מאבקים מסביב לשולחן: בררנות באוכל

כשהשולחן במטבח הופך לשדה קרב, אין מנצחים.

עייפת משכנועים, תחנונים, איומים והצעות שוחד- "רק תנסה, שני ביסים זה הכל, אחר כך נאכל גלידה". ואתה הפכת לשף הפרטי של הבררנית הקטנה, מנסה להגניב בסתר קישוא לתוך מאפינס. זה לא שאתן חושבות שהילד ירעב, אבל הדאגה לכך שיגדל ויתפתח כמו שצריך יושבת לכן כמו אבן על הלב. ויודעות מה? גם אם הילד יגדל כמו שצריך- איזה הורה מעוניין שהילד שלו יהפוך למבוגר שאוכל רק פסטה בלי כלום?

אז מהי בכלל אכילה בררנית?

אכילה בררנית היא תופעה נפוצה בילדות המוקדמת. עד כמה נפוצה? ההערכות נעות בין 6% עד 60%. רגע, מה? זה טווח עצום! אכן, אבל זו לא טעות. מדענים טרם הגיעו לקונצנזוס בנוגע להגדרה של אכילה בררנית והאפיון של ילדים בררנים מתבסס בעיקרו על התפיסה של ההורים. ובכל זאת הנה כמה מאפיינים נפוצים של אכילה בררנית: ילד בררן מסרב לאכול מאכלים מקבוצות מזון מסוימות ולא מוכן לאכול מאכלים מסוימים בגלל המאפיינים התחושתיים שלהם כמו המרקם או הריח. בנוסף, יש לו דרישות מאוד ספציפיות לגבי אופן ההכנה וההגשה של האוכל. כפועל יוצא, ילד בררן אוכל מספר מצומצם של מאכלים ובחלק מהמקרים אף לא אוכל מספיק.

האם יש סיבה לדאגה?

החשש הגדול ביותר של הורים הוא שהבררן הפרטי שלהם לא יקבל את כל המרכיבים התזונתיים הנחוצים לו כדי לגדול. ומה למדע יש לומר בנושא? רוב המחקרים מסכימים על כך שילדים בררנים אוכלים פחות ירקות ונמצאים בסיכון מוגבר למחסור בברזל, אבץ וסיבים תזונתיים. בשל המחסור בסיבים, הם גם נוטים לסבול מעצירויות בשכיחות גבוהה יותר, בהשוואה לילדים לא-בררנים.

ובמבחן התוצאה? עקומות הגדילה מגלות לנו שילדים בררנים נמצאים באחוזון נמוך יותר בהשוואה לילדים לא-בררנים, אך עדיין בגבולות הטווח התקין. נראה שרק תת-קבוצה של בררנים נמצאת בסיכון מוגבר לתת-משקל בגיל ההתבגרות או להופעתה הפרעת אכילה. הבשורה המשמחת היא שברוב המקרים אכילה בררנית אשר מגיעה לשיאה סביב גיל שלוש נפתרת מאליה באופן ספונטני.

על דוכן הנאשמים: הטבע

במחקר שהשתתפו בו כ-1330 זוגות תאומים בני שלוש התגלה כי אכילה בררנית וסלידה מירקות ופירות חולקות בסיס גנטי משותף. מה יכול להסביר זאת? מסתבר שהיכולת שלנו לחוש טעמים מרים מסוימים כתובה לנו בגנים. ואיך כל זה קשור לאכילה בררנית? מחקר אחד למשל מצא שילדים בני 3-5 עם הרגישות הגנטית הזו אכלו פחות ירקות ודירגו ברוקולי חי כפחות אטרקטיבי, בהשוואה לילדים ללא הרגישות. מחקר אחר מצא קשר חיובי בין שינויים בגנים שמקודדים לקולטני טעם לבין אכילה בררנית.

על דוכן הנאשמים: מי שפיר, מוצקים והחלב שביניהם

עוד בהיריון, טעמים מהאוכל שאמא אוכלת עוברים אל מי השפיר ומשם היישר לפיו של העובר ובדרך זו משפיעים על העדפותיו הקולינריות בחיים שאחרי הרחם. למשל, במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי תינוקות לאמהות שהוקצו אקראית במהלך הטרימסטר השלישי להיריון לשתות מיץ גזר ארבע פעמים בשבוע במשך שלושה שבועות הראו העדפה לדגני בוקר במיץ גזר סביב גיל חצי שנה, בהשוואה לתינוקות בקבוצת הביקורת. מסתבר שגם הנקה בחודשים הראשונים או סוג התמ"ל משחקים תפקיד בעיצוב רפרטואר העדפות האוכל של הילד. אך חשוב לזכור שנכון להיות טרם נמצאו עדויות לקשר ישיר בין הגורמים הסביבתיים הללו לבין אכילה בררנית. בשונה מכך, נמצא כי חשיפה מוקדמת לירקות (אך לא לפירות ולמוצקים אחרים) עשויה להגן מפני אכילה בררנית- ילדים שנחשפו לירקות בין הגילאים 4-5 חודשים היו פחות בררנים באוכל בגיל ארבע, בהשוואה לילדים שנחשפו לירקות רק אחרי גיל חצי שנה.

על דוכן הנאשמים: אבא ואמא

על שלושה סגנונות הורות דיבר המחקר: בקצה האחד, הורות סמכותנית המבוססת על משמעת נוקשה, ציות להורה, פרסים ועונשים. ובקצה השני, הורות מתירנית אשר מאפשרת לילד חופש כמעט בלתי מוגבל תוך התחשבות בלתי פוסקת ברצונותיו של הילד. איפשהו באמצע ביניהן נמצאת ההורות הסמכותית אשר משלבת משמעת עקבית והצבת גבולות יחד עם אספקת חום, תמיכה רגשית, היגיון ומשא ומתן. ומה הקשר לאכילה בררנית? כפי שאתן בטח מנחשות, סגנונות הורות סמכותניים ומתירניים נמצאו במתאם חיובי עם אכילה בררנית, בעוד שהורות סמכותית נמצאה במתאם חיובי עם התנהגויות אכילה לא-בררניות.

ומה בנוגע לגישה של ההורים לאוכל? הורים אשר מפעילים על הילד לחץ לאכול, מאפשרים לו להחליט איזה אוכל להגיש בכל ארוחה, נענים לכל דרישה או משחדים אותו לאכול אוכל פחות אטרקטיבי בתמורה לפרס בדמות גלידה או שוקולד עשויים לסלול את הדרך לאכילה בררנית. לעומת זאת, גישה הורית אשר מאפשרת לסימני הרעב והשובע של הילד להוביל יחד עם מדיניות אוכל ברורה, זמינות של אוכל בריא בבית ודוגמא אישית נמצאה כמעודדת הרגלי אכילה בריאים ולא בררנים. אך חשוב לזכור שמדובר במחקרים מתאמיים ואין לנו דרך לדעת בוודאות מה חלקה של הגישה ההורית במצב, מה חלקם של התכונות והגנים של הילד עצמו ומה קורה כשמשלבים את כל הגורמים האלו ביחד.

לדיון על הכתבה

קרדיט לתמונה: <a href='https://www.freepik.com/photos/food'>Food photo created by gpointstudio - www.freepik.com</a>