top of page

למה לי חל"ד?



"אם את לא חוזרת אחרי חודש את לא במקצוע הנכון!"

המשפט המטלטל הזה, יחד עם צרור פנינים ברוח דומה, נחת עלי ביום גשום אחד במהלך שיחה שניהלתי עם אחת מחברות הסגל אצלנו במרכז. לקראת סוף ההריון, הגעתי למשרדה כדי להעלות הצעה לפתוח קבוצת תמיכה המיועדת לאמהות דוקטורנטיות, טריות וותיקות כאחת (מיותר לציין שהיא ביטלה את הרעיון בהינף יד, כן?). יצאתי משם עם הזנב בין הרגליים, מעורערת לחלוטין. והנה עכשיו, כמעט שלוש שנים אחר כך, כשאני באמת במקצוע אחר אבל לא לחלוטין, נקרתה בפני ההזדמנות לבחון מחדש את קביעתה הנחרצת.


אז למה לי חל"ד?

ובכן, אם תשאלו את המדע, נראה שלחופשת לידה קצרה מ-12 שבועות יש השלכות קשות על אחוזי החזרה לעבודה של נשים. נשים אלו עשויות להתפטר מעבודתן כדי לקחת זמן לטפל בילדים או לחלופין לחוות קשיים משמעותיים להשתלב מחדש בכוח העבודה. אבל הסוגייה המקצועית היא רק קצה הקרחון. בעשורים האחרונים, מצטברות יותר ויותר עדויות לקשרים מובהקים בין אורך חופשת הלידה לבין מצבה הנפשי של האם. למשל, מספר מחקרים מצאו כי אמהות שחופשת הלידה שלהן קצרה מ-12 שבועות מדווחות על תסמיני דיכאון רבים יותר, הערכה עצמית נמוכה יותר, מצוקה פסיכולוגית גדולה יותר והן גם מרוצות פחות מחיי הזוגיות, בהשוואה לאמהות שנשארות עם התינוק בבית זמן ארוך יותר. מחקר אורך אף מצא שעם כל יום נוסף של חופשת לידה חלה הפחתה בחומרת תסמיני הדיכאון ובמשכם (חשוב- עד כחצי שנה אחרי הלידה). ויותר מזה, ממצאים חדשים מצביעים על כך שלאורך חופשת הלידה ולערכה הכספי יש השלכות ארוכות-טווח על הבריאות הנפשית והפיזית של אמהות, אפילו אחרי גיל 50.


כל המרבה הרי זה משובח- האמנם?

בישראל, נשים עובדות זכאיות לחופשת לידה בת 15 שבועות בתשלום, אך רבות מאיתנו מתחבטות בשאלה האם כדאי להישאר עם התינוק אפילו יותר. זוכרות את המחקר שהזכרנו מקודם, זה שזיהה שתסמיני דיכאון בקרב אמהות הולכים ופוחתים ככל שחופשת הלידה מתארכת? אז באותו מחקר ממש נמצא כי מתישהו בין חצי שנה לשנה אחרי הלידה המגמה מתהפכת ותסמיני הדיכאון דווקא מתחילים לעלות. ייתכן כי ממצאים אלו חושפים בפנינו דפוס מעניין: קשר בצורת U בין אורך חופשת הלידה לבין מצבה הנפשי של האם, כשהמינימום (= המצב הנפשי הטוב ביותר) הוא סביב חצי שנה. ודפוס ה-U לא עוצר כאן: מחקרים מראים שבדומה למקרה של חופשת לידה קצרה, מחירה של חופשת לידה ארוכה במיוחד* עשוי להתבטא בשכר נמוך יותר ובאפליה במקום העבודה. נראה שדרך המלך הנפשית והתעסוקתית היא איפשהו באמצע, אך לא בהכרח אותו אמצע (איך המדע אוהב לסבך, הא?).


ואיפה אבא בכל הסיפור?

באופן אינטואיטיבי למדי, המחקר מלמד אותנו שככל שהאב מעורב יותר בטיפול בתינוק בתקופה שלאחר הלידה- מחליף חיתולים, מטפל בתינוק לבדו, משחק ומאכיל אותו, מתעורר אליו בלילה, מקלח אותו, לוקח אותו לרופא ומשתתף במטלות הבית- כך קטנים הסיכויים של האם לפתח דיכאון אחרי לידה. באופן מעניין, דווקא חופשת לידה קצרה של האב (שבועיים בממוצע) בתקופה שלאחר הלידה לא נמצאה כגורם מגן מפני דיכאון אחרי לידה בקרב אמהות. עם זאת, אבות שלקחו חופשה שכזו כן הראו מעורבות גדולה יותר בגידול הילדים חודשים ושנים אחר כך, וגם הם וגם בנות זוגן מספרים שהם מרוצים יותר מחיי הזוגיות.


אבל רגע, מה עם התינוק? התמונה בהחלט לא שלמה בלעדיו, אבל מכיוון שהחודש אנחנו מפנות את הפוקוס אלינו, נאלץ להמתין בסבלנות ולסגור את הפינה הזו בהזדמנות אחרת.



* מעל שנה וחצי. נראה שאין השפעה על פערי השכר כשחופשת הלידה נמשכת עד חצי שנה אחרי הלידה, אך לאחר מכן מתחילה להופיע מגמת ירידה בשכר. הבטחת עבודה עם סיום החל"ד עשויה לפצות על כך במידה מסוימת.



ייתכן שיעניין אותך גם:




זכויות יוצרים לתמונה: <a href='https://www.freepik.com/photos/baby'>Baby photo created by prostooleh - www.freepik.com</a>


Commentaires


bottom of page