מה למדע יש להגיד על הנקה אחרי גיל שנה?

עשר אצבעות לא יספיקו כדי למנות את יתרונות ההנקה. הנקה מספקת לתינוק את התזונה האופטימלית בחצי שנה הראשונה לחייו. אבל יתרונותיה של ההנקה לחלוטין לא מסתכמים בזה. תינוקות יונקים נדבקים פחות בזיהומים, מתים פחות, נמצאים בסיכון נמוך יותר לתסמונת המוות בעריסה ואף להשמנה בהמשך החיים. ישנן אפילו עדויות שהנקה עשויה לשפר אינטליגנציה. וגם האמא מרוויחה- הנקה משמשת כגורם מגן מפני סרטן השד או סרטן השחלות, סכרת ואף עשויה לעודד ירידה במשקל לאחר הלידה.

ואתן יודעות מה מעניין? ככל שהאם מניקה יותר זמן [1], כך היתרונות הללו רק הולכים ומתחזקים. נו, אז בשביל כל הטוב הזה לא שווה להניק לכל החיים? ובכן, הנה מגיע הקאץ'- רובם המוחלט של אינספור המחקרים שבדקו את השלכות ההנקה נעצר בגיל שנה. ומה קורה אחר כך? או, כאן הדברים הרבה פחות ברורים. כן, גם הסיבות שהובילו את ארגון הבריאות העולמי לפני כמעט 20 שנה להמליץ על הנקה עד גיל שנתיים מסתמכות בעיקרן על מחקרים שנערכו בקרב תינוקות עד גיל שנה. אז שנברר בעצמנו?

"זה לא חלב, זה מים!"

זו לא הפתעה גדולה שנפח החלב יורד אחרי גיל שנה (אם כי קיימת שונות עצומה בין נשים מניקות), אך המחקר חושף בפנינו שגם הרכב החלב משתנה. מספר מחקרים מצאו שדגימות חלב אם שנאספו יותר משנה אחרי הלידה מכילות ריכוז גבוה יותר של חלבונים ושומנים וריכוז נמוך יותר של פחמימות, בהשוואה לדגימות חלב שנאספו פחות משנה אחרי הלידה. מחקר אחד אף הראה שריכוז החלבון זינק עוד יותר אחרי גיל שנתיים. אם כי חשוב לציין שיש גם מחקרים שלא מצאו הבדל בהרכב החלב לפני ואחרי גיל שנה. וזה לא הכל, גם ריכוז הרכיבים החיסוניים בחלב הולך ועולה ככל שההנקה מתמשכת, עליה שנמשכת אפילו אחרי גיל שנתיים.

אז סבתות, דודות או סתם נשים זרות ברחוב, תקשיבו טוב- חלב אם אחרי גיל שנה רחוק מלהיות "רק מים", ולא סתם, הוא עשיר ברכיבים תזונתיים ובגורמי חיסון. אבל כמו תמיד, יש גם הסתייגות- מה שלא ברור עדיין הוא האם הילד מרוויח מכל הגודיז האלה. וזה למה? כי נכון להיום אף מחקר לא בדק האם הרכיבים התזונתיים וגורמי החיסון שנמצאים בחלב אם עם פז"מ אכן תורמים באופן ישיר לסטטוס התזונתי של הילד, להתפתחות מערכת החיסון או לבריאותו הכללית. אבל מה שבטוח, מים זה לא.

"איך היא תגדל אם היא עדיין יונקת?"

התמונה המחקרית חושפת בפנינו שצמיחתם של ילדים אשר ממשיכים לינוק אחרי גיל שנה איטית יותר ומצבם התזונתי פחות מוצלח. אך לפני שמפלס החרדה עולה, קחו בחשבון שעשויה להיות כאן סיבתיות הפוכה. ייתכן שדווקא המצב התזונתי הירוד של הילד או גודלו הם שהובילו את האם להמשיך להניק- אולי היא בחרה להמשיך להניק כי הילד קטן? לא מסכים לאכול משהו אחר? או שלא עלינו- אין לו כל כך מה לאכול? ואולי הוא חולה מאוד ולאם אין ברירה אלא להמשיך? בקיצור, מורכב. ואם כבר בגודל עסקינן, יש כאן גם צד חיובי. כפי שכבר ראינו, ככל שתינוקות יונקים זמן רב יותר, כך הסיכון שלהם להיות בעלי משקל יתר בהמשך החיים הולך ופוחת. והפעם אפשר לומר (בזהירות, כן?) שדפוס זה תופס גם אחרי גיל שנה.

"לפחות לבריאות זה עוזר?"

ישנן עדויות רבות לכך שהנקה בשנה הראשונה לחיים מפחיתה את הסיכון לזיהומים, אך בכל הנוגע לאפקט מגן של הנקה אחרי גיל שנה העדויות אינן חד משמעיות. לעומת זאת, נראה שהנקה ממושכת כן מהווה גורם מגן מפני תמותה, בעיקר באזורים שתת-תזונה נפוצה בהם (אם כי הנתונים דלים יחסים).

