מונטסורים-לשעבר בעולם האמיתי

הטלפון של ניב מצלצל.

"היי! יש לי בשורה משמחת" אומרת רותם מעברו השני של הקו. "הצלחתי לתפוס ליובל מקום בבית ספר מונטסורי!", קולה נרגש, "לפחות יהיה לנו שקט מהחיפושים המתישים האלו עד כיתה ו'!".

"יופי אהובה, תודה שדאגת לזה" עונה ניב ביבשושיות.

ניב סוגר את הטלפון, קצת מוטרד. זה לא שהוא לא מתחבר לגישה המונטסורית, אבל הוא חושש שהיא לא תצליח להכין את הבן שלו לחיים האמיתיים. איך יובל יצליח להסתדר בעולם התחרותי שמחכה לו בחוץ אחרי שנים ארוכות ללא שיעורי בית, מבחנים וציונים?

האם יש בסיס לחשש של ניב?

במחקר שפורסם בשנת 2007 בדקו האם תלמידי תיכון שהיו במסגרת מונטסורית מגיל 3 עד 11 מצליחים לשגשג מאוחר יותר בבתי ספר רגילים. החוקרים השוו בין ההישגים של אותם 201 תיכוניסטים מונטסורים-לשעבר לבין אלו של 201 תיכוניסטים ללא עבר מונטסורי שלמדו יחד באותם בתי ספר. בעוד שלא נמצא הבדל בין הקבוצות במבחני שפה ובכישורים חברתיים, המונטסורים לשעבר הצליחו יותר במתמטיקה ובמדעים, בהשוואה לתיכוניסטים ללא עבר מונטסורי. בפרספקטיבה של חמש עד שבע שנים אחרי המעבר ממסגרת מונטסורית למסגרת רגילה, נראה שהנערים והנערות לא רק שלא נשארו מאחור, אלא אפילו הצליחו יותר בחלק מהתחומים.

האם זה מספיק בשביל שניב יפסיק לדאוג?

לדיון על הכתבה