top of page

איך אני יכולה לעזור לבת שלי לקחת תרופות?



הילדה צריכה לקבל תרופה ואת מתחילה להרגיש איך מפלס החרדה עולה. ברור לך שהילדה הזאת תבעט, תירק, תצעק ותעשה פחות או יותר הכל חוץ מאולי לקלל אותך בשלוש שפות כדי להבהיר בצורה ברורה – שתרופה היא לא בולעת. איך הגענו לפה ומה עושים עכשיו?


על מה כל ההתנגדות?

ישנם מספר גורמים המשפיעים על היענות לבליעת תרופות. ראשית, הטעם משחק תפקיד משמעותי. ישנן תרופות שידועות בכך שהן מגעילות ומרות במיוחד כמו דנלון וזינאט ורב רופאי הילדים יעשו הכל כדי להימנע מלרשום אותן, אלא אם כן המצב באמת דורש זאת [1,2]. לא רק התרופה עצמה משפיעה על הטעם אלא גם בלוטות הטעם של הילד. מחקר מעניין שכלל 172 ילדים מצא קשר בין התנגדות לתרופות לבין שונות גנטית המשפיעה על חוש הטעם, [3]. לבסוף, גם לפן ההתנהגותי יש השפעה ניכרת, שכן ילדים שחוו מתן תרופות כחוויה מפחידה או כואבת ימנעו מכך בהמשך [4].


איך כדאי לתת תרופה?

אפשר לסווג את הדרכים השונות למתן תרופה לשלוש אסטרטגיות עיקריות: במשחק ושיתוף פעולה, בהיחבא או בכוח. כפי שאתן בטח מנחשות, האסטרטגיה הראשונה נמצאה כיעילה ביותר [5]. כבר מגיל צעיר מאוד מומלץ להפוך את מתן התרופה למשחק. אם זה לא מצליח אפשר לעבור לאסטרטגיה הבאה, אך קודם חשוב לברר מול הרוקח/ת האם ניתן לערבב את התרופה במזון או משקה. תיאור מקרה מקסים מהמחלקה שבה התמחתי הראה כיצד ערבוב של תרופה בתוך גלידה שהוקפאה מחדש סייעה לילד עם רקע רפואי מורכב הכולל צורך בדיאליזות חוזרות לאזן את המלחים בגופו ובסופו של דבר להשתחרר הביתה מאשפוז [6]. אגב, אותה רופאה שפרסמה את המאמר על המקרה הזה, ד"ר קרן שחר-ניסן, כתבה גם ספר ילדים מקסים בשם "שיקוי הפלאים של טובי", אשר מעודד לקיחת תרופות ואני ממליצה עליו בחום. ולבסוף – אם אין ברירה לעיתים נותנים תרופה בכוח, אך אסטרטגיה זו כאמור עלולה ליצור מעגל קסמים, כך שמפעם לפעם ההתנגדות של הילד לתרופה רק תלך ותעלה. אם וכאשר נותנים תרופה בכוח מומלץ להחזיק את הילד, להישאר רגועים ואמפתיים, ולתת את התרופה בכמויות קטנות בזווית הפה לכיוון הלחי.


איך נמיס את ההתנגדות?

ישנן שיטות התנהגותיות רבות אשר פותחו במטרה להרגיל ילדים לקחת תרופה. האסטרטגיות נעות בין הסברים מדוע צריך לקחת את התרופה או הדגמת התהליך על בובה לבין חיזוקים חיוביים כמו סוכרייה או בלון או חיזוקים שליליים, לרוב בצורה של התעלמות. אסטרטגיה מעניינת נוספת, שקיבלה את השם "הדהיית גירוי", כוללת פירוק של הגורם המפחיד לשלבים קטנים, כך שאפשר להתרגל לכל אחד מהם לאט לאט. התהליך עשוי להימשך בין מפגש אחד לבין מספר מפגשים ותוכלו לקרוא עליו בהרחבה בתחתית הכתבה [7]. ברב המקרים ניתן לעשות את התהליך בעצמנו בבית, אך במקרים מורכבים יותר כדאי להיעזר באנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית. במרפאות בבתי חולים לילדים הסובלים ממחלות כרוניות ישנם אנשי מקצוע שיודעים לנהל תהליכים כאלו, אך לצערי הנגישות של טיפולים אלו ברפואה הציבורית מחוץ לבתי החולים היא דלה מאוד.


