top of page

מתי הילד שלי ישן לילה שלם?

כמה מטען רגשי נושאות שתי המילים האלה "לילה שלם"- חרדה, חששות, דאגות, רגשות אשם. ולמה לסבתות, לדודות, לשכן מלמעלה או לחברה מהתואר כל כך אכפת אם הילד שלנו ישן לילה שלם? מאיפה נולדה הציפייה שהתינוק שלנו ישן לילה שלם בגיל צעיר ככל האפשר? למה בכלל מתכוונים כשאומרים "לילה שלם"? מה מחקרים יכולים ללמד אותנו על התייצבות השינה של תינוקות? ולמה ברוב המקרים הדבר המעניין והחשוב באמת בכל מה שקשור לשינה של תינוקות הוא לא הממוצע אלא השונות?




כדי לא לפספס אף פרק, כנסו לקבוצת הוואצאפ השקטה של מאמאדע!


רוצות להצטרף למועדון מאמאדע פלוס? לחצו כאן!



מעדיפה גרסה כתובה? הנה תמלול של הפרק:

ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסט של מאמאדע: הורות מבוססת-מדע. אני מור הרפז ובפודקאסט הזה תקבלו גישה ישירה למחקר על הורות והתפתחות ילדים.


בפרק הקודם פתחנו במיני סדרה שעוסקת בשינה ממבט מחקרי. אחרי שהבנו עד כמה מורכב כל העסק הזה של שינה הבטחנו לעצמנו שנגיע אל הפרקים הבאים עם קצת פחות מגננות, קצת יותר פתוחות ובעיקר מוכנות להקשיב, גם מבלי להסכים על הכל. ועם ההבטחה הזו אנחנו יוצאות לדרך. אם פספסתן את הפרק הקודם (פרק 6) אני ממש ממש ממליצה לכן לחזור אליו, לא סתם קראתי לו "הפרק הכי חשוב שתשמעו על שינה". ועכשיו לעניינו. היום אנחנו הולכות לדבר על שאלה נפיצה במיוחד שממש נוגעת בעצבים החשופים של כמעט כל הורה צעיר- מתי הילד שלי ישן כבר לילה שלם? כמה מטען רגשי נושאות שתי המילים האלה "לילה" "שלם"- חרדה, חששות, דאגות, רגשות אשם. ולמה לסבתות, לדודות, לשכן מלמעלה או לחברה מהתואר כל כך אכפת אם הילד שלנו ישן לילה שלם? מאיפה כל זה מגיע? איך נולדה הציפייה הזו? ובאיזה קטע היא הפכה לאיזה מדד הצלחה להורות? זה בדיוק מה שאנחנו הולכות לברר היום- מאיפה נולדה הציפייה שהתינוק שלנו ישן לילה שלם בגיל צעיר ככל האפשר? מה בכלל ההגדרה של לילה שלם? מה מחקרים יכולים ללמד אותנו על התייצבות השינה של תינוקות? ולמה ברוב המקרים הדבר המעניין והחשוב באמת בכל מה שקשור לשינה של תינוקות הוא לא הממוצע אלא השונות?


בואו נתחיל.


מה אתן אומרות, האם הורים דאגו שהילדים שלהם ישנו לילה שלם משחר האנושות? כנראה שלא. למעשה, כל הסיפור הזה של לילה שלם התחיל באמצע המאה ה-20. באותה תקופה, חוקרי השינה הראשונים ניסו להגדיר לעצמם מהי שנת תינוקות נורמלית. ואז בשנת 1957 התפרסם מאמר שטבע לראשונה את המונח "לישון לילה שלם" או באנגלית "sleeping through the night". החוקרים שאלו את עצמם, ממש כמונו, מתי תינוקות מתחילים לישון לילה שלם. זה אולי יפתיע אתכן, אבל במחקר הם הגדירו את המונח "לילה שלם" כשינה רציפה מהשעה 12 בלילה ועד השעה 5 בבוקר. לא בטוחה שזו בדיוק ההגדרה שלכן ללילה שלם, אבל עוד נדבר על עניין ההגדרות בהמשך.


