top of page

השמנת ילדים ובני נוער

פרק שני בסדרה "איך גדלת!"


השמנה זה נושא רגיש.

לא פעם אני תוהה איך ומתי לעלות את הנושא מול ילדה או נער במרפאה ואין ספק שצריך לעשות את זה ברגישות. שמעתי כבר על בני נוער שנמנעים ללכת לרופאת הילדים בזמן מחלה כי הם חוששים מהרצאות והערות על המשקל שלהם.


יחד עם זאת, מגפת ההשמנה בעולם המערבי חוגגת ולא כדאי שנתכחש להשלכותיה. רק כדי לסבר את האוזן ישנם חוקרים שסוברים כי הדור שנולד היום בארצות הברית יהיה הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תהיה קצרה יותר מזו של הדור של הוריו. בעוד שבעבר הלא רחוק התזונה בעולם המערבי השתפרה לאין שיעור ורעב ומחסור בויטמינים הפכו לנדירים בנוף, בעשרות השנים האחרונות אנחנו עדות למצב הפוך- התזונה שלנו רק הולכת ומדרדרת וההשלכות ככל הנראה ימשיכו ללוות אותנו ואת ילדינו עוד שנים קדימה.


מתי ואיך מגדירים השמנה?

מספר מחקרים מצאו שברוב המקרים גם הורים וגם אנשי צוות רפואיים לא מצליחים לזהות ילדים עם עודף משקל על סמך התרשמות חיצונית בלבד. מה זה אומר? שכל דודה שתסתכל על הלחיים השמנמנות של הילד החמוד שלנו תגיד שהוא מושלם. במילים אחרות, מבט עיניים לא עושה את העבודה ויש צורך בדרך מדויקת יותר.


בשל הפשטות והיעילות, מקובל להעריך השמנה במרפאה הראשונית על ידי BMI – body mass index. BMI מחושב כמשקל מחולק בגובה בריבוע והוא משמש ככלי פשוט ושימושי (ראו הרחבה בתגובות על מגבלות ה-BMI ושיטות נוספות להערכת השמנה). הגדרה של השמנה בילדים מתבססת על אחוזון BMI ומשתנה במעט בין מקומות שונים בעולם ואפילו בין גילאים שונים. לרוב, לא מגדירים השמנה לפני גיל שנתיים. לפי ההנחיה הקלינית האחרונה של משרד הבריאות הישראלי בנוגע להשמנה - ילד בעל השמנה יוגדר ככזה כאשר הינו בעל ערך BMI השווה או מעל אחוזון 95 לגיל ולמין. הגדרה נוספת מתייחסת למצב של עודף משקל - מדרגה אחת לפני השמנה - לפיה ילד בעודף משקל הינו בעל ערך BMI השווה או מעל אחוזון 85 לגיל ולמין.


גורמים להשמנה על קצה המזלג

מדובר בנושא עצום כך שאין שום דרך להקיף אותו בפוסט קצר, אבל כדי לא להשאיר אתכן בידיים ריקות, החלטתי לחלוק איתכן כמה אנקדוטות מעניינות שהן מעבר לתזונה, פעילות גופנית וגנטיקה.


עוד ברחם יש גורמים שיכולים להשפיע על השמנה. תינוק שנולד במשקל נמוך מ-2500 גרם ועולה במשקל במהירות בתחילת החיים, נמצא בסיכון יתר להשמנה, סוכרת ומחלות כלי דם בהמשך החיים. המנגנון המשוער הינו תכנות המוח לאגירת אנרגיה בזמנים של שפע אשר מופיע לאחר תקופת חסר תזונתי תוך-רחמי.


הנקה נחשבת כגורם מגן מהשמנה בהמשך החיים. קשה להוכיח קשר סיבתי שכן מדובר במחקרים תצפיתיים, אך מדובר על קבוצות גדולות של ילדים ומחקרים רבים שבדקו את הנושא לאורך השנים. הסיבה לאפקט המגן המשוער של ההנקה נובע ככל הנראה מעקומת הגדילה האיטית יותר של תינוקות יונקים. תינוקות יונקים מווסתים בעצמם את נפח הארוחה, ונמצא כי נפח ארוחות בתינוקות יונקים קטן ב20-30% מתינוקות שניזונים מפורמולה וכי בהמשך תינוקות יונקים מצמצמים במהירות רבה יותר את נפחי ארוחות ההנקה כאשר מוצגים להם מזונות מוצקים. ההשערה היא כי הבדלים אלו בכמות והרכב המזון משפיעים על מנגנוני חילוף החומרים בגוף.


