כביסות, כלים או זמן עם הילדים- מי מנצח?

ימים אחרונים של אוגוסט. חם בחוץ וכל מקום עמוס באנשים. עננת הקורונה רובצת מעל פתיחתם של הגנים ובתי הספר באחד בספטמבר. והחגים כהרגלם מאיימים לשבש שגרה שלא התחילה.

"ילדים זה שמחה"- האמנם?

מחקר שהתפרסם בתחילת שנות האלפיים בכתב העת היוקרתי Science הציב סימני שאלה מעל האקסיומה הזו. החוקרים ובראשם זוכה פרס הנובל, פרופסור דניאל כהנמן, גייסו כ-909 נשים עובדות מטקסט וביקשו מהן לתעד ביומן כל דבר ודבר שהן עשו במשך יום שלם. יום למחרת, הנשים קראו את יומנן והתבקשו לדרג כיצד הרגישו בכל אחת מהפעילויות שעשו ביום שחלף.

והרי התוצאות: בסולם הרגשות החיוביים, טיפול בילדים דורג במקום ה-12 מתוך 16 פעילויות, רק קצת מעל למטלות הבית!

עד מהרה כותרות כמו "אמהות שונאות לטפל בילדים שלהן!" או "למה אנחנו כל כך סובלים מגידול ילדים?" החלו לככב בעיתונים רבים ברחבי העולם. ולמעשה, עד היום זהו אחד המחקרים המצוטטים ביותר בתור לגיטימציה מדעית להפרדה בין עולם המבוגרים לעולם הילדים הנהוגה בחברות מערביות- הורים לעבודה, ילדים למסגרות- הרי למה שנסבול?

אני נחשפתי למחקר הזה לראשונה לפני כמה שבועות בפרק על הורות בפודקאסט "חושבים טוב". נדלקתי מיד וחשבתי לעצמי- איזה יופי! הנה רעיון מעולה לפוסט מחקרי לכבוד סוף החופש הגדול. עוד באותו היום צללתי אל הפרטים, ולמרבה האכזבה גיליתי שגם הפעם הכותרות בעיתונים הן הרבה יותר סנסציוניות מהחיים עצמם.

זמן עם הילדים: כתב הגנה

אם נבחן מקרוב את סולם ההנאה (סקס בראשו ונסיעות לעבודה בתחתיתו, טבלה מצורפת בסוף העמוד) נגלה שהדירוג במקומות 8 עד 13 הוא כמעט זהה, כך שאפקטיבית טיפול בילדים נמצא איפשהו באמצע הסולם, ולא בתחתיתו. עוד משהו שכדאי לשים לב אליו הוא ש"עבודה", הפעילות שממלאת את רוב זמנן של הנשים ביחס לפעילויות האחרות שברשימה, דורגה במקום ה-15. כך שדרך מעודדת יותר לתאר את הממצאים היא כך: אמהות מעדיפות לטפל בילדים מאשר לעבוד מחוץ לבית.

ויותר מזה, הדירוגים עבור כל הפעילויות בסולם המדובר היו חיוביים! במילים אחרות, גם אם הנשים נהנו יותר מלצפות בטלוויזיה מאשר לטפל בילדים, זה ממש לא אומר שזמן עם הילדים מסב להן סבל. דבר נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא שבמחקר השתתפו נשים עובדות שנמצאות עם הילדים רק אחרי שעות העבודה ואין לנו שמץ של מושג על בסיס המחקר הזה כיצד יראו התוצאות עבור נשים שמגדלות את הילדים בבית. ונוסיף על כל זה את העובדה ששאלת המחקר כלל לא עסקה בהורות, ולכן לא נערכו מבחנים סטטיסטיים שהשוו בין טיפול בילדים לפעילויות אחרות- ובלי סטטיסטיקה, גבירותיי, קשה להתייחס לממצאים האלו ברצינות*.

אז נכון, טיפול בילדים באמת דורג נמוך מאוד בסולם, אבל הדרמטיות מתפוגגת כמעט לחלוטין כשאנחנו בוחנות מקרוב את הפרטים הקטנים. תזכרו את זה!

סוף אוגוסט שמח לכולנו!

* הביקורת שלי היא לא על המחקר עצמו, אלא על הפרשנות שהוא קיבל במדיה הפופולארית. מדובר במחקר מתודולוגי שמתאר את פיתוחו של כלי חדשני יעיל וזול (DRM: The Day Reconstruction Method) שמטרתו להעריך כיצד אנשים מבלים את זמנם ומהי רמת שביעות הרצון שלהם מהפעילויות השונות שהם עושים במהלך היום.

לדיון על הכתבה