top of page

מי הזיז את השמיכי שלי?

פרק שלישי בסדרה מנטאליזציה הורית: מחליפות נקודת מבט, חפץ מעבר


וואו, זה השביל לגן! אני כל כך מתרגשת שהבטן שלי זזה ורוקדת! מעניין מי יהיה שם, שירה הגננת? ענת המטפלת? מי מהחברים יבוא היום לגן? יותם ותמר? לא התראינו הרבה זמן בגלל חופשת קורונה.. רגע, אמא הולכת! "אמאאאאא!!!" אני אחבק ואריח את השמיכי שלי. עכשיו יותר נעים לי. אוי, רגע שירה הגננת מבקשת מכל הילדים לשים את החפצים מהבית בתוך הארגז בכניסה לגן... "אמאאאא! "


חפץ מעבר, על שום מה ולמה?

בתחילת חייו, הילד לומד ומכיר בהדרגה בנפרדות בינו לבין הוריו. זה תהליך מאתגר, מעורר חשש. הוא דורש מהילד לעבור בין מציאות שבה הוא ועולמו הקרוב הם יחידה אחת, שכן כל צרכיו ורצונותיו מתממשים באופן מידי, לבין מציאות שבה ישנו עולם חיצוני ובו הוריו הם יצורים נפרדים, שמתקרבים ומתרחקים, עם רצונות וצרכים משל עצמם.

בכדי שתיוולד תובנת הנפרדות, התינוק צריך ללמוד על עצמו ועל עולמו הפנימי- מי הוא, מה הוא מרגיש, חווה וחושב. זה הוא תהליך מתמשך, שמתרחש בעזרת השיקוף והעיבוד על ידי ההורה שבא לידי ביטוי במנטאליזציה ההורית. ככל שהילד מגלה את עצמו, הוא מבין שיש לו פנים וחוץ, שהוריו מתקיימים מחוץ לו. במקביל לתהליך הגילוי של הילד, גם ההורים הולכים ומפחיתים את מידת ההתאמה לתינוק, הם עדיין שם, אבל לוקחים צעדים עדינים לאחור.


בלב ליבו של התהליך הזה, בין החיבור לנפרדות, בין היחד ללבד - ניצב חפץ המעבר. זה הוא הגשר, בין העולם הפנימי של הילד לבין המציאות. מצד אחד מדובר בחפץ מוחשי, שאפשר לראות ולהרגיש ומצד שני, הוא מהווה סמל שמייצג את ההורים. במידה מסוימת, החפץ "מחליף" את ההורה, כשהוא לא זמין, כמו למשל סביב ההירדמות והשינה או בשהייה במסגרת החינוכית.

האם לכל הילדים יש חפץ מעבר?

ממש לא. השימוש בחפץ מעבר הוא לא שלב התפתחותי חיוני או הכרחי והוא גם לא אוניברסלי. יש גורמים שונים שמשפיעים על כך שילד יאמץ לעצמו חפץ מעבר ואני בוחרת היום להתמקד בגורם אחד, מצבי סטרס.


מה בין חפץ מעבר לסטרס ואיך זה קשור לתרבות שבה אנחנו חיות?

בתרבות המערבית, ילדים נדרשים לפרידות מהוריהם לאורך היום, כמו למשל שהייה במסגרת חינוכית או שינה בחדר נפרד בגיל הרך. מחקרים מעידים שלבחירות האלו יש מחיר. למשל, ילדים שלומדים במסגרות חינוך לגיל הרך מראים דפוסים לא רגילים של הפרשת הורמון הלחץ, קורטיזול. החוקרים מקשרים את הממצא הזה עם האתגר העצום שבפרידה המוקדמת מההורה ומהסביבה הביתית המוכרת, האינטראקציה החברתית הבלתי פוסקת ומיעוט תשומת הלב הבלעדית של מבוגר.


מחקרים שונים מראים שבמדינות מערביות, שיעור הילדים שמשתמשים בחפץ מעבר גבוה מ-60%. לעומת זאת, במדינות שבהן מקובל תרבותית שהילד מבלה את רוב זמנו עם אימו במהלך היום והלילה, שיעור הילדים נמוך מ-20%.


במחקר שנערך בישראל על מדגם גדול ומרשים של 1,122 זוגות תאומים, השוו בין ילדים ששהו במעון במשך חצי יום (עד 12:00-13:30) לעומת ילדים ששהו במעון יום שלם (עד 15:00-16:30). החוקרים מצאו כי שכיחות השימוש בחפץ מעבר הייתה גבוהה משמעותית בקרב הילדים השוהים במעון במשך יום שלם. כאשר הוסיפו לקבוצת הילדים שנשארים יום שלם גם ילדים שנשארים יום מוארך (לאחר השעה 17:00), הפער בין הקבוצות גדל אפילו יותר.


באותו מחקר, נמצאה התאמה בנוגע לשימוש בחפץ מעבר בקרב תאומים מונוזיגוטים ("זהים", נוצרו מאותה הביצית), בעוד שאצל תאומים דיזיגוטים ("לא זהים", נוצרו משתי ביציות נפרדות) לא נמצאה התאמה כזו. הממצא הזה מכוון לכך שיש השפעה גנטית על השימוש בחפץ מעבר. הסבר אפשרי לקשר הזה, הוא שגורמים גנטיים הקשורים בתגובתיות/ ויסות של סטרס משפיעים על השימוש בחפץ מעבר.


מחקרים אחרים מראים שלילדים אשר מצליחים לייצר לעצמם חפץ מעבר ישנו קשר הורה-ילד טוב וכן, דפוס ההתקשרות הבטוח נפוץ יותר אצלם, בהשוואה לילדים שאינם משתמשים בחפץ מעבר. ייתכן שהסיבה לכך היא שחפץ מעבר מאפשר המשכיות של הקשר עם ההורים, גם בהיעדרם. ילד שחווה סטרס לאורך היום, למשל בעקבות פרידות רבות וממושכות מההורה, מבלי שיש לו כלי לווסת את עצמו נמצא בסיכון מוגבר לפתח דפוס התקשרות לא בטוח.


היכולת של הילד לחקור, לשחק ולהיות באינטראקציה במצבים מעוררי סטרס מושפעת מנוכחותו של חפץ המעבר. כאשר ילדים התבקשו, במסגרת מחקר, לשחק עם מאבחן לא מוכר בסביבת משחק חדשה, ילדים שהיה להם חפץ מעבר והתאפשרה להם גישה אליו במהלך הניסוי, הציגו חקרנות, עוררות מותאמת ופניות ללמידה במידה רבה יותר בהשוואה לילדים שאינם משתמשים בחפץ מעבר. עם זאת, כאשר לא התאפשרה גישה לחפץ המעבר, הילדים הציגו כעס, תסכול, נראו לא נינוחים, חרדים ואימפולסיביים יותר, בהשוואה לקבוצה השנייה.


חפץ המעבר הוא אמצעי, אחד מיני רבים להשגת ויסות רגשי, בפרט במצבי סטרס. לא כל הילדים יבחרו להשתמש בו, חלקם יבחרו בדרכים אחרות שעובדות עבורם. אם הילד שלך לא אימץ לעצמו חפץ מעבר- אין צורך לאלץ אותו לבחור אחד ואם יש לו חפץ מעבר- תדאגי שיישאר קרוב, כדי שיוכל לגלות את העולם.






Commentaires


bottom of page