top of page

האם החסידה מביאה איתה אושר?



נניח שזכיתן במיליון שקל בלוטו, האם זה יהפוך אתכן למאושרות יותר לתמיד?

ובכן, החוקרים חלוקים בדעתם. מצד אחד נמצא את תומכי גישת היציבות. לפי גישה זו, לכל אדם נקודת אושר קבועה יחסית. אירועי חיים חיוביים יעלו אותה ואירועי חיים שליליים יורידו אותה, אך באופן זמני בלבד. אם זכית בלוטו למשל, רמת האושר שלך תעלה מיד לאחר הזכייה אך כעבור מספר חודשים תחזרי לנקודת האושר הרגילה שלך. מן הצד השני, תומכי גישת השינוי יטענו כי אירועי חיים חיוביים ושליליים עשויים לשנות את נקודת האושר באופן תמידי.


אז האם אמנם החסידה מביאה איתה אושר ואם כן, האם הוא לתמיד?

במחקר שפורסם בשנת 2014, החוקרים ניסו לברר אילו גורמים משפיעים על הרווחה הנפשית במעבר להורות. החוקרים נתחו נתוני אורך של 7,202 משתתפים בריטים וגרמנים במהלך תקופת זמן מרשימה של 17-25 שנים. במחקר נכללו רק משתתפים שהפכו להורים במהלך איסוף הנתונים, כך שהחוקרים יכלו להשוות את רמת האושר של ההורים לפני ואחרי לידת הילד הראשון. מידי שנה המשתתפים התבקשו לענות על שאלה אחת בנוגע למידת האושר שלהם. על בסיס תשובותיהם, החוקרים יצרו מדד אחד, אליו הם מתייחסים כמדד האושר (happiness), ובחנו האם וכיצד הוא משתנה לאורך השנים.


מוכנות לשמוע מה הם גילו?

אז ככה, נמצא כי בשנה שקודמת ללידה הראשונה, מידת האושר הממוצעת של הורים עולה באופן מובהק ונשארת ברמתה הגבוהה במשך כשנה עד שנתיים לאחר הלידה. לאחר מכן מידת האושר יורדת חזרה לנקודת האושר הקבועה, כפי שהייתה כשנה לפני הלידה ונשארת ברמה הזו במהלך 15-10 השנים הבאות. במילים אחרות, עושה רושם שממצאי המחקר תומכים בגישת היציבות.


אבל כמעט כמו תמיד מבט מעמיק לתוך הממצאים מגלה תמונה מורכבת יותר. מסתבר שרק קבוצת הבוגרים (24-34) תואמת את גישת היציבות. כלומר, רמת האושר של הורים בטווח הגילים הזה עולה מעל לנקודת האושר בשנה שלפני הלידה, אך חוזרת לנקודה ההתחלתית כשנה עד שנתיים לאחר הלידה. לעומת זאת, הממצאים בקרב קבוצת הצעירים (18-23) וקבוצת המבוגרים (35-49) תואמים את גישת השינוי, אך בכיוונים מנוגדים. בקרב הצעירים, רמת האושר הולכת ויורדת אפילו מתחת לנקודת האושר במהלך שנת הלידה, ונשארת נמוכה גם 15-10 שנים לאחר הולדת הילד הראשון. לעומת זאת בקרב המבוגרים, רמת האושר עולה במהלך השנה שלפני הלידה וממשיכה לעלות גם לאחר הולדת הילד הראשון. לאחר כשנה-שנתיים רמת האושר יורדת מעט, אך נשארת גבוהה יותר מנקודת האושר הבסיסית לאורך 15-10 שנים הבאות.


מה יכול להסביר זאת?

החוקרים סוברים כי אלה שהופכים להורים בגיל צעיר יחסית, נתונים ללחצים רבים. חלקם למשל טרם סיימו ללמוד ואחרים עדיין לא מצאו מקור של הכנסה קבועה. כך, האושר שנלווה לכניסת תינוק חדש לחיים, עשוי "להתקזז" עם הלחצים האחרים שאף עשויים להתגבר. לעומת זאת, אלה שהופכים להורים בגיל מבוגר יותר, ככל הנראה כבר התחילו להסתדר בחיים. הלחצים הכלכליים נמוכים יותר ולכן הם כמעט ולא מפחיתים את האושר שנוסף במעבר להורות.


באופן כללי, בישראל, כמו במדינות רבות בעולם המערבי, הגיל הממוצע של נשים בלידה הראשונה עולה בהתמדה. ב-1994 נשים ישראליות ילדו לראשונה בגיל 25.1. במשך השנים חלה עלייה, ובשנת 2020 גיל האם הממוצע בלידה ראשונה בישראל היה 27.7 שנים. כמובן, לא רק הגיל הממוצע בזמן הלידה הראשונה עולה, אלא גם הגיל הממוצע שבו עוזבים את בית ההורים וגם גיל הנישואין. חשוב לזכור כי הממוצע מורכב מקבוצות חברתיות שונות. כלל היהודיות יולדות בממוצע בגיל 28.5, כשחילוניות יולדות מאוחר יותר ודתיות מוקדם יותר. מוסלמיות יולדות את ילדן הראשון בגיל 24.5 בממוצע, הדרוזיות בגיל 27 בממוצע ואילו הנוצריות יולדות הכי מאוחר (יחסית) - בגיל 29.


אז האם החסידה מביאה אושר?

התשובה תלויה במי אתן. אם אתן צעירות מאד, סביר להניח שהחסידה לא רק שלא תביא איתה אושר, אלא אף עלולה להוריד אותו אל מתחת לנקודת האושר שלכן למשך זמן רב. אם אתן בוגרות יותר, אך טרם הסתדרתן בחיים מבחינת השכלה והכנסה, החסידה כנראה תביא איתה אושר אך באופן זמני בלבד. לעומת זאת אם אתן מבוגרות יותר, בזוגיות יציבה, סיימתן ללמוד ויש לכן מקור הכנסה קבוע, האושר שתביא איתה החסידה ככל הנראה לא רק שיעלה, אלא אף יישאר גבוה למשך תקופה ארוכה.


אינטואיטיבי סך הכל, לא?



ייתכן שיעניין אותך גם...



Yorumlar


bottom of page