top of page

כיצד משחקי דמיון מתפתחים?



ילדים בכל העולם יוצרים עולמות של דמיון. תופעה זו - משחקי דמיון - הוכתרה כבר לפני עשרות שנים כאחת הפעילויות החשובות ביותר להתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של ילדים. אך למרבה הפלא, 50 שנים של מחקר לא הצליחו לספק בסיס מדעי חזק דיו לאותם יתרונות התפתחותיים שרבים כל כך בטוחים בהם.


למה בעצם? גם אם אתן מזהות בקלות את אותה איכות דמיונית במשחק של ילדים, ברגע שמדע נכנס לתמונה הסיפור הופך להיות הרבה יותר מסובך- איך מגדירים משחקי דמיון? איך מודדים אותם? איפה מודדים אותם? בקיצור, בלגן שלם.


למרבה המזל, זוג חוקרות מארה"ב החליט לעשות סוף סוף קצת סדר. על בסיס 199 מאמרים מדעיים שבחנו את תופעת משחקי הדמיון, מראשית ימיו של המחקר בנושא ועד שנת 2018, הן ניסו לתת מענה אחיד וברור לשאלה הגדולה- כיצד משחקי דמיון מתפתחים?

משחקי דמיון: שלב אחר שלב

ניצנים ראשונים של משחקי דמיון מופיעים אפילו לפני גיל שנתיים, מגיעים לשיא בין הגילאים 3 עד 5 ודועכים סביב גיל 6 (אם כי חלק מהילדים ממשיכים לשחק במשחקי דמיון עד הילדות האמצעית). אך משחקי דמיון לא מתפתחים בבת אחת אלא בשלבים. שנגלה מהם?


  • בננה הופכת לטלפון: החלפת אובייקט בשלב המוקדם ביותר של משחקי דמיון, ילדים מתייחסים לחפץ מסוים כאילו הוא משהו אחר או משתמשים בחפצים דמיוניים, כמו שפיכת מים "בכאילו" לכוס או שימוש בחול כרכיב לעוגה. החלפת אובייקט מופיעה לרוב לפני גיל שלוש, וישנן אף עדויות להופעתה לפני גיל שנתיים.

  • "אמא, הבובה שלי עצובה": ייחוס מאפיינים דמיוניים בשלב הבא, ילדים מוסיפים תכונות חדשות לחפץ או צעצוע אשר לא באמת קיימות (כולל האנשה), כמו למשל ילד שמשמיע קולות של בכי במקום הבובה, פעוטה שצועקת "ביפ ביפ" כשהיא מסיעה מכונית צעצוע או ילדה שמכריזה כי בובת הכלבלב מלוכלכת וחייבת מקלחת. שלב זה נחשב מורכב יותר קוגניטיבית, מכיוון שהחפץ שומר על הזהות המקורית שלו, רק שמתווספות לו תכונות חדשות.

  • "בואו נבשל עוגה מעלים": אינטראקציות חברתיות בדומה למשחק מסוגים אחרים, בשלבים הראשונים ילדים משחקים במשחקי דמיון לבדם, לאחר מכן הם עושים זאת לצידם של ילדים אחרים אך ללא אינטראקציה ולבסוף אוזרים אומץ ומשתפים ילדים אחרים בעולמם הדמיוני. בהתחלה מדובר באינטראקציות פשוטות, כמו הגשת עוגה "בכאילו" לילד אחר, ובהמשך האינטראקציות הופכות להיות יותר ויותר הדדיות ומתואמות, כמו משחק בתורות עם טלפון דמיוני כדי להזמין פיצה. מחקרים מראים ששילובן של אינטראקציות חברתיות במשחקי דמיון מורכב מדי עבור פעוטות, אך סביב גיל ארבע ילדים כבר מתחילים להשתתף במשחקי דמיון עם ילדים אחרים (ולא רק עם מבוגרים).

  • "את הרופאה ואני החולה": משחקי תפקידים קפיצת המדרגה הבאה מתרחשת כאשר ילד מעמיד פנים שהוא מישהו אחר בזמן שהוא משחק עם ילדים אחרים, למשל שתי ילדות שמשחקות בגיבורות על או חבר וחברה שלוקחים את הבובות שלהם לפיקניק מתחת לשולחן. זה גם השלב שבו אצל חלק מהילדים מופיע חבר דמיוני, דמות דמיונית שהילד משחק איתה באופן עקבי. משחק תפקידים תופס תאוצה סביב גיל 5-6, ולרוב לא מופיע אצל ילדים מתחת לגיל 4.

  • "אני יכולה לעוף ואתה יכול לירוק אש": מטא-תקשורת בשלב זה, ילדים יוצרים יחד תרחישים דמיוניים מורכבים- הם מתכננים מה יקרה, מקצים תפקידים ומנהלים משא ומתן על חוקי היקום הדמיוני שלהם. למשל, ילדים משכיבים בובה לישון ולאחר מכן מחליטים מי יביא לה שמיכה, מי יקנה חיתולים ומי יחמם לה בקבוק. בקיצור, הילדים מרכיבים סיפור שלם דרך משחק. שלב זה מופיע לקראת גיל 5.


חשוב להדגיש כי כל שלב בהתפתחות משחקי הדמיון נבנה על בסיס השלב הקודם, אך לא מחליף אותו. מה הכוונה? גם ילדים שמשחקים במשחקי דמיון מורכבים, עדיין ישתמשו במיומנויות שרכשו קודם לכן כמו החלפת אובייקט או ייחוס מאפיינים דמיוניים.


ואולי עכשיו, עם יצירתה של תיאוריה מקיפה ואחידה של התפתחות משחקי דמיון (וגם עדויות אמפיריות ראשוניות שתומכות בה, פרטים בתגובת ההרחבות), חוקרי משחק יוכלו סוף סוף לבחון בצורה יעילה ומהימנה את השאלה הגדולה- כיצד משחקי דמיון תורמים להתפתחות?


אנחנו נמשיך לעקוב 😊


ייתכן שיעניין אותך גם...


קרדיט לתמונה: <a href="https://www.freepik.com/free-photo/perfect-costume-be-superhero_11984091.htm#page=2&query=pretend%20play&position=15&from_view=search">Image by gpointstudio</a> on Freepik


Comentarios


bottom of page