בואו נחזור למחקר. במחקר הזה השתתפו כ-160 תינוקות, או יותר נכון האמהות שלהן. כל שלושה חודשים, החוקרים הגיעו לביקור בבתים של האמהות ושאלו אותן שאלות שנועדו בין השאר לברר מתי התינוק שלהן התחיל לישון לילה שלם. לפי הקריטריונים של החוקרים, תינוק שישן לילה שלם הוא תינוק שישן מ-12 בלילה ועד 5 לפנות בוקר במשך 4 שבועות, עם התעוררות אחת בשבוע לכל היותר. הממצא המשמעותי ביותר במחקר הזה היה ש-70% מתוך אותם 160 תינוקות ישנו לילה שלם בגיל 3 חודשים, אני מזכירה, מ-12 בלילה ועד 5 לפנות בוקר.


וכאן מתחילה הדרמה. מהר מאוד התוצאות של המחקר הקטן הזה מצאו את דרכן אל ספרי רפואת הילדים ואל מדריכי ההורים הפופולריים, מכתיבות לכולנו מהי שנת תינוקות נורמלית. אם תרצו, הנה דוגמא אחת מתוך "מדריך השינה של ילדך" שהוציאה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ואני מצטטת: "בינקות המוקדמת, המשימה הראשונה היא לעזור לתינוק שלך ללמוד לישון זמן ארוך יותר בלילה". בעצם, הציפייה שתינוקות ישנו לילה שלם בגיל כמה שיותר צעיר הוסדרה תרבותית ולכן זה לא מפתיע שהמרדף אחרי שינה רציפה של התינוק טיפס לו אל ראש סדר העדיפויות של הורים, שלנו.


אז כן, האמת החדשה "תינוקות צריכים לישון לילה שלם בגיל 3 חודשים" חלחלה לכל עבר, אבל כל זה קרה תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שבאותו מחקר ממש חצי מאותם תינוקות שישנו לילה שלם בגיל 3 חודשים חזרו להתעורר באמצע הלילה בגיל 4 חודשים. אני חוזרת- מתוך כל התינוקות שישנו לילה שלם בגיל 3 חודשים, 50% הפסיקו לישון לילה שלם בגיל 4 חודשים. מעבר לזה, הנתונים על דפוסי השינה של התינוקות התבססו על דיווחים של אמהות שנאספו אחת לשלושה חודשים, מה שמעורר ספקות עד כמה אפשר לסמוך עליהם. נסו רגע לשחזר בעצמכן כמה פעמים בשבוע הילדה שלכן התעוררה באמצע הלילה לפני חודש, ולפני חודשיים, ולפני שלושה- קשה, לא? ואתן יודעות מה, גם אם 70% מהתינוקות באמת ישנו לילה שלם בגיל 3 חודשים, מה עם 30% התינוקות הנותרים? 30% זה לא בדיוק מספר זניח. וזה לא הכל. בתקופה ההיא, שנות ה-50 של המאה הקודמת, הגישה הנפוצה ביותר לטיפול בתינוקות בעולם המערבי הייתה שינה בחדר נפרד. כך שגם אם התינוק לא העיר את ההורים שלו בלילה, הם לא יכלו לדעת בוודאות אם הוא לא התעורר בזמן הזה וסביר שהם העריכו שהוא ישן יותר ממה שהוא ישן באמת. בעיה נוספת היא שהחוקרים לא סיפקו נתונים על הרגלי האכילה של התינוקות- מי מהם ינקו? מי מהם אכלו מבקבוק? אבל כאן ההיסטוריה נחלצת לעזרתנו. המחקר הזה נערך בתקופה שבה רוב התינוקות בעולם המערבי ניזונו מפורמולה על בסיס חלב פרה ודייסה. אנחנו יודעות היום שתזונת התינוק משפיעה על דפוסי השינה ועל תדירות האינטראקציות בין התינוק להורה במהלך הלילה. לכן, קבוצה עם אחוז גדול של תינוקות לא יונקים היא לא מייצגת מה שמגביל באופן משמעותי את היכולת להכליל מממצאי המחקר הזה אל כל התינוקות באשר הם.


ואף על פי כן, למרות כל הבעיות המתודולוגיות שהזכרתי למעלה, דפוסי השינה של 160 תינוקות לפני יותר מ-70 שנה הצליחו באין מפריע לחדור כל כך עמוק לתודעה התרבותית שלנו, כך שכמעט ואין סיכוי שתעבור ארוחת שישי מבלי שנשאל אם התינוק שלנו ישן כבר לילה שלם. כי הרי ברור- תינוקות בני 3 חודשים אמורים כבר לישון לילה שלם.