מיעוט שינה והפרעות שינה בגיל הרך נמצאו גם כן כקשורים להשמנה. מחקר אחד מצא שילדים אשר ישנים פחות מ-12 שעות ביממה בשנתיים הראשונות לחיים נמצאים בסיכון גדול פי 2 להיות בעודף משקל בגיל 3.

הרחבה על 1000 הימים הראשונים, מההריון ועד גיל שנתיים, כגורם להשמנה תמצאו בתגובות.

ולמה שיהיה לנו אכפת מהשמנה?

אנחנו יודעות היום שילדים עם השמנה נמצאים בסיכון מוגבר להשמנה גם בגיל המבוגר וכן מראים שכיחות גבוהה יותר של מחלות כלי דם וסוכרת בגיל מוקדם יחסית. סימנים מדאיגים כמו יתר לחץ דם, עליה בסוכר ויתר שומנים בדם מופיעים בשכיחות גבוהה כבר מגיל צעיר. בנוסף, ילדים ובני נוער שסובלים מהשמנה נמצאים בסיכון גבוה יותר להתבגרות מינית מוקדמת, תסמונת שחלות פוליציסטיות, כבד שומני, דום חסימתי בשינה, כאבים אורתופדים ותחלואה נוספת.


ולצערנו, השמנה לא נותנת את אותותיה רק במישור הבריאותי. בעיות פסיכולוגיות וחברתיות מדווחות בשכיחות גבוהה יותר בקרב ילדים עם עודף משקל והשמנה. השמנה נמצאה גם כקשורה להישגים נמוכים יותר בלימודים ואיכות חיים נמוכה יותר כפי שמדווחת על ידי הילדים עצמם.

אבל בטח תשמחו לדעת שיש מה לעשות!

בגיל הינקות ההמלצה היא להניח את התינוקת על הבטן בזמן ערות, לאפשר לה תנועה עצמאית מרבית ולבלות איתה את שעות אחר הצהריים בגני שעשועים. בנוסף, מומלץ להניק ולהימנע עד כמה שניתן ממעדנים מתוקים ומזון מועבד.


בגיל הגן ההמלצה של משרד הבריאות הישראלי היא לצבור שלוש שעות של פעילות גופנית ליום, לצמצם צריכת חטיפים וממתקים וכן לשתות רק מים ולא שתיה מתוקה. בגילאי בית הספר משך הפעילות גופנית המומלץ ליום מתקצר לשעה.


בכל בגילאים מדגישים את חשיבות צמצום שעות מסך, כאשר ההמלצות נכון להיום זה הימנעות ממסכים עד גיל שנתיים, עד שעה ביום בגילאים 2-5 ועד שעתיים ביום מגיל 6, דבר שלדעתי רב ילדי ישראל בעידן פוסט-קורונה יתקשו לעמוד בו לצערי, כולל אלו שלי. יחד עם זאת חשוב לי מאוד להדגיש את ההמלצה לא לצפות במסכים בזמן הארוחות, דבר שנמצא כקשור באופן ישיר להשמנה.

ומילה לסיום

אני תמיד ממליצה להורים לדבר פחות ולעשות יותר. אוכל הוא הרבה יותר מאוכל. ילד או נערה שמתערבים להם בצלחת או דוחקים בהם לצאת לרוץ, לא ירצו לעשות את זה. מה גם שאינראקציות כאלו עלולות להעכיר את מערכות היחסים במשפחה. במקום, עדיף שנשמש כמודל חיובי עבור הילדים שלנו, אם זה באוכל שאנחנו קונים הביתה ואוכלים בעצמנו ואם זה בפעילות גופנית ביחד או לחוד (על הבסיס המחקרי להמלצות האלו תוכלו לקרוא בכתבה "אכלת מספיק שטויות להיום!").


במקרה שנראה שיש בעיה - מומלץ לפנות לדיאטנית ילדים קלינית לטיפול או הדרכת הורים. ברוב המכריע של המקרים הטיפול הוא לא דיאטה לילדים, אלא הקניית הרגלי אכילה בריאים יותר וקשובים לגוף המובילים לעידוד משקל תקין ובריא.


תודה ענקית לדנה ליהיא איזנשטט, דיאטנית ילדים קלינית, שעזרה לי בהכנת הפוסט.



מטרת הכתבה היא לספק מידע ובשום מקרה אינה בגדר המלצה או עצה רפואית. אין לראות בה תחליף להתייעצות עם רופא/ה.


קרדיט לתמונה: <a href='https://www.freepik.com/photos/background'>Background photo created by jcomp - www.freepik.com</a>

コメント


bottom of page