top of page

הורות וקריירה: מי משלם את המחיר?



בעוד שהשאלה "האם ילדים זה שמחה?" עודנה שנויה במחלוקת, אין שום ויכוח על כך שילדים זה זמן וילדים זה כסף [1]. אז איך עומדים בזה? ובכן, העולם המערבי מצא פתרון "פשוט": עול גידול הילדים על אמא ועול הפרנסה על אבא. אז נכון, במאה השנים האחרונות חלו שינויים חסרי תקדים במקומן של נשים בשוק העבודה, אך במבחן המציאות חלוקת התפקידים המסורתית עדיין חיה ובועטת.


אחת הטלטלות הגדולות ביותר במסלול התפתחות הקריירה היא המעבר להורות, גם עבור גברים וגם עבור נשים- אבל האם ההשלכות זהות? בואו נברר.


זוג חוקרים מגרמניה עקב אחר מסלולי הקריירה של 1015 גברים ונשים במשך 10 שנים מיום סיום לימודיהם באוניברסיטה, בזמן הזה חלקם הפכו להורים וחלקם לא. ממצאי המחקר העלו כי בעוד שאמהות הפחיתו את מספר שעות העבודה שלהן אחרי לידת הילד הראשון, אבות לא.


ולמה זה משנה? ובכן, שעות העבודה נמצאו במחקר כמנבא חזק ביותר להצלחה בקריירה ( = הכנסה חודשית ברוטו ומעמד במקום העבודה). ומה קיבלנו? עדות חזקה לכך שהורות פוגעת באופן עקיף בהצלחה בקריירה כאשר מדובר באמהות, אך לא כאשר מדובר באבות. ממצא מעניין נוסף שעלה במחקר הוא שככל שהנשים הפכו לאמהות בגיל צעיר יותר, כך הצלחתן בקריירה הייתה נמוכה יותר [2]. וכן, גם הפעם, לא אצל גברים. ויותר מזה, נמצא כי אבות הצליחו בקריירה אפילו יותר מגברים ללא ילדים.


מה הקטע?! מחקר זה מצביע על דפוס שמצטייר ממחקרים רבים נוספים העוסקים בהורות וקריירה: בעוד שאמא משלמת מחיר תעסוקתי עם המעבר להורות, אבא דווקא מרוויח.


הקנס של אמא (The motherhood penalty)

גם היום, כאשר אבות מעורבים יותר מתמיד בגידול הילדים, אמהות עדיין נושאות על גבן חלק משמעותי יותר (ואף הרבה יותר) מעול גידול הילדים, גם אמהות העובדות במשרה מלאה. אמהות רבות מדווחות על כך שהיעדר גמישות במקום עבודתן דוחק אותן ממסלול הקריירה המקצועית שלהן, יחד עם ההנחות של קולגות ובוסים לפיהן נשים פחות מחויבות למקום עבודתן לאחר שהביאו ילדים.


אפילו אמהות שממשיכות לעבוד במשרה מלאה נתקלות באופן יומיומי בסטריאוטיפים אשר מציירים אותן ככשירות פחות מגברים מה שבא לידי ביטוי במשכורות נמוכות יותר ובחסמים בקידום. והאבסורד הוא שאובייקטיבית תרומתן אינה נופלת מזו של גברים.


ואם זה לא מספיק, אמהות עובדות נאלצות להתמודד עם ציפיות תרבותיות כל כך מושרשות לפיהן ילדיהן זקוקים למסירותן, מסירות שאינה עולה בקנה אחד עם המסירות המצופה מהן במקום העבודה (מה שנקרא, the double burden). בקיצור, גם אם נראה לנו שהשינוי במסלול הקריירה עם המעבר לאמהות הוא החלטה אישית-מקצועית בלבד, פועלים כאן כוחות חברתיים-תרבותיים גדולים הרבה יותר מאיתנו.