וסתם בשביל האווירה, אני מצטטת לכן קטע מתוך המאמר המקורי. בתקופה שבה מאמרים מדעיים נכתבו קצת כמו מדריכים להורים, הנה:

"האם תינוקות לומדים לישון לילה שלם? ישנה פילוסופיה שמניחה כי כל מה שאפשר ללמוד, צריך ללמד. בנוגע לשינה, משמעות הדבר היא שכל האחריות נופלת על כתפי ההורים. 'תינוק שלא ישן הוא חרפה להוריו', כתב סאנדל (1922). הרעיון הזה רלוונטי גם בימינו, במיוחד בקרב אמהות אשר מתבססות על עצות שעבר זמנן שהן מקבלות מהוריהן ומאנשים אחרים..."


אם תהיתן מה מקורן של רגשות האשם- הרי הוא לפניכן, שחור על גבי לבן.


אם זה לא עצוב אז זה לכל הפחות מבדר לראות איך ממצאים מדעיים יוצאים מפרופורציה. איזו השפעה תרבותית עצומה יכולה להיות למחקר אחד קטן מלא בבעיות מתודולוגיות. אבל חשוב לי לומר שהסיפור ההיסטורי הזה ממש לא מספיק לנו כדי להסיק מהי שנת תינוקות נורמלית או האם ומתי הציפייה שהילד שלנו ישן לילה שלם היא ריאלית או לא.

כמה מזל שהמדע הספיק להתקדם מאז ואולי הוא אפילו יספק לנו כמה תשובות.


אבל לפני הכל אני רוצה שנעשה סדר ונתעכב על ההגדרה של לילה שלם.


בואו נתחיל מזה שאף אחד מאיתנו לא באמת ישן לילה שלם, אם אנחנו מדברות על שינה רציפה ולא מודעת לאורך כל זמן השינה. בעצם, במהלך השינה המוח שלנו עובר בין מצבי שינה שונים, כך שכולנו חוות אפיזודות של התעוררות או כמעט-התעוררות במהלך הלילה. אז גם אם נדמה לכן שישנתן בלילה כמו בול עץ (ואם אתן מאלו אז אני מקנאה), זה לא כי באמת לא התעוררתן בכלל אלא כי אתן פשוט לא זוכרות את ההתעוררויות האלו.


ומה עם תינוקות? חוקרי שינה שתיעדו שנת תינוקות בדרכים שונות כמו אלקטרודות שמחוברות לראש, אקטיגרפים שהם בעצם שעוני שינה וצילומי וידיאו מצאו שגם תינוקות מתעוררים במהלך הלילה. תודו שהופתעתן. למשל, למשל במחקר של פרופסור ענת שר מאוניברסיטת חיפה, נמצא שתינוקות בני חצי שנה לא ישנים יותר מ-72 דקות ברצף.


במילים אחרות, הקונספט של "לישון לילה שלם" לא אומר שהתינוק אף פעם לא מתעורר במהלך הלילה, אלא שהתינוק מצליח להתמודד בעצמו עם היקיצות הליליות מבלי לקרוא להורים. כלומר כאשר התינוק יחווה את אחת היקיצות הבלתי נמנעות האלה שכולנו חווים בכל לילה הוא יחזור לישון בשקט ובמהירות מבלי להעיר אותנו.


אז מתי קורה כל הטוב הזה? סקירה סיסטמטית שהתפרסמה בשנת 2011 בחנה את השינויים בהתפתחות הנורמטיבית של שינה אצל תינוקות בריאים לאורך השנה הראשונה לחיים. החוקרים שעבדו על הסקירה גילו באופן לא מפתיע כמה בלגן קיים בספרות המחקרית- מחקרים שונים משתמשים בהגדרות שונות למונח "לילה שלם". אז הם החליטו לעשות סדר (ותודה להם על כך) ולהגדיר שלושה היבטים של הקונספט המורכב "לילה שלם", היבטים שיעזרו לנו לפרק אותו לחלקיו ולהבין את המסלול ההתפתחותי שלו יותר לעומק. בואו נשמע מהם.

ההיבט הראשון הוא פרק זמן השינה הארוך ביותר, כלומר פרק הזמן הארוך ביותר שבו תינוקות מצליחים לישון בלי יקיצות בכלל. בגלל שאנחנו לא יכולות לדעת אם התינוק התעורר והצליח לחזור לישון בכוחות עצמו, כדי למדוד את פרק זמן השינה הארוך ביותר צריך כלי מדידה אובייקטיבים כמו למשל שעון שינה או אלקטרודות שמחוברות לתינוק ומזהות מתי הוא ישן.

