top of page

"את מוכרת לי מפעם": זיכרונות מהרחם



מתישהו במהלך החודש השביעי להיריון כשכבר מתחיל להיות קצת צפוף בתוך הרחם, נגלה בפני העובר עולם חדש- עולם הצלילים. הצלילים הראשונים שמגיעים לאוזניו הקטנטנות הם קולה של אמו ופעימות לבה.


חוקרים מאוניברסיטת קווינס בקנדה בדקו כיצד עוברים מגיבים לקול של אמם. מוניטור הונח על בטנן של אמהות ומדד את קצב פעימות הלב של העוברים בזמן שקולה המוקלט של אמם נשמע בחדר. קצב הלב של העוברים הצעירים יותר (שבועות 29-37) ירד, כמו הפנו העוברים את תשומת לבם אל הצליל החדש. לעומתם, עוברים בשלים (החל משבוע 37) הגבירו את קצב הלב בתגובה לקול של אמא, נראה שהפעם כבר זיהו את הקול המוכר.


איך יודעים שהעובר באמת מזהה את הקול של אמא?

אותה קבוצת חוקרים הראתה שקצב הלב של עוברים בשלים גובר בתגובה לקול של אמא (וגם של אבא מסתבר), אך יורד בתגובה לקול של אישה זרה. ויותר מזה, תינוקות שזה עתה נולדו גם מראים העדפה ברורה לקול של אמא- עוד עדות לכך שקולה נצרב במוחם במהלך ההיריון. במחקר שנערך בארה"ב תינוקות בני כמה שעות בלבד האזינו לשתי גרסאות של סיפור מוקלט, אחת הוקראה על ידי אמם והשנייה על ידי אישה זרה. החוקרים נתנו לתינוקות מוצץ מיוחד שהעניק להם את "הכוח" להתחיל ולעצור את ההקלטה: רוצים להמשיך להקשיב? תמצצו את המוצץ. רוצים לעצור את ההקלטה? תפסיקו את המציצה. לקח לתינוקות הקטנטנים כמה דקות להבין מה קורה, אך ברגע שקלטו את הטריק הם בחרו לבלות את רוב זמנם בהאזנה לקול של אמא.


עד כמה חשוב הקול של אמא?

תינוקות שנולדים טרם זמנם מפספסים את חלון הזמן הזה לקראת סוף ההיריון שבו העובר לומד לזהות את הקול של אמא. פעימות לבה הקצובות של האם וקולה הנעים מתחלפים בקולות של מאווררים, משאבות אינפוזיה וצפצופי מוניטור. ומה אם נכניס את עולם הצלילים הרחמי אל תוך הפגייה? חוקרים מאוניברסיטת הרווארד עשו בדיוק את זה. פגים האזינו להקלטה של קול אמם ופעימות לבה במשך שלוש שעות ביום במהלך חודש שלם. כעבור חודש, האזור המוחי אשר מעורב בעיבוד שמיעה אצל אותם פגים היה גדול יותר בהשוואה לפגים שקיבלו טיפול סטנדרטי בפגייה. נראה שהחשיפה לקול של אמא בטרימסטר האחרון להיריון משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות אזורי שפה ושמיעה במוח ובנוסף מעניקה לתינוק עוגן מוכר בעולם שמחוץ לרחם.




Comentários


bottom of page