תינוקות הם הסטטיסטיקאים הטובים בעולם

"מי בא לאבא?" שואל ניב בהתלהבות ופורש את ידיו לקראת בנו יובל בן ה-10 חודשים.

יובל מסתכל על אביו ולפתע קורא בקול "בה בה! בה בה!".

"אתה שמעת את זה, ניב?" אומרת רותם בהתרגשות גדולה, "יובלי מתחיל לדבר!".

המילה הראשונה של התינוק שלנו, אבן דרך משמעותית לכל הדעות, היא בהחלט סיבה למסיבה. אחרי חודשים ארוכים ללא מילים, התינוק הופך ברגע אחד להיות אחד מאיתנו. אבל שלא תטעו, המילה הראשונה היא רק קצה הקרחון של אינספור תהליכים שפתיים וקוגניטיביים שהחלו עוד לפני שהתינוק שלנו נשם את נשימתו הראשונה.

תינוק שזה עתה יצא אל אוויר העולם יכול להבחין בין כל 800 הצלילים ברפרטואר השפות האנושיות, צלילים אשר יכולים להרכיב כל מילה בכל שפה בעולם. זה די מרשים, בהתחשב בכך שאף אחת מאיתנו לא מסוגלת לעשות זאת. אנחנו יכולות להבחין בין צלילים בשפה שלנו כמו b או p (סדר גודל של 40 צלילים), אך מתקשות מאוד כשמדובר בצלילים של שפות אחרות.

מתי תינוקות מפסיקים להיות אזרחי העולם?

מסתבר שעוד לפני יום הולדתם הראשון. במחקר שנערך במקביל בסיאטל ובטוקיו, תינוקות בני שישה עד שמונה חודשים הצליחו באותה מידה להבחין בין הצלילים r ו-l, צלילים חשובים באנגלית, אך לא ביפנית. חודשיים מאוחר יותר התמונה השתנתה לחלוטין- בעוד שהתינוקות האמריקאים נעשו טובים יותר בהבחנה בין שני הצלילים, היכולת של התינוקות היפנים הידרדרה.

מה קרה במהלך החודשיים האלו?

מסתבר שמתחת לאף של כל אחת מאיתנו גדל לו סטטיסטיקאי מוכשר. כל זמן שאנחנו מדברות, התינוק שלנו מאזין לנו ברוב קשב ואוסף נתונים סטטיסטיים. שכיחות הופעת הצלילים – או במילים אחרות, הסטטיסטיקה שלהם – משחקת תפקיד חשוב ברכישת הצלילים השייכים לשפת האם של התינוק. הצלילים r ו-l מופיעים בשכיחות גבוהה בשפה האנגלית, בעוד שביפנית הם מופיעים רק לעיתים רחוקות. התינוקות סופגים את הסטטיסטיקה של שפת אמם ונראה שהיא בתורה משנה את מוחם- וכך הם הופכים מאזרחי העולם לדוברי שפה אחת.

ואם נחשוף את התינוקות לשפה חדשה לגמרי- הם יצליחו ללמוד?

אותה קבוצת חוקרים חשפה תינוקות אמריקאים שמעולם לא שמעו שפה נוספת מלבד אנגלית למנדרינית. במשך שנים עשר מפגשים בני עשרים דקות שנפרשו על פני חודש, תינוקות בני תשעה חודשים האזינו לדוברי מנדרינית תוך כדי קריאת ספרים ומשחק חופשי על הרצפה. לשם ההשוואה, קבוצת תינוקות אחרת השתתפה גם היא בשנים עשר מפגשים דומים רק עם דוברי אנגלית במקום. וודאי לא תופתעו לשמוע שחשיפה לאנגלית לא שיפרה את המנדרינית שלהם, אך שימו לב לנתון הבא: תינוקות שנחשפו למנדרינית במשך חודש אחד בלבד הצליחו להבחין בין צלילים במנדרינית בדיוק באותה מידה כמו תינוקות מטאיוואן אשר שמעו מנדרינית מיום היוולדם (פור של 10.5 חודשים)!

אז לרוץ לחפש בספוטיפיי שעת סיפור במנדרינית?

רגע, לא כל כך מהר. כדי לבדוק אם כל סוג של חשיפה לשפה יעשה את העבודה, החוקרים חשפו קבוצת תינוקות נוספת למנדרינית במהלך שנים עשר מפגשים, רק הפעם דרך הטלוויזיה או דרך אודיו בלבד. והתוצאות- כלום ושום דבר. ללא אינטראקציה אנושית, הביצועים של התינוקות האלו היו בדיוק כמו של תינוקות אשר מעולם לא שמעו מנדרינית. נראה שאינטראקציה חברתית משחקת תפקיד חשוב בתהליך רכישת השפה. ואפילו לא חייבים מבוגרים בשביל זה- מחקר אחר שמצא שתינוקות אשר נמצאים בחברתם של תינוקות אחרים מצליחים ללמוד שפה ממסך בצורה טובה יותר, בהשוואה לתינוקות שנמצאים מול המסך לבדם.

אינטראקציה אנושית היא שער לרכישת שפה

לדיון על הכתבה