ההיבט השני הוא פרק זמן השינה הארוך ביותר שבו התינוק מצליח לווסת את השינה שלו בעצמו. מה הכוונה? מדובר בזמן הארוך ביותר שבו התינוק מצליח לחזור לישון ללא עזרה. כלומר בניגוד להיבט הקודם התינוק כן מתעורר אבל כשהוא מתעורר הוא במצב של עירות שקטה עד בסופו של דבר הוא נרדם בכוחות עצמו.

ההיבט השלישי הוא זה שדיברנו עליו קודם במחקר ההוא משנות ה-50. כאמור, במחקר ההוא לילה שלם הוגדר כשינה רציפה (כלומר מבלי להעיר את ההורים) מ-12 בלילה ועד 5 בבוקר במשך 6-7 לילות בשבוע למשך 4 שבועות. מאז חוקרים הציעו גם כמה אלטרנטיבות שהן יותר מתואמות לחיים ולשינה של הורים, לפחות בעולם המערבי, כמו למשל שינה של 8 שעות מ-10 בלילה ועד 6 בבוקר.


אז בעצם ההגדרה "לישון לילה שלם" כוללת בתוכה שלושה מרכיבים: את היכולת לשמר פרק של שינה רציפה ללא יקיצות כלל, את היכולת לחזור לישון באופן עצמאי (מה שנקרא הרגעה עצמית או באנגלית self-soothing) ואת היישום של היכולות האלה בפרק זמן השינה המקובל במשפחה ובתרבות.


ועכשיו אחרי שעשינו סדר בהגדרות, והבנו איך נכון להגדיר "לילה שלם", בואו נעבור לממצאים


באותה סקירה סיסטמטית שהזכרתי קודם החוקרים ניתחו כ-26 מחקרים כדי להבין איך מתפתחת שנת תינוקות לאורך השנה הראשונה לחיים. למרות ההבדלים בהגדרות, בשיטות המדידה השונות (למשל, שאלונים, שעוני שינה או צילומי וידיאו) ובאיכות המחקרים עצמם, אפשר עדיין לזהות דפוסים ברורים שעולים מתוך המחקר. והנה הם.

זוכרות שדיברנו קודם על פרק זמן השינה הארוך ביותר שהתינוק מצליח לישון בלי יקיצות כלל? אז לפי המחקרים בסקירה עולה באופן עקבי שהשינוי הגדול ביותר במדד הזה מתרחש ב-3 החודשים הראשונים לחיי התינוק, לרוב בין הגילאים חודש עד חודשיים. לעומת זאת, בין הגילאים 3 חודשים עד שנה אין כמעט שינוי. הממצאים האלו מלמדים אותנו שהיכולת הפיזיולוגית של תינוקות לשמר את השינה שלהם מתפתחת במהירות בחודשים הראשונים לחיים ולא עולה הרבה אחר כך.

למעשה, עליה ביכולת של תינוקות לישון זמן ארוך יותר, של 5-6 שעות למשל, תלויה במיומנויות אחרות, במיומנויות של התינוקת לווסת את השינה של עצמם ולא בשינויים בתשתית הפיזיולוגית של השינה, שכפי שראינו לא משתנה הרבה אחרי גיל 3 חודשים. בעצם, מדובר ביכולת של תינוקות להרגיע את עצמם כאשר הם מתעוררים, לרוב בסוף שנת REM, ולחזור לישון לבד. אפשר לומר שהיכולת הפיזיולוגית לשמר שינה היא אבן הבניין ליכולת לוויסות עצמי של השינה. ובניגוד ליכולת הפיזיולוגית לשמר שינה, היכולת לוויסות עצמי של שינה, או הרגעה עצמית, נקבעת הרבה יותר על ידי הסביבה.

מתוך הסקירה עולה שפרק הזמן הארוך ביותר שבו התינוק ישן ולא מעיר את ההורים עובר שינוי מהיר ב-4 החודשים הראשונים לחיים. לאחר מכן, עד גיל 9 חודשים, אין ממש שינוי. אבל החל מגיל 9 חודשים ועד גיל שנה נצפתה עליה הדרגתית- כלומר תינוקות מצליחים לישון פרקי זמן הולכים וגדלים מבלי להעיר את ההורים, או במילים אחרות, הם משתפרים ביכולת שלהם להרגיע את עצמם כשהם מתעוררים.