אך לפני שאתן שוקעות בדיכאון קיומי, יש גם תקווה. מחקר אורך אמריקאי שעקב אחר 4730 נשים במשך כמה עשורים מצביע על כך שההשפעה השלילית של ילדים על השתתפותן של נשים בשוק העבודה הולכת ודועכת בשנות הארבעים והחמישים לחייהן [3]. הן אפילו מצליחות לבסס את מעמדן במקום העבודה מחדש. מה שכן, לפי המחקר הזה, ההקלה ב"קנס האמהות" אינה תקפה עבור נשים עם שלושה ילדים ויותר. תקווה נוספת עשויה להגיע מכיוון אחר- מחקרים מצאו קשר בין חופשת לידה ארוכה בתשלום (אך לא יותר מדי ארוכה) ותקצוב של מסגרות לילדים לבין הפחתה ב"קנס האמהות".


הבונוס של אבא (The fatherhood bonus)

בניגוד מוחלט לאמהות, מחקרים מצביעים על כך שאבהות עושה דווקא טוב לקריירה. כלל הנראה, אחת הסיבות לכך היא חלוקת התפקידים המסורתית- אבא טוב הוא מפרנס טוב. מחקרים אכן מראים עלייה בשעות העבודה ובמאמץ של גברים לאחר לידת הילד, בפרט כאשר אמהות מפחיתות את שעות עבודתן.


אבל לא בזה מסתכם הסיפור. הסבר נוסף לבונוס של אבא הוא שמעסיקים תופסים אבות כנאמנים ואמינים יותר, תכונות מבוקשות בעולם העבודה. אבל מסתבר שהסטטוס האבהי לבדו איננו מספיק, אלא בשילוב עם גורמים נוספים כמו נישואין, השכלה, תפקידים ניהוליים, תפקיד הדורש יכולות קוגניטיביות גבוהות וכוח פיזי נמוך ו...צבע עור לבן. מה שנקרא, פריבילגיות לפריבילגים.


אך יש גם יוצאי דופן. במחקר אורך שעקב במשך 8 שנים אחרי מסלולי הקריירה של גברים ונשים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (מה שנקרא, STEM) מצא שגם אבהות עשויה לגבות מחיר. במחקר נמצאה נשירה [4] של 23% מהגברים ממשרה מלאה ב-STEM בין 4 עד 7 שנים לאחר לידת הילד הראשון (אצל נשים הנשירה הייתה גבוהה כמעט פי 2 אם תהיתן).


אז כן, הגיל, המדיניות הממשלתית וסוג המקצוע משחקים תפקיד בכל הסיפור הזה של הורות וקריירה, אך אין ספק שהשחקן הראשי הוא המגדר- עצם היותנו גברים או נשים [5].


סקרנית לגלות אם הפוסט הזה יתעדכן כשאהיה סבתא 😊


הערות:

[1] אני מודעת לכך שיש כאן טעות לשונית, אבל מדובר בהומאז' למשפט הידוע "ילדים זה שמחה"

[2] חשוב לציין שההצלחה בקריירה של נשים שהפכו לאמהות במהלך הלימודים הייתה גבוהה יותר בהשוואה לנשים שהפכו לאמהות בסמוך לסיום הלימודים, בתקופת המעבר בין לימודים לעבודה.

[3] כדאי לקחת בחשבון שהנשים שהשתתפו במחקר נולדו בשנות הארבעים והחמישים והרבה השתנה מאז בעולם העבודה.

[4] נשירה ממשרה מלאה ב-STEM למשרה חלקית ב-STEM, משרה מלאה בתחום אחר, משרה חלקית בתחום אחר או יציאה משוק העבודה.

[5] אם זה לא היה ברור, הקשר בין הורות לקריירה הוא הגורם המשמעותי ביותר לפערי השכר בין גברים לנשים בשוק העבודה.



ייתכן שיעניין אותך גם...





Comments


bottom of page