ומערכת החיסון? מחקרים מראים שככל שההנקה ממושכת יותר, כך פוחת הסיכון למחלות נשימה בילדות המוקדמת (אסתמה, למשל). אך גם מחקרים אלו נעצרו בגיל שנה וכמה חודשים ספורים ולכן לא נוכל להכליל מהם הרבה מעבר. מחקר אחד ויחיד שבחן את הקשר בין משך ההנקה להתפתחות אלרגיות למזון מצא כי כל חודש נוסף של הנקה מביא איתו ירידה של 4% בסיכון לאלרגיה קלינית למזון. אך שימו לב, רק 48 מבין 492 המשתתפים במחקר ינקו אחרי גיל שנה, אז שוב קשה להכליל. ישנן אפילו עדויות לכך שהנקה אחרי גיל שנה מפחיתה את הסיכון לסוגים מסוימים ללוקמיה, הסרטן השכיח ביותר בקרב ילדים המקושר באדיקות להתפתחות מערכת החיסון: סיכון של 10% פחות בהשוואה להנקה עד גיל 6-11 חודשים.

"אבל זה מתכון לחורים בשיניים!"

הקשר בין הנקה ממושכת לעששת עומדו במרכזו של ויכוח סוער. האם המדע יכול לעזור? ובכן, סקירה שפורסמה בשנת 2019 הגיעה למסקנה שבעוד שהנקה עד גיל שנה מקושרת לסיכון נמוך יותר לעששת ואף עשויה לשמש גורם מגן בהשוואה לתמ"ל, הנקה אחרי גיל שנה מקושרת לסיכון גבוה יותר לעששת. הנקה עד גיל שנתיים ומעבר אף מקושרת לעששת חמורה בשיני חלב, בלי קשר לצריכת הסוכר. אבל שימו לב, מחקרים רבים לא לקחו בחשבון משתנים חשובים כמו הרגלי האכילה של האם והילד (למשל, אכילה בלילה, מספר ארוחות ביום, כמות ממתקים), שמירה על היגיינת הפה והשפעות תרבותיות-חברתיות, מה שאומר שקשה לקבוע באופן חד משמעי שהנקה היא הסיבה לכל הבעיות. הכי טוב להתייעץ עם רופאת שיניים.

"ולך זה טוב להניק כל כך הרבה?"

מספר מטא-אנליזות מהשנים האחרונות אשר כללו מאות אלפי אמהות מצאו כי אלו שהניקו יותר משנה נמצאו בסיכון נמוך יותר לשלל מרעין בישין בריאותיים כמו סכרת, יתר לחץ דם, סרטן השד וסרטן השחלות. לעומת זאת, על אף הדרישות הגבוהות לסידן בתקופת ההנקה, לא נמצאו עדויות משכנעות לקשר בין משך ההנקה לפגיעה בבריאות העצמות. ובל נשכח את שאלת הפוריות- ככל שהאם מניקה זמן ארוך יותר, כך הופעת הוסת מתעכבת יותר, אך ישנם הבדלים גדולים בין אישה לאישה.

"תחשבי רגע מה זה עושה לקשר בינך לבין הילד"

סקירה סיסטמטית שפורסמה בשנת 2020 מצאה שכיחות גבוהה יותר של התקשרות בטוחה בקרב תינוקות שינקו לפחות חצי שנה בהשוואה לתינוקות שינקו פחות (אם כי חשוב לציין שההבדל היה די קטן). אתן בטח מזהות כבר את המוטיב החוזר, לא? אז כן, העדויות הקיימות לא מספיקות כדי לקבוע האם הנקה מעבר לחצי שנה משפיעה על התקשרות.

שנסכם? בעוד שאין הרבה מקום לספק בנוגע ליתרונות הגדולים של הנקה בשנה הראשונה לחיים, התמונה בנוגע להנקה אחרי גיל שנה הרבה יותר מורכבת, בעיקר בגלל דלות המחקרים. אז כל שנותר לנו הוא לקוות שההמלצה החדשה של איגוד רופאי הילדים האמריקאי (ה-AAP) מחודש שעבר להניק לפחות עד גיל שנתיים (במקום גיל שנה, כפי שהומלץ קודם לכן) תוליד מחקרים חדשים שיסגרו את הפינה הזו.

הערות:

[1] וגם ככל שההנקה הייתה יותר דומיננטית בחצי שנה הראשונה לחיי התינוק

[2] כן, גם המחקר שציטט ה-AAP כתימוכין להמלצותיו החדשות להניק עד גיל שנתיים ומעבר בדק את הקשר בין רגישות אמהית למשך הנקה כשהשווה בין הנקה בת שישה שבועות לעומת הנקה בת שישה חודשים לפחות. אחוז הילדים במחקר שינקו יותר משנה עמד על פחות מ-3%, כך שהוא לא מלמד אותנו הרבה על הנקה ארוכת-טווח ורגישות אמהית או התקשרות.

לדיון על הכתבה

ייתכן שיעניין אותך גם...

• האם הנקה הופכת ילדים לחכמים יותר?

• הנקת טנדם: מה קורה לחלב של אמא?

• הנקה בימי הביניים: גרסת היהודים