ועכשיו נעבור ליישום של שני ההיבטים האלו- היכולת הפיזיולוגית לשמר שינה והיכולת להרגעה עצמית- בפרק זמן השינה שמקובל במשפחה שלנו. מה שרובנו קוראים לו "לישון לילה שלם". כאמור, ההגדרה המקורית ללילה שלם משנות ה-50, שינה רציפה מ-12 בלילה ועד 5 לפנות בוקר, השפיעה עמוקות על הקונספטואליזציה של לילה שלם על אף כל הבעיות המתודולוגיות שהמחקר הזה סובל מהן. רק בשנות ה-90 חוקרים התחילו למתוח את ההגדרה של לילה שלם מעבר ל-5 שעות, והוסיפו פרקי זמן ארוכים יותר כמו שינה של 8 שעות. כמעט מובן מאליו להגיד שהרבה יותר קל לעמוד בקריטריון המקורי של 5 שעות שינה מאשר בקריטריון של 8 שעות שינה, ככה שאם מדברים איתכן על מחקרים על לילה שלם תמיד תמיד תשאלו: איך מגדירים לילה שלם?

מתוך הסקירה עלה ממצא שבטח כבר שמעתן אותן מצוטט לא פעם, לפיו רוב התינוקות יכולים לישון 8 שעות בגיל חצי שנה לפחות 5 לילות מתוך .? וכמה זה רוב אתן שואלות? 53% . 53% הם אכן הרוב, אבל תסכימו איתי שמדובר ברוב שרחוק מאוד מלהיות מוחלט. מה עם כל 47% הנותרים? האם משהו לא בסדר אצלם? לפי הנתונים האלה, אפשר לומר שבאותה מידה שזה נורמלי לישון לילה שלם בגיל חצי שנה, זה גם נורמלי לא לישון לילה שלם בגיל חצי שנה. וגם בגיל שנה, אז נמצא ש-72% מהתינוקות עמדו בקריטריון, עדיין נותרנו עם אחוז לא מבוטל של תינוקות, 28%, שלא עמדו בו. האם גם להם יש בעיה? עוד מעט ננסה לענות על השאלות האלה, אחרי שנסיים כאן עם הממוצעים.


בואו נעשה סיכום קצר.

מתוך הסקירה הסיסטמטית שהצגתי לכן נמצא ששנת תינוקות מתייצבת במהירות בחודשים הראשונים לחיים, כאשר השינוי המשמעותי ביותר מתרחש בין גיל חודש לחודשיים. התייצבות השינה מגיעה לשיא בגיל 3 חודשים ולא משתנה הרבה אחר כך. בניגוד לכך מיומנויות ההרגעה עצמית של התינוק כן ממשיכות להשתפר בהדרגה, כך שהתינוק יכול לגבור על הפוטנציאל הפיזיולוגי שלו. ובפועל, רוב הילדים (53%, כן?) מצליחים לתחזק שנת לילה בת 8 שעות בגיל חצי שנה ואף יותר בגיל מאוחר יותר. ולמרות שהמחקרים שנכללו בסקירה שונים אלו מאלו בהגדרות, בשיטות המדידה ובאיכות המחקרית שלהם, הדפוסים הכלליים של התפתחות השינה כן עקביים. אז גם אם אי אפשר לסמוך לגמרי על הערכים המספריים עצמם, הדפוסים הכלליים כן מספרים לנו סיפור אמין.


אז מה בעצם ההבדל בין תינוקות שהשינה שלהם מתייצבת מוקדם יותר בהשוואה לתינוקות אחרים? האם ההבדלים הם תוצאה של התנהלות ההורים סביב השינה של התינוק? איפה שהתינוק ישן בלילה? או שבכלל מדובר בהבדלים בבשלות הפיזיולוגית של התינוק?


התשובה היא כן, כן וכן. עם כל הכבוד לדפוסים הממוצעים שדיברנו עליהם קודם, מחקרים חושפים שונות עצומה בין תינוקות. כן כן, הבנו שרוב הילדים ישנים לילה שלם בגיל חצי שנה. אבל עדיין, כמו שאמרנו קודם, המון תינוקות בני חצי שנה לא ישנים לילה שלם. ואנחנו לא יכולות פשוט להתעלם מהם.


