האם אלכוהול והנקה הולכים ביחד?

בפינה ”מפריכות“ עלתה השאלה מה הבסיס המדעי להמלצת ה-CDC (המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן) לפיה הימנעות משתיית אכלוהול בהנקה היא האופציה הבטוחה ביותר, אך צריכה מתונה של אלכוהול (עד כמשקה אחד ביום) לא נמצאה כמזיקה לתינוק.

הנה התשובה שלי:

אלו הממצאים העיקריים ממאמר סקירה משנת 2014 אשר סקר 41 מחקרים שעסקו בקשר בין הנקה ואלכוהול:

• בערך 50 אחוז מהנשים המניקות בעולם המערבי צורכות אלכוהול בצורה זו או אחרת.

• לאלכוהול יש השפעה מעכבת על אוקסיטוצין ולכן הוא מעכב את רפלקס זרימת החלב (let down reflex)-רפלקס שמופעל בתחילת כל יניקה על ידי התינוק (לפעמים גם באופן ספונטני) ומשחרר חלב מהצינוריות על ידי כיווץ שרירים בחזה. לעיכוב הזה יש אפקט עקיף בירידה זמנית בייצור החלב (מנגנון משוב שלילי).

• אלכוהול משפיע גם על פרולקטין, עוד הורמון שמעורב בהנקה, אבל ההשלכות של זה לא ברורות.

• ריכוז האלכוהול בחלב אם דומה לזה שבדם האם.

• ריכוז האלכוהול בדם של היונק הוא בערך: ריכוז האלכוהול בדם של האם * משקל התינוק/משקל האם * 0.06. גם אם האמא שותה בטירוף שלה, כמות האלכוהול בדם של התינוק לא מגיעה לרמה מסוכנת קלינית אקוטית (השפעות טווח קצר הכוונה).

• ניובורנס מפרקים אלכוהול בקצב נמוך פי שניים מזה של מבוגרים.

• דווחו השפעות התנהגותיות מיידיות על תינוקות ששתו חלב אם המכיל אלכוהול, אבל יש עדויות לכאן ולשם.

• השלכות ארוכות טווח לגבי ילדים לאמהות מכורות לאלכוהול עדיין לא ברורות.

• אין עדויות משכנעות לכך ששתיית אלכוהול מפעם לפעם בתקופת ההנקה גורמת נזק לילד.

כותב המאמר טוען שאין עדויות מספקות שתומכות בהמלצות לנשים מיניקות להימנע מאלכוהול. ההמלצות הן בעיקרן "better safe than sorry".

כמה הערות:

אין הרבה מחקרים בנושא ומסיבות אתיות אי אפשר לערוך מחקר מבוקר על השפעת אלכוהול בחלב אם על תינוקות. המדגם ברוב המחקרים הוא קטן יחסית, מה שמגביל את התוקף של הממצאים לאוכלוסייה הכללית. בהקשר של ילדים לאמהות מכורות לאלכוהול- קשה להפריד בין ההשפעה של האלכוהול לשאר ההשפעות של לגדול לאמא מכורה.

מכיוון שעברו 7 שנים מאז הסקירה הזו הסתכלתי גם על מאמרים שהתפרסמו מאז:

• במאמר אוסטרלי עקבו אחרי צריכת אלכוהול של נשים במהלך ההיריון, 8 שבועות ושנה אחרי הלידה. החוקרים תיעדו גם את משך ההנקה, האכלת התינוקות, שינה והתפתחות התינוק. בערך 60-70% מהנשים צרכו אלכוהול בזמן ההנקה. הממצא המובהק היחיד היה מתאם בין צריכת אלכוהול 8 שבועות אחרי הלידה ותוצאות טובות יותר במדדים של התפתחות אישית-חברתית בגיל שנה. בקיצור- לא נמצא אפקט של צריכה מתונה של אלכוהול על התפתחות התינוק לפחות עד גיל שנה.

• מחקר אחר הצליב את צריכת האלכוהול של אמהות בתקופת ההנקה עם מדדים של התפתחות פיזית, קוגניטיבית והתנהגותית של ילדיהן בגיל 7. משקל הילדים וה-IQ המילולי שלהם היו נמוכים יותר בממוצע. חשוב! המחקר התבצע באזורים מוכי עוני בדרום אפריקה שצריכת אלכוהול וגם הנקה ארוכת טווח מאוד שכיחים בה (זו אחת הסיבות שחקרו דווקא אותם). מדובר באוכלוסייה מרקע סוציו-אקונומי מאוד נמוך וסביר שהילדים היו חשופים לעוד הרבה השפעות מעבר לכמות האלכוהול שהם צרכו דרך חלב האם (למשל: תזונה כללית). אז קשה להכליל מהתוצאות האלו לכלל האוכלוסייה. דבר נוסף, האמהות דיווחו על צריכת האלכוהול בהנקה בדיעבד (כשהילדים היו בני 7), מה שיכול להטות את הנתונים. ועדיין נראה שיש איזשהו אפקט לצריכת אלכוהול בהנקה.

• מחקר אורך אוסטרלי תיעד מדדים של התפתחות קוגניטיבית אצל 5107 ילדים- המבחנים נערכו כל שנתיים. הם מצאו מתאם בין אלכוהול בהנקה לבין יכולות קוגניטיביות נמוכות יותר בגיל 6-7 (לא נמצא מתאם כזה אצל ילדים שלא ינקו מעולם), אבל המתאם נעלם בגיל 10-11.

• ועוד מחקר מעניין: נמצאה השפעה אפיגנטית על DNA של תינוקות בני 8 שבועות, שאמם צרכה אלכוהול בהנקה. השפעה אפיגנטית לא משנה את ה-DNA, אלא משפיעה על ביטוי הגנים מתוך הדנא בכל מיני דרכים. הגן שעבר שינוי אפיגנטי (מתילציה) אצל התינוק הוא גן שמקודד לרצפטור דופמין (דופמין הוא הנוירוטרנסמיטור המרכזי במערכת התגמול המוחית שככל הנראה מעורבת במוטיבציה לצרוך אלכוהול. אלכוהול משפיע המערכת הדופמינרגית באופן ישיר). חולשה אחת של המחקר הזה היא שדגימות ה-DNA נלקחו מעור הפנים ולא מהמוח, ושינויים אפיגנטיים הם לא אחידים בכל הרקמות בגוף. וכמובן לא ברור מה ההשלכות על השינויים האפיגנטיים האלה מבחינה התפתחותית.

לדיון על הכתבה