תינוקת בחדר ההורים: מה יהא על שנתם?

אמל"ק: אמהות שישנות עם התינוק באותו חדר (גם בלינה משותפת וגם בחדר נפרד), ישנות פחות טוב.

באחד המחקרים של פרופסור ג'יימס מקאנה השתתפו כ-35 זוגות של אמהות ותינוקות בני 11-15 שבועות, 20 מהם ישנו בלינה משותפת באופן קבוע מאז הלידה, ואילו שאר התינוקות ישנו בחדר נפרד. במהלך הניסוי, האמהות והתינוקות ישנו 3 ימים במעבדה- לילה ראשון להסתגלות, לילה שני בחדר נפרד ולילה נוסף יחד עם אמא (בסדר משתנה). בזמן שישנו נאסף מידע על דפוסי השינה של התינוקות והאמהות באמצעות EEG- יקיצות קצרות וארוכות ושלבי שינה. החוקרים לא מצאו הבדלים במשך השינה הכולל של האם בין הלילה שישנה עם התינוק לבין הלילה שישנה לבדה, אך כן נמצאו הבדלים בהרכב השינה: שלבי השינה העמוקים של האמהות היו קצרים יותר בלילה שישנו יחד עם תינוקותיהן, בהשוואה ללילה שישנו בנפרד. בנוסף, הן התעוררו יותר במהלך הלילה אך בעיקר בשלבי השינה העמוקים.

המדדים במחקר הזה נאספו בשני לילות בלבד כאשר האמהות והתינוקות ישנו במעבדה ולא בביתם. בנוסף המטרה המרכזית של המחקר הייתה לבחון את ההשערה לפיה לינה משותפת מספקת הגנה מפני תסמונת המוות בעריסה. לכן, היכולת להסיק מהמחקר מסקנות לגבי איכות השינה של אמהות בלינה משותפת היא מוגבלת.

שלושה מחקרים חדשים יותר בדקו את הקשר בין שינה באותו חדר (לינה משותפת או מיטה נפרדת באותו חדר) לבין איכות השינה של אמהות לאורך זמן:

מחקר אורך ישראלי מהמעבדה של פרופסור ליאת טיקוצקי (שהרצתה לקבוצה בעבר) בדק את איכות השינה של 153 אמהות ותינוקות כתלות בסידור השינה (אותו חדר/חדר נפרד) שלושה חודשים וחצי שנה אחרי הלידה. מדובר באמהות לילד ראשון. נתונים אודות דפוסי השינה נאספו באמצעות שעון שינה ויומני שינה במשך 5 ימים רצופים בשלוש נקודות זמן: לפני הלידה, בגיל 3 חודשים ובגיל חצי שנה. ראו גרף מהמאמר שמראה את ההבדלים בפרמטרים שונים של שנת האם כתלות במיקום השינה (חדר ההורים- אפור, חדר נפרד- שחור).

אמהות שישנו עם התינוק באותו חדר הראו יותר הפרעות שינה (יקיצות ליליות תכופות וארוכות יותר, פרקי זמן שינה רצופה קצרים יותר וכו') גם במדדים האובייקטיבים וגם במדדים הסובייקטיבים, בהשוואה לאמהות שתינוקותיהן ישנו בחדר נפרד. בנוסף, שינה פחות טובה בהיריון ושלושה חודשים אחרי הלידה ניבאו סיכוי גבוה יותר לשינה באותו חדר עם התינוק גם בגיל חצי שנה. נקודה מעניינת שעלתה במחקר היא שאמהות אשר ישנו עם התינוק באותו חדר הראו הפרעות שינה כבר בהיריון. ייתכן שאמהות אלו מלכתחילה היו יותר רגישות ליקיצות ולהתנהגות התינוק בלילה, אבל זו רק ספקולציה.

קבוצת המשפחות שישנו באותו חדר כללה רק 7 משפחות שישנו בלינה משותפת. החוקרות לא מצאו הבדלים בין אמהות שישנו בלינה משותפת לבין אמהות שישנו עם התינוק באותו חדר אך במיטה נפרדת. אבל מכיוון שמדובר רק ב-7 משפחות בלינה משותפת לעומת 46 משפחות במיטה נפרדת באותו חדר קשה באמת לקבוע בוודאות שאין הבדל.

במחקר נוסף מהמעבדה של ליאת בדקו קבוצת משפחות נוספת (130-146 משפחות תלוי בנקודת הזמן) הפעם עד גיל שנה וחצי (3, 6, 12 -18 חודשים). הממצאים חזרו על עצמם- אמהות שישנו באותו חדר עם התינוק הראו שינה פחות "טובה" (יותר יקיצות, פחות זמן שינה וכו'), בהשוואה לאמהות שישנו בחדר נפרד מזה של התינוק גם אחרי גיל חצי שנה.

מחקר אמריקאי שעקב אחר 139 משפחות 5 פעמים במהלך השנה הראשונה לחיי התינוק הגיע גם הוא לממצאים דומים. באופן מעניין בכל המחקרים האלו לא נמצאו הבדלים אובייקטיבים בין דפוסי השינה של התינוקות כתלות בסידור השינה, אך כן נמצאו הבדלים בדיווחים הסובייקטיבים (יומני השינה). ייתכן שהסיבה לפער היא שאמהות שישנות עם התינוק בחדר מתעוררות בקלות ומתייחסות גם לשינוי תנוחה או השמעת קול של התינוק כהתעוררות. לחלופין, ייתכן שתינוקות בחדר נפרד מצליחים לחזור לישון בכוחות עצמם, ולכן האם לא מודעת לכל היקיצות שלהם.

כמובן חשוב לזכור שבכל המחקרים מדובר במתאמים בלבד.

לדיון על הכתבה

ייתכן שיעניין אותך גם...

• לינה משותפת: יתרון אבולוציוני או סכנת חיים?

• מה המחיר שמשלמות אמהות על מחסור בשינה?

• כיצד נולדה הציפייה שהתינוקות שלנו ישנו לילה שלם?