כדי לסבר את האוזן, הנה עוד כמה מחקרים חדשים יותר שמלמדים אותנו על השונות הגדולה בין ילד לילד. למשל, מחקר פיני שהתפרסם בשנת 2020 וכלל מדגם מרשים של כמה אלפי תינוקות מגיל 0 עד שנתיים. במחקר נמצא שלפני גיל שנה תינוקות מתעוררים פעמיים בלילה בממוצע (בין השעות 10 בלילה עד 6 בבוקר), כאשר מספר היקיצות הממוצע יורד ליקיצה אחת בגיל שנה וחצי ונשאר כך גם בגיל שנתיים. אבל שימו לב לזה, בגיל 8 חודשים למשל, מספר היקיצות הליליות של התינוקות במחקר נע בין 0 יקיצות לבין 21 (לבי עם ההורים שלו). ואפילו בגיל שנתיים יותר מ-28% מהילדים עדיין התעוררו בכל לילה בין 12 ל-6 כמעט בכל לילה וקראו להורים שלהם לפחות פעמיים שיעזרו להם לחזור לישון. על סמך הנתונים האלו החוקרים הגיעו למסקנה שהשינה מתייצבת רק בשנה הראשונה לחיים. וזה עוד במדינה שבה הנורמה היא שתינוק ישן בחדר נפרד מההורים.


במחקר אחר, הפעם מסין שבה לינה משותפת היא הנורמה, ניתוח נתונים של כ-2000 תינוקות ופעוטות העלה שלפני גיל שנה רק 7% מהתינוקות ישנים לילה שלם, ולפני גיל שנתיים רק 26% מהפעוטות לא מתעוררים בלילה. אני יכולה להמשיך עם עוד מחקרים אבל נראה לי שהבנתן את הקטע- לא כל הילדים ישנים בהתאם לדפוסים הנורמטיביים, אפילו הרבה מהם, ויש שונות עצומה בין תינוק לתינוק!


וזה לא רק שיש שונות עצומה בין תינוק לתינוק, יש גם שונות גדולה אצל אותו תינוק בין לילה ללילה. וכאן אני רוצה לספר לכן על מחקר שהתפרסם בשנת 2020 ובעיני הוא מאוד חשוב כדי להבין את הניואנסים של שאלת הלילה השלם. במחקר שנערך בקנדה ביקשו מהורים לתינוקות בני חצי שנה לתעד את התנהגות השינה של התינוקות שלהם- לא רק בלילה אחד כמו ברוב המחקרים, אלא במשך 13 ימים עוקבים. "לילה שלם" הוגדר בשתי דרכים: 6 שעות רצופות או 8 שעות רצופות.


ומה התגלה? רוב ההורים דיווח שהילדים שלהם ישנו 6 שעות בלילה לפחות פעם אחת, בעוד שרק 50% מהתינוקות ישנו 8 שעות לפחות לילה אחד. אבל הנה מגיע הקאץ'- רוב התינוקות לא ישנו ככה באופן קבוע.

למשל, מתוך 44 התינוקות שהשתתפו במחקר, רק 3 תינוקות ישנו 6 שעות רצופות במשך כל 13 ימי הניסוי. כלומר אם אנחנו מגדירות לילה שלם כשינה רציפה במשך 6 שעות, רק 3 מתוך 44 תינוקות ישנו כך לאורך כל ימי הניסוי שנמשך בערך שבועיים. במקרה של 8 שעות רצופות, רק תינוק אחד ישן כך במשך כל 13 הימים. בממוצע, תינוקות ישנו 6 שעות רצופות 5 ימים מתוך 13, ואילו תינוקות ישנו 8 שעות רצופות 3 ימים מתוך 13. ועוד נתון מעניין- 20% מהתינוקות לא ישנו 6 שעות רצופות אף לא לילה אחד, ו-50% מהתינוקות לא ישנו 8 שעות אף לא לילה אחד.


גם אם לא הצלחתן לעקוב אחרי כל המספרים, וזה ממש בסדר, חשוב לי שתיקחו מכאן את המסר המרכזי שעולה מהמחקר הזה: גם אם התינוק שלכן ישן לילה שלם פעם אחת זה ממש לא אומר שהוא ימשיך לישון לילה שלם באופן עקבי, לילה אחרי לילה. נראה שהדפוס היותר נורמלי הוא דווקא הדפוס הלא-רגולרי, שמשתנה מלילה ללילה. הממצאים מהמחקר הזה מלמדים אותנו שהתייצבות השינה היא תהליך דינאמי, ולא איזו אבן דרך שברגע שהתינוק חוצה אותה בפעם הראשונה לא נתעורר יותר באמצע הלילה לעולם.


אתן שמות לב מה קורה כאן? נראה שבמרדף אחרי ממוצעים ונורמות שינה, חומק מאיתנו הפרט החשוב באמת- השונות. אולי דווקא ההבדלים הגדולים בין ילד לילד ובין לילה לילה שעולים במחקרים האלה הם לא הרעש במדגם אלא הסיפור עצמו?


