top of page

על גחליליות ומגיני ביציות



בשנת 1694, כאשר המדען ההולנדי ניקולאס הארטסוקר הסתכל על תאי זרע מבעד למיקרוסקופ, הוא היה בטוח שהוא מזהה אדם מיניאטורי מתכרבל לו בקצה של כל תא זרע. התגלית המרעישה נפוצה לכל עבר וסיפקה דלק לתיאוריה רווחת לפיה העובר נוצר בגופו של הגבר ומופקד ברחם האישה רק כדי להכפיל את מימדיו (ספרמיזם). גם אחרי שנת 1827 שבה האמבריולוג קרל ארנסט פון באר* הצליח לשכנע את הקולגות שלו שבני אדם מיניאטוריים לא מושתלים ברחם האישה אלא נוצרים בתוכו, הגישה לפיה גברים הם אלו שמכוונים את מהלך האבולוציה החזיקה מעמד ­במשך מאה שנים נוספות.


היום כבר מוסכם על הכל שהביצית איננה כלי קיבול פסיבי. מעבר לכך שהביצית מספקת מחצית מהדנא של העובר, היא מלאה בחומרים אשר מזינים את העובר בשלבי ההתפתחות הראשוניים. ויותר מזה, ההשפעה של האם על עתיד ילדיה מתחילה עוד לפני שהגנים של האב בכלל נכנסים לתמונה. דוגמא להשפעה אמהית שכזו מספק מין יוצא דופן של גחליליות המעופפות להן באמריקה הצפונית.


שעת ליל שקטה. אורות מהבהבים מנקדים בזוהרם את האפלה. מקור האור הוא איבר פלורוסנטי מיוחד בבטנן של הגחליליות. הגחליליות מחקות את הבהובי האור שמפיקות גחליליות נקבות ממין אחר במטרה לאותת לזכרים על מוכנותן להזדווג. זכר מהמין השני אשר נופל בפיתיון, מגיע אל הגחלילית החקיינית ואבוי- היא תוקפת אותו ואוכלת אותו. הגחלילית לא רק מקבלת ארוחה מהזכר הזה, אלא גם זוכה במעטה ההגנה שלו- סטרואידים מיוחדים אשר הופכים את בעליהם ללא ראויים לאכילה עבור עכבישים וטורפים אחרים. מבלי לאבד רגע, הגחלילית מעבירה את אותו שיריון גנוב אל הביציות שבבטנה, ובכך מעניקה לצאצאיה העתידיים עולם בטוח יותר עוד טרם הפרייה.


את המילים הראשונות בסיפור חייו של כל יצור חי כתבה אמא**


* האדם הראשון שהצליח לראות ביצית תחת המיקרוסקופ, דיווח על ממצאיו במאמר: "On the Mammalian Egg and the Origin of Man".

** יצור חי שמתרבה ברבייה זיווגית




Kommentare


bottom of page