top of page

אדם הוא אדם, לא משנה כמה קטן

פרק שני בסדרה מנטאליזציה הורית: מיישמות

את נכנסת לסופר והילד, ההו כה מקסים שלך בשגרה, נשכב בבת אחת על הרצפה, מטלטל את רגליו לכל עבר, צועק ובוכה. את מנסה לעזור לו: מציעה בקבוק מים, קרקר, חיבוק, אבל שום דבר לא עוזר. המבטים של העוברים ושבים לא חומקים מעינייך, חלקם מצקצקים בלשון, אחרים מנידים ראש ומיעוטם מנסים לחייך אלייך בהבנה. אח, הייאוש.

מה עובר לך בראש ברגעים אלו?

"יואו, איזה בושות! למה הוא עושה לי את זה?" ואולי, אחרי שקראת את הפרק הראשון בסדרה על מנטאליזציה הורית, הצלחת להדוף את המחשבה הזו, ולפתע צצה אחת חדשה במקומה: "נראה שהוא ממש סובל, מעניין מה קרה לו.. אולי הרעש והאורות הבוהקים בסופר לא נעימים לו? אולי הוא היה צריך עוד הכנה במעבר מגן השעשועים לסופר?" החלפת המחשבה הזו דורשת מאיתנו מאמץ, במיוחד בסיטואציות מאתגרות, כמו הסיטואציה הזו בסופר. דווקא במצבים שבהם קשה יותר לגייס אותה, המנטאליזציה ההורית נדרשת אפילו יותר.

למה בכל זאת כדאי לנו להתאמץ?

במאמר סקירה מקיף, שכלל 47 מחקרים בתחום המנטאליזציה ההורית, עולה תמיכה חזקה לכך שמנטאליזציה הורית של אימהות היא קריטית לפיתוח וקידום הוויסות הרגשי של הילד, במיוחד במצבים רגשיים מורכבים, מכאיבים וקשים. בנוסף, מחקרים שונים הראו בעקביות שרמות גבוהות של מנטאליזציה הורית תורמות לביסוס התקשרות בטוחה אצל הילד ומקושרות עם איכות טיפול טובה יותר והתנהגות חיובית יותר של ההורים במהלך אינטראקציה עם הילד.

לעומת זאת, אימהות עם רמות נמוכות של מנטאליזציה מתקשות לטעת בילד שלהן תחושת ביטחון ולעזור לו לווסת את עצמו כשהוא חושש או מפחד. לאור זאת, זה לא מפתיע שילדים לאימהות עם רמות נמוכות של מנטאליזציה הורית נטו להיות חרדים יותר בתקופת בית הספר.

האם אפשר לשפר את יכולת המנטאליזציה ההורית?

מחקרים מעידים שכן.

במחקר שנערך בארץ על תכנית טיפולית לילדי טרום בי"ס עם קשיים רגשיים והתנהגותיים השתתפו 32 אימהות, שקיבלו הדרכת הורים מקצועית. למרבה השמחה, בעקבות ההדרכה, נמדדה עלייה משמעותית במספר האימהות שהראו מנטאליזציה הורית וכן עלייה ברמות המנטאליזציה ההורית. את הפירות של העבודה הקשה אפשר היה לראות גם בהתנהגותם של הילדים, שכן נמצאה ירידה משמעותית במספר בעיות ההתנהגות המוחצנות (כמו פגיעה פיזית ומילולית באחרים) והמופנמות (כמו הצמדות למבוגר). אתן כבר מורגלות בחשיבה ביקורתית, אז אני מוסיפה- את השינוי בהתנהגות הילדים ניתן לשייך לשיפור במנטאליזציה ההורית, משום שהשינוי התרחש אך ורק בקרב הילדים שאימהותיהן הציגו התקדמות במנטאליזציה ההורית שלהן.

במחקר אחר, על אימהות שהתמודדו עם צריכת סמים ואלכוהול, האימהות השתתפו בתוכנית מקיפה ואינטנסיבית שנתנה מענה לכל צרכיהן משלב ההיריון ועד הלידה (כולל תכנית גמילה, תמיכה נפשית ועוד). במסגרת התוכנית קיבלו האימהות גם כלים למנטאליזציה הורית טובה באמצעות הדרכה, שכללה בין היתר הקלטות וידיאו של אינטראקציית אם- ילד. למרות נקודת המוצא הקשה של האימהות, 63% מהן שיפרו את יכולת המנטאליזציה ההורית שלהן.

התוצאות הללו מצטרפות לשורת מחקרים ארוכה וכולם יחד מלמדים אותנו שיש תקווה- ליווי על ידי אנשי מקצוע מוסמכים בהחלט יכול להוביל לשיפור במנטאליזציה ההורית.

השתכנעתן? חושבות שכדאי להשקיע במנטאליזציה הורית?

אם עדיין לא, לחצו על הכפתור "למיטיבות לכת" בסוף הכתבה ושם תוכלו למצוא מחקרים נוספים המעידים על תרומת המנטאליזציה להתפתחות הילד, מלבד הסקירה שתיארתי בכתבה. בכלל, ממליצה להמשיך שם את הקריאה, כמו תמיד- יש שם עוד הרבה מאוד מידע מעניין למי שמעוניינת להרחיב עוד קצת ולהתעמק.

מה מצפה לנו בפרק הבא בסדרה? דוגמה למנטאליזציה מעולמו של הילד, חפץ מעבר.



Comments


bottom of page