top of page

אכילה בלילה: הרגל או צורך?


בחודשי החיים הראשונים תינוקות מתעוררים בלילה. הקיבה הקטנה שלהם לא מאפשרת להם לעבור את הלילה בלי אוכל. הם מתעוררים רעבים והם בהחלט זקוקים לאכול. אבל מתישהו משהו משתנה, משתנה עד כדי כך שאכילה בלילה בבגרות מקושרת לסיכון גבוה יותר להשמנת יתר. מתי זה קורה? מתי אכילה בלילה מפסיקה להיות צורך פיזיולוגי?


אכילה בלילה אחרי גיל חצי שנה: עד כמה זה נפוץ?

במחקר בריטי שהשתתפו בו כ-715 אמהות לתינוקות בני חצי שנה עד שנה נמצא כי 60% מהתינוקות אוכלים במהלך הלילה (בין השעות 8 בערב עד 6 בבוקר). מחקר אחר שנערך בצד השני של הכדור - בסינגפור - וכלל כ-431 תינוקות בני שנה העלה כי 42% מהם אוכלים בלילה (חצות עד 6 בבוקר). וזה לא נעצר בגיל שנה, מחקר אורך צרפתי חשף כי 28% מבין 1028 בני שנתיים עדיין נרדמים או חוזרים לישון בלילה בהנקה או עם בקבוק תמ"ל. בקיצור, תינוקות ואפילו פעוטות שאוכלים בלילה זה לא מראה נדיר.


אוקיי, אבל האם מדובר בצורך פיזיולוגי?

כפי שכבר ראינו, מחקרים חושפים קשר מטריד בין אכילה בלילה לבין השמנת יתר בקרב מבוגרים. מחקרים בבעלי חיים מחזקים את הקשר אפילו יותר. למשל, עכברים שקיבלו אוכל במהלך הלילה (הביולוגי) עלו יותר במשקל בהשוואה לעכברים שקיבלו אוכל במהלך היום, בלי קשר לכמות האוכל שאכלו או למידת פעילותם הגופנית לאורך כל היממה. אז נכון, תינוקות הם לא מבוגרים ובטח לא עכברים, אבל ממצאים אלו בהחלט מעלים את השאלה האם אכילה בלילה בקרב תינוקות מעל גיל חצי שנה אכן תואמת לצרכיהם הפיזיולוגיים או שמא מפריעה.


אוכלים בלילה, אוכלים יותר

קבוצת חוקרים מסינגפור עשתה את אחד הצעדים הראשונים בכיוון. במחקר, הוריהם של 431 תינוקות בני שנה התבקשו לדווח מה ומתי התינוקות שלהם אכלו ביממה החולפת. על בסיס הנתונים הללו החוקרים סיווגו את התינוקות לשתי קבוצות: תינוקות שאוכלים בלילה (בין חצות ל-6 בבוקר) ותינוקות שלא אוכלים בלילה. הממצא המעניין ביותר שעלה במחקר הוא שקבוצת התינוקות שאוכלים בלילה צרכה יותר קלוריות, פחמימות, שומנים וחלבונים לאורך כל היממה, בהשוואה לקבוצת התינוקות שלא אוכלים בלילה. באופן מעניין, נמצא כי תינוקות שניזונו מתמ"ל בחצי שנה הראשונה לחייהם היו אלה שנטו יותר לאכול בלילה בגיל שנה, בהשוואה לתינוקות שינקו. אז כן, תינוקות שאוכלים בלילה גם אוכלים יותר, אבל כרגיל יש גם הסתייגות- מכיוון שלא נבדקו השלכות ארוכות טווח כמו BMI או הפרעות מטבוליות אין לנו דרך לקבוע האם צריכת המזון הגבוהה יותר בקרב אוכלי הלילה היא אכן בעייתית.


לאכול לפי מה שהבטן מבקשת, גם בלילה

כיוון נוסף מגיע ממחקר אורך שנערך בארה"ב. במחקר, אמהות לתינוקות קיבלו הדרכה על ידי אחיות שהגיעו אליהן הביתה למספר ביקורים לאורך השנה הראשונה לאחר הלידה. במהלך ההדרכה, האמהות למדו להכיר את סימני הרעב והשובע של התינוק וקיבלו כלים כיצד להגיב לסימנים הללו בהתאם- גם ביום וגם בלילה (למשל, החליפו האכלה לילית בעקבות התעוררות התינוק בהתנהגות מרגיעה אחרת). והפלא ופלא, בגיל שנה התינוקות של אותן אמהות שעברו הדרכה הראו עלייה פחות מהירה במשקל (בקטע טוב) ושכיחות נמוכה יותר של משקל-יתר, בהשוואה לתינוקות בקבוצות הביקורת. באופן מעניין, ההשפעה של אותה הדרכה המשיכה גם לילד הבא.


