נשים, לשם מה?

כתבה לכבוד יום הנשים והנערות במדע שחל היום ויום הולדתו של צ'ארלס דארווין שחל מחר.

לפי סיפור הבריאה, אלוהים ברא את השמיים ואת הארץ, לאחר מכן ברא את כל מיני הצמחים והחיות וביום השישי ברא את האדם, ומאחת מצלעותיו - אישה. ב-1859 צ'ארלס דארווין הציע חלופה מהפכנית לסיפור התנ”כי. הוא קרא לסיפור הבריאה האלטרנטיבי שלו- מוצא המינים. לפי דארווין, בני אדם, כמו כל חיה אחרת, מתפתחים בתהליך הדרגתי נטול מחשבה או כוונה, אשר נקרא ברירה טבעית. כל סביבה, אומר דארווין, מציבה בפני אורגניזמים אתגרים הישרדותיים- קור או חום, לחות טרופית או בצורת, רעב, טורפים או מרחב מחייה מצומצם. עבור אמהות, אתגרים אלו מהווים מכשול לשמירה על צאצאיהן בחיים. פרטים אשר מסתגלים לסביבה הנוכחית שלהם בצורה הטובה ביותר, שורדים ומתרבים וכך מעבירים את התכונות שלהם לדורות הבאים. אלו שמפסידים במאבק ההישרדות מתים לפני שיש להם סיכוי להתרבות ובסופו של דבר נכחדים מן העולם.

המונח המפורסם "הישרדות הכשירים ביותר" (survival of the fittest) הוצג על ידי בן זמנו של דארווין, הפילוסוף החברתי הרברט ספנסר, כדי לתאר את תהליך הברירה הטבעית. אך ספנסר פירש את רעיונותיו של דארווין באופן שגוי. עבור ספנסר, דמות מפורסמת ובעלת השפעה באותה תקופה, הישרדות הכשירים ביותר משמעותה הישרדות הטובים ביותר, אלו שראויים לכך יותר מכל. לא פלא שהמסר הברור והפשוט צבר פופולאריות רבה בקרב המעמד העליון באנגליה ובאמריקה הויקטוריאניות- היתרונות שאתם נהנים מהם, מגיעים לכם בהחלט.

הכשל בהסקה של ספנסר היה הנחתו השגויה שהסביבה איננה משתנה, כך שהעליונים, פרטים שהסתגלו לסביבתם באופן אופטימלי, מגיעים לצמרת האבולוציונית ונשארים שם לנצח. מה שספנסר התעלם ממנו היה העובדה שהעולם משתנה באופן תמידי. בניגוד לכך, חשיבה דארוויניסטית אמיתית, כאשר מפורשת נכון, לא משייכת לאף אורגניזם מקום מיוחד.

ספנסר האמין שהתפקיד הנעלה של נשים הוא הבאת ילדים לעולם, וכדי לשמור על המין האנושי עליהן להיות יפות. אין ויכוח על כך שנקבות ממשפחת היונקים הן אלו שמבייצות, נושאות את העוברים ברחמן, יולדות ומניקות. על בסיס זה ספנסר הניח שהקצאת משאבים רבים כל כך לרבייה מובילה באופן בלתי נמנע לעצירה מוקדמת של האבולוציה הנשית. בעיני ספנסר, גברים הם יצרנים, נשים, לעומת זאת, לכל היותר מולידות. מחיר הרבייה מגביל את ההתפתחות המנטלית של נשים ומטיל חסמים צרים על המידה שבה נקבה אחת יכולה להיות שונה מרעותה מבחינת אינטליגנציה. ספנסר הסיק באופן שגוי שמספיקה רק שונות מעטה בין נקבות, כדי שתתאפשר סלקציה מספקת. בכך החריג ספנסר את הנשים מהתהליך האבולוציוני שבו התפתחו יכולות אינטלקטואליות ורגשיות מורכבות, התוצר המאוחר ביותר של אבולוציית האדם.

התיאוריה של ספנסר סיפקה רציונל מדעי מוצק לעליונותם האינטלקטואלית והחברתית של זכרים. גורלן של נשים הוא להיות אמהות- פסיביות, לא תחרותיות, אינטואיטיביות, אי-רציונליות ומשוללות היכולת לחשיבה מופשטת.

מאז עברו 150 שנה. הרבה השתנה כאן. האמנם?

מזמינה אתכן לבדוק האם הרעיונות של ספנסר הצליחו לחלחל לכל אחת מכן גם 150 שנה אחרי. כאן בקישור תוכלו למצוא שני מבחנים שבודקים הטיות לא-מודעות לגבי מגדר: Gender-science, Gender-career (כל מבחן לוקח בערך 10 דקות). שימו לב שאתן יכולות לדלג על כל השאלות האישיות שמופיעות בהתחלה ולהגיע ישר למבחן.

מודה שספנסר הגיע אלי.

התוצאות שלי הראו שאני מקשרת באופן מתון נשים עם משפחה וגברים עם קריירה, ומקשרת באופן חזק נשים עם מדעי הרוח וגברים עם מדע.

מאחלת לילדים של כולנו לקבל ציונים טובים יותר משלי

לדיון על הכתבה