"כאן זה מעגל האמהות, נכון?" שואלת אם טרייה שנושאת תינוקת בת חודשיים.
היא פורסת שמיכת טטרא גדולה על הדשא, מניחה עליה את בתה ומצטרפת אל האמהות האחרות. הן מדברות ביניהן, צוחקות, מתלוננות, כשלפתע אופנוע רועש במיוחד חולף על פניהן במהירות. כמה תינוקות ממשיכים לחקור במבטם את צמרות העצים כאילו כלום לא קרה, ואילו תינוקות אחרים צורחים בהיסטריה. אחד מהם לא מצליח להירגע גם חצי שעה אחר כך.
מה העניין? מדוע חלק מהתינוקות מגיבים לגירוי מפחיד בצורה חזקה יותר מתינוקות אחרים?
קבוצת חוקרים מארצות הברית יצאה לחפש תשובה לשאלה הזו במקום די מפתיע: מערכת העיכול של התינוק. מה הקשר אתן שואלות? אז ככה, במעיים של כל אחת מאיתנו שוכנת אוכלוסיית מיקרואורגניזמים עצומת מימדים בשם מיקרוביוטה אשר משחקת תפקיד חשוב בשלל מערכות ותפקודים בגופינו.
מחקרים בבעלי חיים חשפו קשר מפתיע בין חיידקי המעיים לבין תגובות של פחד: כאשר חוקרים שינו את הרכב החיידקים במעיים של בעלי חיים שונים, התגובה שלהם לגירויים מפחידים השתנתה ואזורים מוחיים אשר מעורבים בעיבוד של פחד השתנו אף הם. מעניין בהחלט, אבל התינוקות שלנו הם לא בדיוק גורי עכברים או חולדות, ובטח שלא דגיגונים.
אך אל ייאוש- כדי לגשר על מיליוני שנים של אבולוציה קבוצת חוקרים מארה"ב החליטה לברר האם חיידקי המעיים מעורבים גם בתגובות הפחד של תינוקות אנושיים. לשם כך, הם גייסו כ-34 תינוקות ותיעדו את תגובת הפחד שלהם בגיל שנה כאשר נסיין שישב מולם עטה מסכות שונות, כמו מסכה של חייזר או של קוף. במקביל, החוקרים אספו מהתינוקות דגימות צואה ואפיינו את הרכב החיידקים שבבטנם בגיל חודש ובגיל שנה.
החוקרים נדהמו למצוא קשרים מובהקים בין הרכב המיקרוביוטה של התינוקות לבין עוצמת תגובות הפחד שלהם. למשל, תינוקות עם מיקרוביוטה מאוזנת פחות ומגוונת יותר* בגיל חודש היו מפוחדים יותר בגיל שנה, בהשוואה לתינוקות עם מיקרוביוטה מאוזנת יותר ומגוונת פחות. החוקרים לא הסתפקו רק בזה וגם סרקו את מוחותיהם של התינוקות בניסיון לאתר את החוליה המקשרת. ונראה שהם עלו משהו- הם מצאו קשר בין הרכב המיקרוביוטה של התינוקות המפוחדים יותר לבין נפח גדול יותר של האמיגדלה, אזור מוחי המעורב בעיבוד של פחד. ממצא זה מעלה את האפשרות שחיידקי המעיים משפיעים על התפתחות האמיגדלה ובכך על התגובות לפחד.
תגובות של פחד הן חלק תקין ונורמלי במהלך ההתפתחות. ילדים אמורים להיות מודעים לסכנות ולאיומים בסביבתם ולהיות מוכנים להגיב אליהם. עם זאת, עוצמת התגובות לגירויים מפחידים בתחילת החיים עשויה להוות אינדיקציה למצבו הנפשי של הילד בעתיד. ומי יודע, אולי יום אחד נמצא דרך לשתף פעולה עם חיידקי המעיים כדי לתמוך בהתפתחות נוירולוגית בריאה יותר של ילדינו.
* זנים מסוימים של חיידקים דומיננטיים יותר מאחרים + מגוון גדול יותר של זנים
ייתכן שיעניין אותך גם...
Comments