כיצד מטפלים בחום?

פרק שני בסדרה "יש לי חום": על מורידי חום ותרופות סבתא

מתי נרצה לתת מוריד חום?

אנחנו לא מטפלות במספרים, אנחנו מטפלות בילדים.

כפי שראינו בפרק הקודם, לחום מתון עשויים להיות אפילו יתרונות ורק כאשר הוא מטפס מעל 42 מעלות עלול להיגרם נזק ממשי*. בקרב ילדים ללא מחלות רקע, ניתן להמתין לחום של 38.5-39 מעלות לפני שנותנים מוריד חום [1]. ככל שהחום עולה, הילדים מתחילים להרגיש אי נוחות, ויש מקום לתת מוריד חום כדי להקל עליהם. כמובן, אם הילד מרגיש לא טוב או סובל מכאבים בהחלט ניתן לתת מוריד חום/משכך כאבים גם אם החום נמוך מ-38.5 מעלות. חשוב להדגיש שאם הילד ישן ונינוח אין צורך להעיר אותו על מנת למדוד חום או לתת תרופה, גם אם הוא מרגיש לנו חם.

כיצד פועלות תרופות להורדת חום?

אחד התהליכים המרכזיים שגורמים לגופינו לעלות חום הוא ייצור מוגבר של מולקולות בשם פרוסטגלנדינים [2]. אנחנו אמנם לא מבינות עד הסוף כיצד תרופות להורדת חום פועלות, אך מה שאנחנו כן יודעות הוא שהן מעכבות את ייצור הפרוסטגלנדינים ובכך גורמות לירידת חום הגוף.

אילו תרופות להורדת חום קיימות בשוק?*

קיימות שתי תרופות עיקריות להורדת חום [3]:

1. פראצטמול (אקמול, אבקמול, אקמולי, נובימול): תרופה בטוחה ונפוצה.

• כמה לתת? ניתן לתת כל 4-6 שעות עד 4 פעמים ביום, החל מגיל לידה.

• למה לשים לב? חשוב לא לעבור את המינון המומלץ שכן הרעלת אקמול יכולה לגרום לאי ספיקת כבד ומוות.

2. איבופרופן (נורופן, אייבו, אדוויל): שייכת למשפחת תרופות נוגדות דלקת.

• כמה לתת? ניתן לתת כל 8 שעות עד 3 פעמים ביום, החל מגיל 3 חודשים (מגיל חצי שנה ללא מרשם).

• למה לשים לב? קיימות תופעות לוואי אפשריות שמערבות את הקיבה והכליות, לכן מומלץ לקחת את התרופה יחד עם האוכל ולהימנע מלקיחתה כאשר יש חשש להתייבשות.

שימו לב! המינונים משתנים בין חברות שונות ותמיד חשוב לבדוק מה רשום על הבקבוק שיש בבית. מחשבון נוח מצורף בתגובה השניה.

איזו תרופה יותר חזקה?

אין הסכמה מלאה בנושא. חלק מהמחקרים לא מצאו הבדלים מבחינת יעילות התרופות ואילו מחקרים אחרים הראו כי איבופרופן יעיל יותר יותר מפראצטמול בהורדת חום [4]. מבחינת בטיחות התרופות, לא נמצאו הבדלים בשכיחות תופעות הלוואי בין שתי התרופות.

על שילובים ומרווחים

מבחינת "הגיון פרמקולוגי" אין בעיה אמיתית לערבב בין תרופות להורדת חום. מה הכוונה? אין איזשהו פרק זמן מינימלי שמחייב המתנה בין לקיחת פראצמטול לבין לקיחת איבופרופן, או להפך. יחד עם זאת ההמלצה שחוזרת שוב ושוב היא לא לערבב ביניהם [1,4]. זאת למרות שיש מחקרים שהראו שהשילוב יעיל יותר לטיפול בחום וכאבים [5,6,7,8].

למה לא כדאי לערבב? כדי שלא נתבלבל וניתן לילד מנת יתר של אחת התרופות. לצורך הדוגמא, נניח שבדקתן וגיליתן שהבת שלכן יכולה לקבל 5 מ"ל נורופן כל 8 שעות או 1.5 מ"ל נובימול כל 4-6 שעות. אם אתן מחליטות לשלב בין התרופות קיים חשש ממצב שבו הילדה תקבל 5 מ"ל נובימול במקום 1.5 מ"ל כי התבלבלנו במזרק, או שתקבל נורופן כל 4 שעות במקום כל 8 שעות כי התבלבלנו במרווח הנכון של התרופה. טעויות אלו קורות בעיקר כאשר יש מספר אנשים שמטפלים בילדה ואין רישום מדויק של מתן התרופות.

יש לו חום? תעשי לו אמבטיה!"- האמנם?