ממצאים אלו קיבלו חיזוק מכיוון די מפתיע. במקום לגייס הורים ותינוקות בשר ודם, קבוצת חוקרים מארה"ב החליטה ליצור תינוקות ממוחשבים. כן, כן, תינוקות עם מנגנוני רעב ושובע, מערכת מטבוליזם פעילה ושגרת יום הכוללת בין השאר אוכל ושינה. וכמובן, החוקרים דאגו גם להורים ממוחשבים אשר כל כמה זמן היו צריכים להחליט האם להאכיל או לא להאכיל את התינוק הממוחשב.


החוקרים היו סקרנים לגלות כיצד ישפיעו שינויים בתדירות ההאכלות בלילה החל מגיל חצי שנה על ה-BMI של אותם תינוקות בגיל שנה. נו, אז מה הם גילו? החוקרים מצאו שהפחתה מיידית בהאכלות הלילה ב-30% כבר הובילה לירידה ב-BMI, אבל הפחתה ב-90% הובילה לירידה הרבה יותר משמעותית. אבל הנה מגיע הממצא המעניין ביותר- השינויים בתדירות ההאכלות בלילה היו הכי אפקטיביים עבור הורים ממוחשבים שלא האכילו את התינוק באופן מותאם לצמיחתו. כלומר, להורים אלו היה יותר מקום להשתפר בהשוואה להורים שבאופן שגרתי האכילו את התינוק בצורה המותאמת לצרכיו. ממצאים אלו יחד עם הממצאים מתכנית ההדרכה מצביעים על כך שהאכלת התינוק בהתאם לסימני הרעב והשובע שלו היא היא לב העניין.


והרי אי אפשר לדבר על אכילה בלילה מבלי לגעת בעצב החשוף- שינה

האם יש בסיס מדעי למשפטים שבטח שמעתן לא פעם כמו "אם את רוצה שהוא ישן כמו שצריך, תפסיקי להאכיל אותו בלילה"? בואו נגלה. במחקר צרפתי שבו עקבו אחר 1028 ילדים מגיל 4 חודשים ועד גיל 5-6 נמצא כי ילדים אשר נהגו לאכול בלילה בגיל 8 חודשים או בגיל שנתיים הראו יותר קשיי הירדמות בהגיעם לגיל 5-6. מבין כל ההתנהגויות ההוריות שנבדקו במחקר, האכלה בלילה נמצאה כגורם המשמעותי ביותר הקשור לשינה בגיל הגן.


מה יכול להסביר זאת? מחקר עצום בגודלו שכלל קרוב ל-30 אלף ילדים בני 0-3 ממדינות רבות ברחבי העולם חשף כי 88% מהילדים שנרדמו בהנקה, ינקו גם כדי לחזור לישון כשהתעוררו בלילה. באופן דומה, 61% מהילדים שקיבלו בקבוק תמ"ל במהלך הלילה גם נרדמו איתו בתחילתו. ייתכן כי ממצאים אלו מצביעים על כך שהאכלה בלילה מגבילה את התפתחות היכולת להרגעה עצמית ומעודדת את הילד להסתמך על מעורבותו של ההורה בלילה כדי לחזור לישון. ואכן, התינוקות והפעוטות במחקר אשר ינקו או קיבלו בקבוק כדי לחזור לישון במהלך הלילה גם התעוררו יותר בלילה וישנו לפרקי זמן קצרים יותר.


ואם עלתה בראשכן המחשבה שמא כדאי להאכיל את התינוק יותר ביום, כדי שהוא ישן יותר בלילה. המחקר הבריטי שהזכרנו קודם מצא כי תינוקות שאוכלים יותר ארוחות ביום (גם חלב וגם מוצקים), אכן אוכלים פחות בלילה. אבל לפני שאתן ממהרות להאביס את התינוק במהלך היום, קחו בחשבון שלא נמצא במחקר הבדל במספר היקיצות בלילה. במילים אחרות, אין כאן הבטחה לשינה טובה יותר, אבל כן סיכון לפגיעה ביכולת וויסות התיאבון הטבעית של התינוק מה שעשוי להוביל להשמנת יתר.


שנסכם?

נוכחנו לדעת שאכילה בלילה אחרי גיל חצי שנה היא כלל לא יוצאת דופן. אמנם לא הצלחנו לקבל תשובה לשאלה האם אכילה בלילה בינקות המאוחרת היא צורך פיזיולוגי, אך כן נחשפנו לממצאים ראשוניים שמצביעים על קשר בין אכילה בלילה לבין צריכה רבה יותר של אוכל ואף לעלייה במשקל, גם בקרב תינוקות. מה שעולה מבין השורות הוא שהאכלה בהתאם לסימני הרעב והשובע של הילד - גם ביום וגם בלילה - היא הדבר החשוב ביותר שיש לשים לב אליו. ולהשלמת התמונה, גילינו שאכילה בלילה אחרי גיל חצי שנה עשויה להוביל לקשיי שינה שנמשכים אפילו עד גיל 5-6. בקיצור, שאלה מורכבת, תשובה מורכבת. כרגיל.



ייתכן שיעניין אתכן גם...



קרדיט לתמונה:

<a href='https://www.freepik.com/photos/baby-feeding'>Baby feeding photo created by shurkin_son - www.freepik.com</a>


Comments


bottom of page