.png)
הצטרפותו של תינוק חדש למשפחה מטלטלת את החיים כפי שהיו עד לאותו רגע- מחסור בשינה, דאגות כלכליות, שינויים בדינמיקה הזוגית, ההכרה באחריות המטורפת על חייו של אדם אחר והידיעה שהמצב הזה- להיות הורה- הוא בלתי הפיך ואנחנו כאן יחד לתמיד. לעיתים, מתוך הקושי להסתגל למצב החדש קורמת לה עור וגידים הפרעה נפשית ייחודית לתקופה- דיכאון אחרי לידה.
דיכאון אחרי לידה הוכר באופן רשמי כהפרעה נפשית רק בתחילת שנות ה-90, ומאז ועד עצם היום הזה הלגיטימציה הציבורית לתופעה מפלסת את דרכה בין משוכות הסטיגמה- הרי ילדים זה שמחה, לא? אך בעוד שהשיח על דיכאון אחרי לידה בקרב אמהות מקבל יותר ויותר במה בשנים האחרונות, ישנה תופעה דומה שלגמרי נדחקת לשוליים, עד כדי כך שרבים כלל לא שמעו עליה- דיכאון אחרי לידה בקרב אבות.
דיכאון אחרי לידה בקרב... אבות?
הו כן! לא רק שדיכאון אחרי לידה בקרב אבות הוא לגמרי אמיתי, אלא גם ששכיחות התופעה כלל לא רחוקה משכיחותה בקרב אמהות: 8.75% מהגברים סובלים מדיכאון מתישהו במהלך השנה הראשונה לאחר הלידה, כאשר השיא מגיע בין שלושה עד שישה חודשים אחרי הלידה ולפי חלק מהדיווחים עומד על 26% (!).
איזה דיכאון!
אבות שסובלים מדיכאון אחרי לידה מדווחים על עצבות, עייפות, הפרעות שינה, ריחוק חברתי, התקפי חרדה, כאבי ראש, ירידה או עלייה במשקל, אובדן תיאבון ואפילו מחשבות אובדניות (שאלון אבחון קצר מנוסח בלשון נקבה מסיבות שיוסברו בהרחבות שבתחתית העמוד). עדויות מחקריות שהצטברו בשנים האחרונות מלמדות אותנו שלא רק אבא משלם את המחיר- ההשלכות הפוטנציאליות נעות החל מפגיעה בתפקוד המשפחתי ובחיים הזוגיים ועד לפגיעה בהתפתחות הילד.
גם אבות יכולים להאשים את ההורמונים
ישנן עדויות מחקריות לכך שגברים עם רמות נמוכות של טסטוסטרון נוטים יותר לדיכאון באופן כללי. עם המעבר לאבהות, רמות הטסטוסטרון של גברים יורדות (לכו תקראו את הכתבה "אבא הורמונלי"), מה שככל הנראה מעודד טיפול בתינוק, אך מן הצד השני גם הופך את האבות לפגיעים יותר מבחינה נפשית. ואכן, מחקר שבדק זאת מצא כי אבות טריים עם רמות נמוכות יותר של טסטוסטרון הראו יותר תסמינים דיכאוניים, בהשוואה לאבות עם רמות גבוהות יותר של ההורמון.
אבל ההורמונים הם בהחלט לא כל הסיפור
סקירה מקיפה ומטא-אנליזה שהתפרסמה השנה וכללה קרוב ל-36 אלף גברים מרחבי העולם זיהתה כתשעה גורמי סיכון לדיכאון אחרי לידה בקרב אבות. גורם הסיכון המשמעותי ביותר שנמצא הוא היסטוריה של הפרעות נפשיות. גברים שסבלו בעברם מהפרעה נפשית נמצאו כפגיעים יותר מבחינה פסיכולוגית לאתגרים הכרוכים במעבר לאבהות. גם גברים שהתמודדו עם אירועים טראומתיים בעבר כמו אובדן או מחלה קשה של אדם קרוב נטו יותר לסבול מדיכאון אחרי לידה. גורמי סיכון נוספים שנמצאו הם היעדר תמיכה חברתית ורגשית, אבטלה, מתח כלכלי, סטרס וחוסר שביעות רצון מחיי הזוגיות. באופן מעניין, הסיכון לדיכאון אחרי לידה היה גבוה יותר אצל אבות שהיו להם כבר ילדים, בהשוואה לאבות טריים. וכאילו לא חסרים לנו רגשות אשמה, אחד המנבאים החזקים ביותר לדיכאון אחרי לידה אצל אבות נמצא כלא אחר מאשר דיכאון אחרי לידה אצל אמהות.
גידול ילדים זו עבודה קשה, על אחת כמה וכמה בקונסטלציה של משפחות גרעיניות. ולגברים אתגרים משלהם- חופשת לידה לאבות היא נדירה עד לא קיימת ורבים מהם נאלצים להתמודד עם סידורי עבודה שהם לא בדיוק family-friendly (מי קובע פגישות בשש וחצי בלילה?!). כפי שראינו, דיכאון אחרי לידה אינו רק נחלתן של אמהות, והגיע הזמן שנתגבר על הסטיגמה ונתייחס אליו ברצינות הראויה, בני משפחה ואנשי טיפול כאחד.
אם הנושא מעניין אתכן במיוחד ממליצה לכן בחום ללחוץ על הכפתור "למיטיבות לכת" בסוף העמוד כדי להבין יותר לעומק את התופעה ולגלות מה המחקר מציע כדי להתמודד איתה.
בנוסף, אני ממליצה בחום לצפות בהרצאה המרתקת של ד"ר דנה שי על דיכאון אחרי לידה (ההרצאה בעברית) ובכלל בכל ההרצאות שהועברו בכנס שעסק בנושא.