ומעבר לזה, יש כאן גם סכנה. כשאתן נכנסות לגוגל כדי לברר "מתי הילד שלכן כבר ישן לילה שלם?" אתן נתקלות באותם "דפוסים נורמטיביים" של שנת תינוקות, שמתבססים למשל על רוב מפוקפק של 53% . אבל הדפוסים הממוצעים האלה לא מחזיקים את השונות, את ההבדלים בין ילד לילד. במקרה הטוב, הפער בין נורמות השינה לבין הילד שלכן עלול לייצר לחץ, חששות, חרדות ורגשות אשם שלא לצורך, ובמקרה הרע הפער הזה עלול אפילו להוביל לטיפול לא מותאם בילד.


שלא תטעו, אני לא טוענת כאן שנורמות השינה הן חסרות משמעות. אנחנו פשוט צריכות להשתמש בהן בצורה מושכלת, כשאנחנו מחזיקות את כל המעטפת המורכבת סביב השינה של הילד שלנו- הטמפרמנט שלו, המצב הבריאותי שלו, האם הוא יונק או ניזון מתמ"ל, הקשר בינו לבינינו, הדרך שבה אנחנו מתנהלות סביב שינה בבית, המצב הנפשי שלנו, איך הולך לו בגן, אם עברנו דירה, אם נולד אח חדש אם יש מלחמה בחוץ. אני מזמינה אתכן לחזור לפרק 6 כדי לשמוע בהרחבה על המודל הטרנזקציונלי שמחזיק את כל המורכבות הזו ויכול לעזור לנו לגשת לשאלת הלילה השלם בצורה מעמיקה וייחודית לנו ולילד שלנו, ולא כשאלת כן או לא ישן לילה שלם. מה לעשות, אין תשובות פשוטות בהורות. ומי שמוכר לכן כאלה, תמיד תמיד תרימו גבה.


שנסכם? פתחנו את הפרק בלחץ, בחשש וברגשות האשם שנלווים לשאלה שמשום מה לכולם יש צורך לשאול: "נו, היא ישנה כבר לילה שלם?" יצאנו לברר איפה בכלל נולדה הציפייה שהתינוק שלנו ישן לילה שלם מוקדם ככל האפשר והופתענו לגלות איך מחקר אחד קטן משנות ה-50 עם אינספור בעיות מתודולוגיות הצליח להכתיב באין מפריע מהי שנת תינוקות נורמלית- תינוקות בני 3 חודשים אמורים לישון כבר לילה שלם. הבנו שעם כל הכבוד לסיפור ההיסטורי-סוציולוגי הזה, המחקר הזה לא הולך לעזור לנו לענות על השאלה שלשמה התכנסנו: "מתי הילד שלי ישן כבר לילה שלם?", אז יצאנו לבדוק מה מחקרים עדכניים יותר יכולים לספר לנו. אבל רגע לפני עצרנו לעשות סדר בהגדרות. למדנו ש"לישון לילה שלם" הוא בעצם יישום של שתי יכולות- היכולת הפיזיולוגית לשמר שינה והיכולת להרגעה עצמית- בפרק זמן השינה שמקובל במשפחה שלנו. דפוסי השינה הנורמטיביים שעלו מתוך המחקר מספרים לנו ששנת תינוקות מתייצבת די מהר בחודשים הראשונים לחיים, מגיעה לשיא סביב גיל 3 חודשים ולא משתנה הרבה אחר כך. מה שכן יכול להשתנות בזמן הזה היא יכולת ההרגעה העצמית של התינוק. ובפועל, מספר לא מבוטל של ילדים מצליח לתחזק שנת לילה בת 8 שעות בגיל חצי שנה. אבל לפני שחזרנו שוב לנקודת ההתחלה והתמלאנו מחדש בלחץ, בחשש וברגשות אשם החלטנו להסתכל מעבר לממוצעים ושם מצאנו שונות עצומה בדפוסי השינה, בין ילדים שונים ואפילו בין לילה ללילה של אותו ילד עצמו. כך שעושה רושם שהסיפור המעניין באמת לא מסתתר בתוך הממוצעים אלא במה שקורה מסביבם, בשונות. אז אם אתן רוצות לענות על השאלה "מתי הילד שלי כבר ישן לילה שלם?" כמו שצריך, כן כדאי לקחת בחשבון את דפוסי התפתחות השינה הנורמטיביים, שתיארתי בפרק, אבל אך ורק כפיסת מידע אחת מתוך מערך שלם של מידע שהוא בעצם הילד שלנו והקונסטלציה המשפחתית שבתוכה הוא גדל. ואת המידע הזה אף אחד לא מכיר יותר טוב מכן.


