.png)
זה מתחיל בקטנה. את רואה צעצוע מתוק בדרך הביתה ופשוט חייבת לקנות. סבתא חוזרת מחו"ל עם בובה של תינוק. תקופת החגים מגיעה ואיתה המתנות. ואז יום הולדת. עוד צעצוע ועוד צעצוע ועוד אחד. וכך בלי שנשים לב, הילדים שלנו מוצאים את עצמם בחדר עמוס צעצועים, מנסים לפלס את דרכם מבלי לדרוך בטעות על קוביות לגו פזורות או להיתקל בבובות ברבי ערומות על הרצפה. נשמע מוכר?
כל המרבה הרי זה משובח- האמנם?
ילדים לומדים על העולם דרך משחק ודרכו מפתחים ומשכללים את סל המיומנויות הקוגניטיביות, המוטוריות, הרגשיות והחברתיות שלהם. אחת המיומנויות הקוגניטיביות החשובות אשר מתפתחת במהלך הילדות המוקדמת היא יכולת הקשב. למה צריך אותה בעצם? ובכן, יכולת הקשב מאפשרת לילד לבחור "מטרה" מבין הגירויים שנמצאים בסביבה ולהצליח להתמקד בה לאורך זמן. סביבה עמוסת גירויים עשויה בהחלט להפריע, בטח ובטח כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל שלוש אשר רגישים יותר להסחות דעת.
אחד המרכיבים החשובים בחוויית המשחק הוא, כפי שבטח ניחשתן, צעצועים. צעצועים הם כלי נהדר לתמיכה בהתפתחות של הילד, אך עם הצמיחה המטאורית בשוק הצעצועים שהביאה לעלייה ניכרת במספר הצעצועים בבית הממוצע עולה השאלה: מה קורה כשיש יותר מדי מהם?
זו לא הכמות אלא האיכות
המחקר הראשון שניסה לתת מענה לשאלה החשובה הזו פורסם אי אז בסוף שנות ה-70 ומאז הנושא נזנח לחלוטין במשך יותר מ-40 (!) שנה. עד שבשנת 2018 קבוצת חוקרות מאוהיו אזרו אומץ וניסו לבחון את השאלה הזו מחדש (למה אומץ? נסו להתחרות עם שוק הצעצועים).
לשם כך, החוקרות הזמינו אל המעבדה כ-36 פעוטות בני שנה וחצי עד שנתיים וחצי לשני מפגשים. במפגש אחד חיכו להם בחדר 4 צעצועים, ואילו במפגש שני חיכו להם 16 צעצועים (בסדר משתנה). בכל מפגש כזה הפעוטות הורשו לשחק בחופשיות עם הצעצועים שהיו פזורים בחדר עד כחצי שעה ומעלליהם תועדו בוידיאו.
נו, ומה הן גילו? אז ככה, כאשר היו פחות צעצועים בסביבה, הפעוטות שיחקו זמן ארוך יותר (פי שניים) עם כל צעצוע ועשו זאת בדרכים מגוונות יותר (כל דבר שאפשר לעשות עם הצעצוע: לתופף, לטפס, להכניס לתוכו דברים, לגלגל אותו וכו'). במילים אחרות, החוקרות מצאו שמספר הצעצועים משפיע באופן מובהק על איכות המשחק של פעוטות (אם תהיתן, ממצאים אלו משחזרים את הממצאים משנות ה-70).
למה בעצם זה קורה? מספר רב של צעצועים בחדר עשוי להסיח את דעתם של פעוטות ולגרום להם לזנוח משחק עם צעצוע אחד כדי לחקור צעצוע אחר. לעומת זאת, כאשר יש מעט צעצועים בחדר, מתאפשרת חקירה מעמיקה יותר של הצעצוע והזדמנויות רבות יותר לניסוי וטעיה. לאורן של עדויות (צנועות) לפיהן ילדים צעירים עשויים להרוויח מאימון של קשב, סביבה עם פחות צעצועים עשויה להיות אחלה קרקע לתרגול.
להתרכז ביחד
קבוצת חוקרים אחרת החליטה להתמקד בהיבט אחר של קשב- קשב משותף. מדובר ביכולת של הילד לחלוק חוויה עם שותף נוסף, כאשר השניים מפנים את תשומת לבם לאותו חפץ, אדם או אירוע. היכולת ליצור קשב משותף מתפתחת די מוקדם בשלבי הינקות ולפי מחקרים מגבירה את היכולת של תינוקות ללמוד מאינטראקציות חברתיות. לכן לא פלא, שיש קשר בין קשב משותף לבין התפתחות שפה ואינטליגנציה.
במחקר שנערך בטורקיה, 81 תינוקות בני שנה שיחקו עם אמא שלהם, חלקם בחדר עם 5 צעצועים וחלקם בחדר עם 12 צעצועים. כאשר היו פחות צעצועים בסביבה, אינטראקציות הקשב המשותף נמשכו פרקי זמן ארוכים יותר והיו מתואמות יותר, כלומר התינוק היה מודע יותר למוקד הקשב של האם. באופן מעניין, כאשר היו יותר צעצועים בסביבה, האמהות היו אלו שנטו ליזום את אינטראקציות הקשב המשותף ("תראה איזה צעצוע מעניין יש כאן!") ולא התינוק, כמו ניסו לחשוף אותו לכמה שיותר צעצועים.
אז מה עושים עם כל הצעצועים האלה?
קודם כל, אין צורך להיפטר מכל הצעצועים בבית. תעבדו עם מה שיש- אחסנו את מרבית הצעצועים במקום נוח ומדי תקופה בחרו סט מצומצם של צעצועים והציגו רק אותם באזור המשחקים. כשהילדים מאבדים עניין, תחליפו שוב. כך תהיה לכן הזדמנות לחדש מבלי ליצור הסחות דעת. ועל הדרך, גם לחסוך כמה שקלים ולשמור על כדור הארץ. תחשבו על זה.
אה ו.. אל תשכחו לעדכן את סבא וסבתא לפני החג 😊
ייתכן שיעניין אותך גם...
קרדיט לתמונה: <a href="https://www.freepik.com/free-photo/set-children-toys_21018856.htm#query=kids%20toys&position=8&from_view=keyword">Image by fabrikasimf</a> on Freepik