בררנות באוכל: מה אפשר לעשות?

חלק שני:

כפי שלמדנו בחלק הראשון, אכילה בררנית היא תופעה נפוצה בילדות המוקדמת והנסיבות שמובילות אליה רבות ומגוונות. וחשוב במיוחד- לכל בררן מיקס הנסיבות המאוד ספציפי שלו. לכן בבואנו לחפש אחר פתרונות למצב, כדאי שניקח בחשבון את שלל הגורמים הללו ובמקרה הצורך ניעזר בגורם מקצועי מוסמך עם ההכשרה הקלינית המתאימה.

הניצחון שייך למתמידים

מכל האסטרטגיות שהועלו להתמודדות עם אכילה בררנית, המחקר מגלה לנו שישנה אסטרטגיה אחת מבטיחה במיוחד: הגשת אותו מאכל מסורב-טעימה שוב ושוב ושוב ושוב. בין 10 ל-15 שובים שכאלה. נשמע מאתגר? בהחלט. אבל בשביל זה אנחנו כאן- הנה כמה מחקרים שייתנו לכן רוח גבית ברגעים שנראה כי אבדה כל תקווה.

מטא-אנליזה שבחנה אסטרטגיות שונות לשיפור הצריכה של ירקות בקרב ילדים בני 2-5 (לאו דווקא בררנים) מצאה כי האסטרטגיה היעילה ביותר היא חשיפה חוזרת לאותו ירק- ככל שמספר החשיפות גדל, כך הצריכה של הירק עולה גם היא, במיוחד כאשר הירק מוגש כפי שהוא ללא תוספות של תבלינים, רטבים או תוספי קלוריות כמו שמן או טחינה. באופן מעניין, חשיפה חוזרת נמצאה כיעילה יותר דווקא במקרים שבהם הילד לא הכיר או לא אהב את הירק, בהשוואה לירק מוכר או אהוב. נקודה מעניינת נוספת שעלתה היא שהשילוב בין חשיפה חוזרת לבין שימוש בתמריצים *שאינם אוכל* כמו שבחים או מדבקות נמצא כאפקטיבי במיוחד, אך יחד עם זאת לא הכרחי לשם הצלחה.

עוד חוזר הניגון- one size DOESN’T fit all

זוכרות את הילדים עם הרגישות לטעמים מרים מהפרק הקודם? אז מסתבר שעבורם חשיפה חוזרת של ירקות לא בהכרח מספיקה בפני עצמה, ואילו הצימוד בין ירק מר לטעם אהוב נמצא יותר אפקטיבי. עוד דבר שכדאי לקחת בחשבון הוא גיל הילד. למשל מחקר אחד מצא כי ילדים בני 4-5 נדרשו ל-15 חשיפות כדי לקבל ירק חדש, בעוד שילדים בני שנתיים הסתפקו רק ב-10.

דוגמא אישית, שמות חיבה ושאר ירקות

נסו לאמץ גישה חיובית לפי חלוקת העבודה הבאה: אתן בוחרות מה, מתי ואיפה הילד יאכל, ואילו הילד בוחר כמה לאכול ואם לאכול בכלל. המחקר מגלה לנו שהפעלת לחץ על הילד לאכול עשויה לחזור אלינו כמו בומרנג. וכמו תמיד- דוגמא אישית. אכלו כפי שהייתן רוצות שהילד שלכן יאכל והתאזרו בסבלנות. כפי שהמדע מספר לנו פעם אחר פעם, הקטנטנים שלנו סופגים מאיתנו הרבה יותר משנדמה לנו. אתן יכולות גם לנסות לתת לירק המר שם נחמד, תתפלאו אבל יש מחקר שהראה שזה עשוי לעבוד. שימו לב שגם לתייג את האוכל כבריא או להזהיר את הילדים מפני ההשפעות הרעות של אוכל לא-בריא עשויים להפחית את צריכתו. השתדלו שהילדים יגיעו לארוחה כשהם רעבים, אחרי שהוציאו אנרגיות ולא נשנשו יותר מדי בין הארוחות. ולסיום, אכלו יחד איתם, הפכו את הארוחה לחוויה משפחתית כיפית ונעימה והשתדלו שלא לפזול כל הזמן אל הצלחת של הילד.

אם אתן מעוניינות לקרוא עוד על אסטרטגיות מבוססות-מחקר להתמודדות עם אכילה בררנית, לחצו על "למיטיבות לכת: הרחבות וביקורת" בתחתית העמוד.

לדיון על הכתבה

קרדיט לתמונה: <a href='https://www.freepik.com/photos/kids'>Kids photo created by freepik - www.freepik.com</a>