.png)
רבות נכתב על חשיבותו של החיבור, או הבונדינג, בין האם לתינוק. ויש לכך סיבות טובות. מחקרים מצאו שלטיב הבונדינג עשויות השלכות ארוכות-טווח על התפתחות מערכת היחסים בין האם לילד ועל התפתחות הילד באופן כללי.
אבל מה זה בונדינג בעצם? התקשרות?
לא בדיוק. בונדינג הוא התהליך שבו האם מפתחת קשר רגשי כלפי התינוק שלה ומתמלאת מוטיבציה לתת מענה לצרכיו (הרבים, יש לומר). אוקיי, ואיך זה שונה מהתקשרות? אז ככה, בעוד שהתקשרות מתארת את התהליך שבו הילד בונה מערכת יחסים עם המטפל העיקרי, בונדינג מתאר את הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של המטפל העיקרי כלפי התינוק. בשונה מהתקשרות אשר מתפתחת לאורך כל השנה הראשונה לחיים, בונדינג הוא תהליך שמתרחש בפרק זמן קצר לאחר הלידה (שעות עד כמה שבועות בודדים). וכפועל יוצא, התקשרות ובונדינג נמדדים אחרת בספרות המחקרית.
ואיפה מוזיקה נכנסת לסיפור?
אינספור עדויות מחקריות מצביעות על כך שבני אדם השתמשו במוזיקה משחר האנושות. ישנן אף טענות מגובות במחקרים שמוזיקה היא בעצם טריק אבולוציוני ליצירת חיבור חברתי בין אנשים, חיבור אשר חיוני להישרדות. ומה אחד החיבורים החברתיים הקריטיים ביותר להישרדות המין האנושי? ניחשתן נכון, החיבור בין האם לתינוק.
אז למה כדאי לנו לשיר לתינוקות?
מספר מחקרים הדגימו את ההשפעה החיובית של שירה המופנית אל התינוק על הבונדינג בינו לבין האם. למשל, במחקר אורך שנערך באיטליה, גוייסו כ-168 נשים בשבוע ה-24 להיריונן והוקצו אקראית* לאחת משתי קבוצות. נשים שהוקצו לקבוצה הראשונה (קבוצת השירה) השתתפו בקורס הכנה ללידה שנמשך 14 מפגשים ובמהלכו למדו ותרגלו 9 שירי ערש יחד עם המיילדת שהעבירה את הקורס. כעבור 4 שבועות אותן נשים התבקשו לבחור שיר ערש אחד או שניים ולהמשיך לשיר אותו לתינוק לאורך ההיריון ולאחר הלידה. נשים שהוקצו לקבוצה השנייה (קבוצת הביקורת) השתתפו בקורס זהה שהועבר על ידי אותה מיילדת למעט החלק של שירי הערש.
החוקרים היו סקרנים לגלות האם וכיצד תשפיע השירה של האם על החיבור בינה לבין התינוק. ניתוח השאלונים שמילאו האמהות לא העלה הבדלים בין הקבוצות בטיב ההתקשרות לעובר לפני הלידה והבונדינג מיד אחריה. אבל שלושה חודשים אחרי הלידה התמונה כבר נראתה אחרת- הבונדינג בין האם לתינוק היה חזק יותר בקרב אמהות שקיבלו הנחייה לשיר לתינוק. ובאופן מעניין במיוחד, תינוקות לאמהות בקבוצת השירה התעוררו פחות בלילה, בכו פחות וסבלו פחות מגזים בהשוואה לתינוקות לאמהות בקבוצת הביקורת.
מה השירה עושה לאמהות?
במחקר שנערך בלונדון שתי חוקרות יצאו לברר מה עוצמת הקרבה הרגשית שהאם חשה כלפי התינוק שלה כשהיא שרה לו. 43 אמהות לתינוקות בני 3-14 חודשים הגיעו למעבדה לסשן שנמשך כשעה וחצי. במהלכו הן השתתפו בשתי סדנאות שהועברו על ידי אותה מדריכה (בסדר משתנה). על אף ששתי הסדנאות עודדו אינטראקציה, משחק ומגע בין האם לתינוק, היה ביניהן הבדל אחד מרכזי- סדנה אחת הייתה מוזיקלית ואילו השנייה לא.
החוקרות מצאו כי אמהות חשו קרבה רגשית גדולה יותר אל התינוק במהלך סדנת השירה, בהשוואה לסדנה השנייה. בנוסף, רמות הקורטיזול (הורמון הסטרס) שלהן מיד לאחר סדנת השירה היו נמוכות יותר ומצב רוחן היה יותר חיובי. ממצאים אלו מצביעים על כך ששירה לתינוק מתפקדת כזרז מהיר של חיבור בין האם לתינוק. באופן מעניין, הקרבה הרגשית שאמהות חשו כלפי אמהות אחרות בקבוצה הייתה גדולה יותר בסדנה הלא-מוזיקלית, אולי כי הן היו פחות ממוקדות בתינוק במהלכה.
ומה הצד של התינוק בעניין?
מחקרים שבדקו את ההשפעה של שירה אמהית מנקודת מבטו של התינוק הראו כי תינוקות מגיבים אליה באופן מיוחד. למשל, מחקר אחד הראה שתינוקות בני חצי שנה קשובים יותר - המבט שלהם ממוקד יותר והם זזים פחות - כשהם צופים בסרטון שבו אמא שלהם שרה בהשוואה לסרטון שבו אמא שלהם מדברת.
נראה שהמסקנה כאן די ברורה- תשירו!
ייתכן שיעניין אותך גם: