מוזיקה קלאסית: המתכון לילד גאון?

"וואי ניב אני כבר בשבוע 23 ועדיין לא השמענו לבוטן מוזיקה קלאסית" אמרה רותם, כשחזרה הביתה משיעור יוגה היריון.

"על מה את מדברת?", הרים ניב את ראשו מהמחשב.

"נו מה אתה לא יודע? מחקרים הוכיחו שמוזיקה קלאסית עוזרת למוח להתפתח מהר יותר. זה מבוסס מדעית".

רותם מלטפת את הבטן הגדלה ומדברת אל העובר הקטן: "אל תדאג בוטן, אמא לא תשאיר אותך מאחור. כשאני אצא מהמקלחת, אנחנו נקשיב יחד למוצרט".

האם גם אתן השמעתן לעוברים שלכן מוזיקה קלאסית בזמן ההיריון? האם דאגתן לכך שהמובייל מעל ראשם של התינוקות הקטנטנים שלכן ינגן את הסונטות של מוצרט?

מאיפה הגיעה הסברה הרווחת שהשמעת מוזיקה קלאסית יכולה להפוך את הילדים שלנו לחכמים יותר ולהכין אותם לחיים מצוידים ב-IQ גבוה יותר?

הכל התחיל במחקר שפורסם בשנת 1993 באחד המגזינים המדעיים היוקרתיים ביותר (Nature). המחקר הראה שלאחר האזנה של 10 דקות לסונטה של מוצרט, סטודנטים באוניברסיטה קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחן אחד שבודק יכולות אינטלקטואלית (תפיסה מרחבית).

התקשורת יצאה מגדרה! נמצאה הנוסחה להפוך את הילדים שלנו לחכמים ברגע!

תוך זמן קצר התמלאו המדפים במוצרי התפתחות חדשים שמטרתם לחשוף תינוקות למוזיקה קלאסית, מפזרים הבטחות לקדם את ההתפתחות הקוגניטיבית ומנת המשכל שלהם. מושל מדינת ג'ורג'יה בארה"ב אף הרחיק לכת וב-1998 החליט לחלק בחינם דיסקים של מוצרט לכל אמא חדשה.

רגע רגע רגע!

בואו נחזור שוב לממצאים. סטודנטים הקשיבו למוצרט במשך 10 דקות, קיבלו ציון גבוה יותר במבחן אינטליגנציה אחד מתוך שלושה, והאפקט נמשך לא יותר מ-10 דקות. איך מהממצא הצנוע הזה הגיעו למסקנה שחשיפת ילדים למוזיקה קלאסית משפרת את האינטליגנציה שלהם ואת ההישגים האקדמיים העתידיים שלהם?

יותר מזה- מחקרים שנעשו כמה שנים מאוחר יותר לא הצליחו לשחזר את אותו "אפקט מוצרט". לכל היותר, הצליחו להראות שהאזנה למוזיקה (לאו דווקא קלאסית) עשויה לשפר את הריכוז ומצב הרוח ובכך להשפיע על תפקוד קוגניטיבי.

ועדיין איכשהו התובנה השגויה הזו חלחלה לתודעה ההורית שלנו.

לדיון על הכתבה