בעייתיות גם בדרכי המדידה של ההבנה והחוויה של רגשות מעורבים בעקבות הגירוי. ברוב המוחלט של המחקרים ההערכה של הבנת רגשות מעורבים הסתמכה על יכולת מילולית. יכולת מילולית היא קריטית לשיום של רגשות וכפועל יוצא לדיווח רגשי. באף אחד מהמחקרים הקיימים יכולת מילולית לא נלקחה כמשתנה מתערב שעשוי להסביר את השונות בנתונים. מחקר חדש יותר שהתפרסם ב-2016 הציע שיטה חדשה להערכת הבנה וחוויה של רגשות מעורבים המתבססת על ייצוג ויזואלי של הרגש (באמצעות גרפים) ולא על יכולת מילולית (AES: analogue emotion scale). בסך הכל הממצאים היו עקביים עם מחקרים קודמים.
קרדיט לתמונה: Image by <a href="https://www.freepik.com/free-photo/arrangement-optimism-concept-elements_12558674.htm#page=2&query=mixed%20emotions&position=8&from_view=search&track=ais">Freepik</a>