ומה לגבי כדורים?

מגיל 6 מותר ורצוי ללמד ילדים לבלוע כדורים. למה? קודם כל, יש תרופות שניתן לקחת רק ככדור, כמו למשל תרופות עם פעילות מושהית. בנוסף, יש ילדים שמעדיפים לקחת כדור על פני לבלוע סירופ בגלל טעם הלוואי [8,9]. מחקר שבדק 124 ילדים בקליפורניה בגילאי 6-11 הראה שכחצי מהם ידעו לבלוע כדור, ו-83% מאלו שלא ידעו לבלוע כדור הצליחו לעשות זאת עם הדרכה קצרה, או על ידי שימוש בכוס פטנט – מצרפת לכן סרטון בהרחבות בסוף הכתבה [9]. חשוב לציין שהמחקר לקח מראש ילדים שהסכימו להשתתף ולנסות לקחת כדור, לכן האחוזים המדווחים הם כנראה אופטימיים ביחס לאוכלוסייה הכללית. מחקר תיאורי על 8 ילדים עם ADHD ו/או אוטיזם בגילאי 4-9 הראה הצלחה בבליעת כדורים ברב המקרים בשיטה התנהגותית מדורגת. אומנם מדובר במחקר קטן אך הוא מראה שאפילו ילדים שנחשבים על פניו מאתגרים יותר, יכולים ללמוד לבלוע כדורים בגיל צעיר יחסית. פירוט מלא של השיטה בהרחבות בתחתית הכתבה [10].


מה לעשות אם הילד הקיא את התרופה?

קיימים מעט מאוד מחקרים בנושא ואין הנחיות אחידות. הדברים המרכזיים שחשוב לקחת בחשבון הם הזמן שעבר מנטילת התרופה, אם רואים את התרופה בקיא, ובעיקר- מה סוג התרופה. דינה של תרופה עם טווח בטיחות צר, כמו למשל תרופה להפרעות קצב, שכל שינוי קטן במינונים הוא עניין של חיים או מוות, אינו כדינה של אנטיביוטיקה שבטוחה לשימוש גם במינונים גבוהים. ישנם מחקרים שמציעים לחזור על מתן התרופה אם חלפו פחות מ-15 דקות בין מתן התרופה להקאה או אם ניתן לראות את התרופה בקיא [11], אך הם מדגישים כי ההחלטה צריכה להיות בכל מקרה לגופו ורק לאחר התייעצות עם רופא/ה או רוקח/ת.


ומילה אחרונה לסיכום

כמו הרבה דברים ברפואה, גם כאן – הכי טוב לנסות למנוע את הבעיה מראש. כבר מהפעמים הראשונות של מתן תרופה לתינוק קטן כדאי לאמץ גישה חיובית ככל הניתן ולשלב תוך כדי הרבה משחק ושמחה. אם הילד מתנגד רצוי לא לוותר לחלוטין אלא להמשיך להתאמן. אם נחכה למחלה שבה חייבים לתת תרופה ומתן התרופה יהיה בכוח, המצב רק יחמיר. שווה לנסות לפרק את ההתנגדות לשלבים קטנים של התקדמות זהירה ואיטית ולהיעזר במשחק, הדגמה וחיזוקים חיוביים. תאמינו בהם והם יצליחו.


הערה חשובה ביותר: בכל מצב ובוודאי כאשר מתן תרופות הופך למשחק, יש להרחיק תרופות מהישג ידם של ילדים!





מטרת תוכן הפוסט היא לספק מידע ובשום מקרה אינו בגדר המלצה או עצה רפואית. אין לראות בו תחליף להתייעצות עם רופא/ה.

Commentaires


bottom of page