ועד כאן הפרק שלנו על לילה שלם. בפרק הבא במיני סדרה שלנו על שינה מחכה לנו נושא נפיץ אחר- לינה משותפת. כדי לא לפספס לחצו subscribe לפודקאסט באפליקצייה המועדפת עליכן ותקבלו עדכון בכל פעם שיוצא פרק חדש. צירפתי לכן גם קישור בתיאור הפרק לקבוצה הוואצאפ השקטה של מאמאדע שבה אני מעדכנת בכל פעם שפרק יוצא ובתכנים מעניינים נוספים.


אם נשארתן אחרי הפרק עם מחשבות, שאלות ותחושות- אל תישארו איתן לבד- כנסו לפוסט הייעודי בקבוצת הפייסבוק כדי שנמשיך ללמוד ולגלות יחד איך להיות הורים טובים יותר. בתיאור הפרק תוכלו למצוא קישור לפוסט הייעודי, רשימה מלאה של המקורות המחקריים שהשתמשתי בהם עבור הפרק וגם סקירות מחקריות נוספות שכתבתי על שינה.


אם גם אתן חושבות, כמוני, שידע מחקרי נחוץ במיוחד בעולם ההורות שמוצף עד בלי די במידע, בבקשה דרגו את הפודקאסט ב-5 כוכבים. עניין של כמה שניות שיעזור לנו להפיץ ידע מבוסס-מחקר לכל אמא ואבא שזקוקים לו.


ולסיום, אני רוצה לשתף אתכן שמאחורי כל פרק בפודקסט הזה עומדות עשרות שעות של חיפוש, קריאה וסיכום של אינספור מאמרים שנועדו להביא אליכן את המידע המדויק, האיכותי, המקיף והאמין ביותר על הורות והתפתחות ילדים. אני מזמינה אתכן להצטרף למועדון מאמאדע פלוס כדי לתמוך בעשייה שלי כאן במאמאדע וכמובן לקבל הטבות שוות במיוחד על הדרך. קישור להצטרפות מחכה לכן בתיאור הפרק. וזו גם ההזדמנות להגיד תודה גדולה מעומק לבי לכל התומכים והתומכות הקיימים, אתם יודעים מי אתם, בלעדיכם כל זה לא היה קורה.


וכמובן כולכן תמיד מוזמנות לפנות אלי באופן אישי ולספר לי איך היה לכן. אני כאן להקשיב לכן.


וזהו להיום, נתראה בפרק הבא


 

.....

מקורות מחקריים

  • המאמר המקורי משנת 1957 שטבע את המונח "לילה שלם"

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2012111/

  • מאמר שסוקר (בין השאר) כיצד המחקר משנת 1957 התגלגל לכדי מוסכמה חברתית:

https://durham-repository.worktribe.com/output/1657959/

  • דוגמא למחקר שמדגים הבדלים בדפוסי השינה בין תינוקות יונקים לבין תינוקות לא-יונקים:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28735066/

  • המחקר של פרופסור ענת שר שמראה בין השאר שתינוקות בני חצי שנה לא ישנו ברצף יותר מ-72 דקות:

https://psycnet.apa.org/record/2004-13558-008

  • סקירה סיסטמטית על התייצבות שנת הלילה בשנה הראשונה לחיים:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21051245/

  • סקירה סיסטמטית מ-2012 על דפוסי שינה נורמטיביים מגיל 0 ועד 12:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21784676/

  • סקירה סיסטמטית מ-2018 על שינויים בהתנהגות שינה-עירות בשנה הראשונה לחיים:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29356197/

  • המחקר הפיני מ-2020 שבדק מהם דפוסי השינה הנורמטיביים מגיל 3-24 חודשים:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32087408/

  • המחקר הסיני מ-2018 שבדק בין השאר כמה פעמים בלילה תינוקות ופעוטות מתעוררים:

https://jcsm.aasm.org/doi/10.5664/jcsm.7164

  • המאמר שהראה שקיימת שונות גדולה בין דפוסי השינה של תינוקות בני חצי שנה בין לילות שונים:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33130350/

  • מאמר פרספקטיבה על התייצבות שינה: 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33783334/



コメント


bottom of page