ניסיתן פעם לחשוב מדוע אנחנו מזיעות כשחם לנו? למעשה, זו לא הזיעה עצמה שמקררת אותנו, אלא הקור שהיא משאירה אחריה כשהיא מתאדה לאוויר. הזעה היא רק דוגמא אחת לתהליך הפיזיקלי שנקרא "קירור באידוי", כאשר נוזלים שונים מתאדים בקצב שונה - אלכוהול מתנדף מהר יותר מחומץ שמתנדף מהר יותר ממים [9- מאמר מומלץ עם ניסוי לבית]. אז רגע, אולי סבתא באמת צודקת? אם לילד יש חום, נעשה לו אמבטיה פושרת או נמרח עליו חומץ, המים או החומץ יתאדו וכמו קסם החום ירד. אבל האם זה מומלץ? בקצרה – לא ממש.

בואו נתחיל עם מים. רב המחקרים מראים כי אין הבדל משמעותי ביעילות הורדת החום בין מתן תרופות לבין רחצה, כאשר השילוב ביניהם לא נותן יתרון משמעותי. אך לפני שאתן זונחות את התרופות לטובת האמבטיה, כדאי לקחת בחשבון שבמקרים רבים רחצה גורמת לילדים לחוש אי נוחות רבה יותר. מדוע זה קורה? כפי שלמדנו בפרק הראשון בסדרה, מרכז הבקרה של חום גופינו נמצא במוח והוא פועל כמעין תרמוסטט אשר מכוונן לערך חום קבוע. תרופות להורדת חום פועלות דרך מרכז הבקרה המוחי הזה, אך עד שהחום יורד לוקח זמן. בינתיים, אם נכניס את הילד לאמבטיה הגוף שלו יתקרר מבחוץ. ומה הבעיה? הקירור החיצוני פועל בניגוד לחום שהתרמוסטט המוחי מכוון אליו באותו רגע, ובתגובה הגוף מנסה בכל כוחו להעלות את החום בחזרה לערך שמראה התרמוסטט. לכן לא פעם ילדים רועדים באמבטיות כאשר יש להם חום. לפי המלצת איגוד רופאי הילדים בישראל, רחצה כאמצעי להורדת חום תעשה על פי רצון ההורה או כשהחום הוא מעל 41 מעלות [4,10,11].

ומה עם חומץ ואלכוהול? חומץ מתאדה מהר יותר ממים, ולכן מעט יותר יעיל בהורדת חום הגוף בהשוואה לרחצה עם מים. אבל בדיוק כמו במקרה של אמבטיות, מריחת חומץ עשויה להגביר את תחושת אי הנוחות של הילד ולכן אינה מומלצת בשגרה. במקרה של אלכוהול מדובר בסכנה אמיתית. עד 1950 היה נהוג למרוח אלכוהול על העור על מנת להוריד חום. ההמלצה הופסקה כאשר הבינו שילדים קטנים עלולים לשאוף את אדי האלכוהול, וכתוצאה מכך לפתח סוכר נמוך בדם, להיכנס לקומה ואף למות [12].

ונסיים במשהו משולחן החג

מחקר אחד הראה שלמרק עוף יש השפעות אנטי דלקתיות קלות והשפעה נוספת גם על תנועת תאי דם לבנים השייכים למערכת החיסון [13]. לפני שאתן מתקשרות לסבתא שתכין לילד סטוקים של מרק, חשוב לזכור שמדובר במחקר בצלחות פטרי ולהשליך מהן על בני אדם זה קצת חטא למדע. אומנם הגיוני להניח שאכילת אוכל מזין בטמפרטורה חמימה יכול להועיל לנו במלחמה בנגיפים שמתרבים פחות טוב בסביבה חמימה, אך אין אף מחקר שבדק בצורה אמיתית השפעה של מרק עוף על חומרת או משך מחלה אצל בני אדם.

אז מתי כדאי לטפל בחום בבית ומתי צריך לפנות לעזרה רפואית? כל זאת ועוד בפרק הבא בסדרה

הערות:

• נדיר ביותר לראות ערך מעל 42 מעלות במחלות חום זיהומיות ולרב טמפרטורה כזאת נובעת ממצבים חריגים כמו מכת חום.

• דיפירון (אופטלגין) – עקרונית מאושרת לשימוש בארץ מגיל 3 חודשים עם מרשם. התרופה אינה מאושרת FDA ואינה נמכרת במדינות רבות בעולם לרבות ארה"ב, עקב תופעת לוואי נדירה מאוד שגורמת לירידה בספירת הדם הלבנה. בשל כך יש מעט מחקרים שבדקו את התרופה בילדים מה שהביא לכך שבפועל השימוש בה אינו נפוץ ואינו מומלץ בקבוצת הגיל הצעירה.

לדיון על הכתבה

תוכן הכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי וכל מטרתו לספק מידע ובשום מקרה אינו בגדר המלצה או עצה רפואית. אין לראות בו תחליף להתייעצות עם רופא/ה.

קרדיט לתמונה: <a href='https://www.freepik.com/photos/hand'>Hand photo created by user18526052 - www.freepik.com</a>