.png)
ערב. אילה (1:9) ואני מטיילות בקיבוץ. אילה מצביעה לכיוון הדשא, שני כלבים מטפסים אחד על השני, נושכים זה את זה ונשכבים על הדשא. אילה מבקשת לשחק עם הכלבים.
רגע, איך אילה יודעת שהכלבים באמת משחקים?
מה זה בכלל משחק?
זו שאלה ממש מורכבת! טובי החוקרים ניסו לענות עליה ולא ממש הצליחו. מבחינה מחקרית זה חתיכת עניין, כי קשה (עד בלתי אפשרי) לחקור מושג שלא יודעים כיצד להגדיר אותו.
ובכל זאת, למען הסדר הטוב, נבחר הגדרה אחת שבה משתמשים רוב החוקרים: משחק הוא התנהגות שהמטרה שלה היא ללמוד או לשכלל מיומנויות (קוגניטיביות, רגשיות, חברתיות וכו'). המשחק לא מתרחש בהקשר האמיתי שלו, זאת אומרת, לגמרי ברור שזו העמדת פנים.
האם חשבתן אי פעם שגם חיות משחקות במשחקי "כאילו"?
קופי מקוק, למשל, נצפו משחקים במשחק העמדת פנים, שבו הם בוחרים בקפידה אבנים, טומנים אותן בחול ועומדים על המשמר כדי להגן עליהן. ממש כמו שהם עושים כשהם שומרים מזון. גם תנינים נצפו כשהם משתעשעים עם פרחי בוגנוויליה ורודים שצפים במים: דוחפים אותם, מחזיקים אותם בעדינות בקצה מלתעותיהם ושומרים עליהם מכל משמר.
ואם הופתעתן, כמוני, שתנינים משחקים במשחקי "כאילו", בטח תופתעו גם מהמשחק החברתי שלהם. באותו מחקר, התנינים נצפו רוקדים יחד במעגל, מרכיבים אחד את השני על הגב ומתגנבים מאחור בהפתעה. דמיינו את זה רגע: תנינים שמשחקים ב"שק קמח" וב"קוקו" כבר לא נראים כל כך מאיימים, אה? גם דולפינים אוהבים מאוד משחק עם חברים. במחקר שבו צפו על דולפינים בשנת החיים הראשונה, מצאו שבתחילת חייהם הם מעדיפים לשחק עם אימא שלהם ולאט לאט הם מחליפים אותה בחברים אחרים, איתם הם משחקים במשחקי רדיפה כמו תופסת ומשחקי חיקוי. מחקר אחר הראה שגם חזירים בעניין של משחקי חברה- החזירים נצפו משחקים במשחקי השמעת קול לפי תור, דחיפות והיאבקות. הם גם שיחקו במשחקים תחושתיים ותנועתיים- רצו ממקום למקום, התפלשו בבוץ, דחפו זה את זה וניערו חפצים בלי מטרה נראית לעין.
נראה שהמשחקיות, הנטייה להיות מעורב במשחק "ורוח השטות", היא לא ייחודית רק לנו, בני האדם. היא טבועה וקיימת בכל החיות בטבע, ואין צורך ללמוד אותה. חיות משחקות והרבה (איזה אדיר זה!). השאלה למה חיות משחקות ואיך בדיוק זה תורם להן נותרה עדיין פתוחה. אבל עצם קיומו של משחק ביצורים רבים ושונים אלו מאלו, מלמד אותנו שחייב להיות למשחק איזשהו ערך, אחרת הוא לא היה קיים.
Comments