top of page

קן לתינוק בין הסדינים: אלטרנטיבות ללינה משותפת




לינה בנסט (הכי ימני בתמונה למטה) בתוך מיטת ההורים או בכלל לא עומדת בהנחיות לסביבת שינה בטוחה. מחקרים הראו ששינה על משטח שאינו קשה או שטוח וכלי מיטה רכים בסביבת השינה הם גורמי סיכון למוות בעריסה מכיוון שהם עשויים להוביל לחימום יתר או לחסום את פתחי הנשימה של התינוק במקרה שפרצופו נתקע בשמיכות או בכריות (למרות זאת, בסקר שנערך באנגליה 41% מההורים דיווח שקנו או מתכננים לקנות נסט).



חוץ מנסט קיימות בשוק גרסאות אחרות של in-bed sleepers, שכן עומדות בסטנדרטים של משטח קשה ושטוח והיעדר כלי מיטה רכים. אבל לפני שנתייחס אליהם, אני רוצה לחזור על ההמלצות לשינה בטוחה של איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP- עדכון אחרון מ-2016). לדבריהם, אין נתונים שבחנו את הקשר בין השימוש ב-in-bed sleepers לבין תסמונת המוות בעריסה או כל פגיעה או מוות ברשלנות, כמו חנק. לכן, ה-AAP לא יכול להמליץ בעד או נגד השימוש בהם.


מה שכן, מאז 2016 פורסמו כמה מחקרים בנוגע ל-in-sleepers. הנה תיאור של המחקרים והרקע המעניין שהוביל אליהם.

בשנת 2005 הקהילה המאורית בניו-זילנד (ילידי המקום) פיתחה סל-שינה עשוי קש שקיבל את השם וואהאקורה (wahakura- לסחוב דבר קטן ויקר, במאורית) ויועד להיות מונח במיטת ההורים. תציצו רגע בתמונה האמצעית. המוטיבציה לפיתוח המוצר החדש הייתה השכיחות הגבוהה של מקרי המוות בעריסה בקרב האוכלוסייה המאורית בהשוואה לשאר האוכלוסייה בניו-זילנד (פי 5 יותר), הקושי של אמהות מאוריות להפסיק לעשן (53% נשים מאוריות מעשנות לעומת 18% נשים לא-מאוריות) יחד עם רצונן המעוגן-תרבותית לישון עם ילדיהן בלינה משותפת.


המוצר התקבל באהדה בקרב המאורים, ומאוחר יותר פותחה גם גרסה נוספת עשויה מפלסטיק מאוורר אשר קיבלה את השם Pepi-pod (בתמונה השמאלית). על אף הפוטנציאל המבטיח, עדיין לא היה בנמצא בסיס מדעי לבטיחותם של הוואהאקורה וה-Pepi pod. עד שכמה חוקרים החליטו לקחו את המושכות לידיהם.


שני מחקרים גייסו כל אחד כ-200 נשים בעיקר מאוריות מאזורים מוחלשים בניו-זילנד, ובהטלת מטבע הקצו את הנשים לאחת משתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה סל-שינה והתבקשה להשתמש בו מרגע הלידה, ואילו הקבוצה השנייה קיבלה עריסת תינוק רגילה והתבקשה גם היא להשתמש בה מרגע הלידה.


והנה התוצאות המפתיעות: לא נמצאו הבדלים בין התינוקות בשתי הקבוצות מבחינת מדדים פיזיולוגיים בגיל חודש כמו סטורציית החמצן, קצב הלב וטמפרטורת הגוף. בנוסף, על בסיס תיעוד בוידיאו של לילה אחד בגיל חודש, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות גם מבחינת גורמי סיכון לתסמונת המוות בעריסה כמו שינה על הבטן, כיסוי של הראש או לינה משותפת (מחוץ לסל-השינה או העריסה). ומעניין לגלות ששכיחות ההנקה בגיל חצי שנה הייתה גדולה פי 2 בקרב אמהות שתינוקותיהן ישנו בסל-השינה, בהשוואה לעריסה. היעדרם של הבדלים בין שינה בסל-שינה לבין שינה בעריסה איששו את בטיחותו של סל-השינה. מחקר נוסף שבדק את בטיחותו של ה-Pepi pod הגיע לממצאים דומים (אך ללא הקצאה אקראית).


בעקבות הממצאים מומחי בריאות בניו-זילנד אישרו את הפצת סלי השינה וה-Pepi-pod כחלק מהתכנית הממשלתית לקידום שינה בטוחה בקרב אוכלוסיות מוחלשות. באופן מעניין, בין השנים 2009-2015 נצפתה ירידה של 29% בתמותת תינוקות בניו-זילנד, בעיקר בקרב אוכלוסיות מאוריות שיושמו בהן התכניות לשינה בטוחה שתוארו למעלה. כמובן, לא ניתן לקבוע בוודאות שהשימוש בסל-השינה הוא הגורם הישיר לירידה, אבל יש יסוד סביר להאמין שהוא גם תרם את תרומתו. אז, לידיעתכן.






Comentarios


bottom of page