.png)
העולם הרחמי עשיר בצלילים. פעימות הלב של אמא, לעיסותיה, זרימת הדם בגופה, התנועות של מערכת העיכול, השיחות שהיא מנהלת. קקופוניה שלמה. צלילים מבפנים ומבחוץ מצליחים לחדור דרך מי השפיר ולהגיע אל אוזניו של העובר המתפתח.
אבל רגע, העובר בכלל שומע?
מבין כל החושים של העובר, החוש המפותח ביותר הוא חוש השמיעה. אך גם חוש השמיעה לא מופיע בבת אחת, אלא מתפתח בשלבים. עוברים מתחילים להגיב לצלילים סביב שבוע 23-25 להיריון, אך בשלב זה הם שומעים רק צלילים בטווח תדירויות נמוך (בדיוק הטווח שבו נופל הדיבור האנושי). הקפיצה המשמעותית ביותר ביכולת השמיעה מתרחשת רק אחרי שבוע 30.
רק לא חזק מדי, אמא!
הבטן של אמא אמנם מעמעמת את עוצמת הצלילים שמגיעים אל העובר, אך אין בכוחה לספק הגנה הרמטית. לכן, כדי לא לפגוע במערכת השמיעה המתפתחת של העובר, יש להימנע מרעשים חזקים. אם הסביבה רועשת מדי עבורך, היא גם רועשת מדי עבור התינוק. ובגדול כדאי להימנע מחשיפה ממושכת לצלילים נמוכים מעל 65 דציבל (יעני, שואב אבק ומעלה) ובהחלט לא מומלץ להניח אוזניות או רמקולים ישירות על הבטן.
ומה עם מוזיקה?
אז ראינו שלקראת סוף ההיריון העובר אכן שומע, אבל האם הוא באמת מבחין בין מוזיקה לבין שאר הצלילים? הניסיון הראשון לענות על השאלה הזו התרחש אי אז בראשית שנות ה-90. חוקר בריטי צעיר רצה לבדוק מה תהיה תגובתם של תינוקות שאך נולדו לשיר ששמעו שוב ושוב במהלך ההיריון- שיר פתיחה של תכנית טלוויזיה מפורסמת.
תינוקות לאמהות שצפו בתכנית באדיקות במהלך ההיריון הראו ירידה בקצב הלב והפסיקו לזוז בתגובה לשיר, מה שלא קרה כאשר הם האזינו למוזיקה אחרת. לעומתם, תינוקות שמעולם לא שמעו את שיר הפתיחה של התכנית, נותרו די אדישים כשהשיר הזה נוגן (וגם מוזיקה אחרת).
זו הייתה אחת העדויות הראשונות לכך שתינוקות לומדים ברחם. נרגש מהממצא המרגש, אותו חוקר רצה לברר מתי בדיוק תהליך הלמידה הזה קורה. הוא גילה כי עוברים מגיבים למוזיקה מוכרת רק החל משבוע 36-37, מה שאומר שהם מתחילים להפנות קשב למוזיקה עוד קודם. ואכן, מחקר חדש יותר מצא כי החל משבוע 33 עוברים מתחילים להפנות קשב למוזיקה באופן מיוחד.
מוזיקה מקודדת במוח העובר
ומסתבר שזה לא רק הלב שמגיב למוזיקה מהרחם, אלא גם המוח. במחקר שנערך בפינלנד נשים בהריון התבקשו להשמיע לעובר שיר מסוים חמש פעמים בשבוע החל משבוע 29. "שיעורי המוזיקה" פסקו רגע לפני הלידה. כאשר אותם עוברים יצאו אל העולם, התגלה כי התגובה המוחית שלהם לשיר הייתה חזקה יותר בהשוואה לתינוקות אחרים שמעולם לא שמעו את השיר קודם לכן. ממצא שנותר על כנו גם ארבעה חודשים אחר כך.
ומה יוצא לו מזה?
כפי שכבר ראינו, אין עדויות לכך ששיעורי מוזיקה ברחם הופכים את הילדים שלנו לחכמים יותר או שיש להם איזשהם יתרונות התפתחותיים. אבל אין ספק שעוברים בהחלט לא אדישים למוזיקה ולומדים להכיר שירים ומנגינות כבר מהרחם, עד כדי כך שהם מזהים אותם כשהם יוצאים אל העולם. וזה כבר מספיק מרשים, לא?
ייתכן שיעניין אותך גם: