top of page

כיצד חיידקי המעיים של האם משפיעים על התפתחות מוח העובר?



בגוף של כל אחד ואחת מאיתנו שוכנים מיליארדי מיקרואורגניזמים (חיידקים, וירוסים, פטריות ועוד). אוכלוסיית המיקרואורגניזמים מהווה בערך חצי קילו ממשקל גופנו, ומכיוון שהיא שולטת על חלק מהתהליכים בגוף באופן עצמאי, אפשר לחשוב עליה כעל "איבר נוסף" ושמו- מיקרוביוטה. מיקרוביוטה חיה ומתפקדת חשובה מאוד לבריאות שלנו וכן בעלת השפעה על התנהגויות חברתיות, ועל תהליכי למידה וזיכרון.


מה הקשר בין המיקרוביוטה במעיים של הריונית לבין העובר?

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת UCLA בדקה כיצד טיב המיקרוביוטה במעיים של עכברה בהיריון משפיע על התפתחות המוח של עובריה. החוקרים גידלו 3 קבוצות של עכברות: עכברות ללא מיקרוביוטה כלל, עכברות עם מיקרוביוטה מוחלשת באנטיביוטיקה ועכברות עם מיקרוביוטה תקינה. לתדהמת החוקרים, נצפתה פגיעה בהתפתחות המוח של כל העוברים אשר לאמותיהן הייתה מיקרוביוטה פגומה (עכברות ללא מיקרוביוטה או עם מיקרוביוטה מוחלשת).


כמה מילים על המוח לפני שנמשיך

במעבה המוח (גם של עכברים וגם של בני אדם) שוכן אזור מיוחד שנקרא "תלמוס". אחד מתפקידיו העיקריים של התלמוס הוא לרכז מידע מכל איברי החושים של הגוף (העין, העור, האוזן וכו') ולהעביר אותו אל קליפת המוח (או הקורטקס) אשר אחראית על עיבוד המידע החושי המגיע מהתלמוס (ועל עוד שלל תפקודים מורכבים). ערוץ התקשורת בין התלמוס לקורטקס מורכב ממיליוני סיבים דקיקים שנקראים אקסונים, אשר מחברים בין תאי מוח ומאפשרים להם לתקשר אחד עם השני. בזמן שהעובר שוחה לו במי השפיר החמימים, אקסונים במוחו נודדים מהתלמוס אל הקורטקס, יוצרים קשרים שיילוו אותו לשארית חייו.


ובחזרה לעכברים

כמות האקסונים אשר מחברים בין התלמוס לבין הקורטקס הייתה קטנה יותר אצל העוברים אשר גדלו בבטנה של אם עם מיקרוביוטה פגומה, ובנוסף לכך האקסונים עצמם היו קצרים יותר. לאחר הלידה, אותם גורים הפגינו התנהגות חושית לקויה בתגובה לחום, צליל ומגע.


יש תקווה

סקרנים להבין את הסיבה לפגיעה המוחית, החוקרים עקבו אחר מטבוליטים (מולקולות קטנות המיוצרות על ידי המיקרוביוטה) אשר מסתובבים במחזור הדם של האם ובמוחו של העובר, לשם הם מגיעים דרך השילייה. כאשר לאמא עכברה הייתה מיקרוביוטה פגומה, מטבוליטים מסוימים נמצאו בכמות מופחתת או אף נעדרו כליל. כמו קסם, כאשר החוקרים נתנו לעכברות עם מיקרוביוטה פגומה את אותם מטבוליטים חסרים, הנזק למוחם של עובריהן נמנע והתנהגותם החושית הייתה תקינה.


ומה לגבי בני אדם?

אמנם התגליות האלו מגיעות מעכברים, אך הן פורצות את הדרך לאפיקי מחקר חשובים גם בבני אדם. הבנת האינטראקציה בין מיקרוביוטה של אישה בהיריון לבין התפתחות העובר עשויה לתרום לפיתוח בדיקות חדשות למדידת מטבוליטים חיוניים לעובר בדם האם. במקרה של חוסרים, תוספי תזונה יוכלו לפצות על כך ובצורה זו לסייע להתפתחות המוח של העובר. נראה שיש למה לצפות.


הערות חשובות!

  • המחקר נעשה בעכברות ולא בנשים- אי אפשר להסיק ממנו שזה מה שקורה גם אצלנו בהיריון. אין עדויות לכך שנטילת אנטיביוטיקה בהיריון גורמת לפגיעה בהתפתחות המוח של עובר אנושי (גם לא עדויות מתאמיות).

  • למצוא נשים ללא מיקרוביוטה או עם מיקרוביוטה מוחלשת לאורך כל ההיריון זה מאוד מאוד מאוד לא סביר. ייתכן מאוד שלשינוי זמני במיקרוביוטה בעקבות נטילת אנטיביוטיקה יש השפעה הרבה יותר חלשה אם בכלל.




קרדיט לתמונה: <a href='https://www.freepik.com/photos/medical'>Medical photo created by mego-studio - www.freepik.com</a>


Comentarios


bottom of page