מדעי ההיריון: למה אני כל כך עייפה?!

בשבועות האחרונים אני מרגישה כאילו האוויר שסביבי התחלף בדבש. כל דבר אפילו הקטן ביותר דורש מאמץ. אני איטית, נטולת אנרגיות ובעיקר- מאוד מאוד עייפה. אז לכבוד כל העייפות הזו, החלטתי לפתוח את פינת "מדעי ההריון" בניסיון לברר מה הסיפור- למה אנחנו כל כך עייפות בטרימסטר הראשון להיריון?

אנחנו לא צריכות מדע שיספר לנו מהי עייפות (fatigue, אין מילה טובה לזה בעברית). ובכל זאת, אני חושבת שיש משהו מנחם כשהתחושות שלנו מקבלות מילים. אז עייפות היא תחושה סובייקטיבית של תשישות שמקשה עלינו לתפקד ביום יום (בדרגות משתנות, כמובן). העייפוֹת שבינינו מסתובבת חסרות אנרגיה, תשושות מנטלית, עם סיבולת שריר מופחתת, מתקשות להתאושש אחרי מאמץ פיזי. ואפילו השינה לא תמיד מצליחה לעשות את העבודה בחידוש מאגרי הכוחות. ואם זה לא מספיק, עייפות היא לא רק תחושה לא נעימה, היא גם עשויה להוביל לירידה בביצועים קוגניטיביים וביכולת שלנו לטפל בעצמנו.

ובהיריון? ובכן, בין 60 ל-90 מהנשים ההרות מדווחות שהן חוות עייפות במהלך ההיריון. עייפות אף הצליחה להיכנס לרשימה של ארבעת התסמינים השכיחים ביותר לכל אורך ההיריון. בקיצור, צרת רבות, חצי נחמה, לא?

אבל למה ככה?

תחושה של עייפות תהומית היא לעיתים קרובות אחד התסמינים המוקדמים ביותר בהיריון. ואם תהיתן מדוע, השינויים ההורמונליים והעלייה בנפח הדם שנועדה לתמוך בהתפתחות השלייה והתעבות הרחם הם ככל הנראה הסיבה העיקרית לעייפות הקיצונית. נמצא גם קשר בין עייפות לבין רמות נמוכות של ברזל, המוגלובין ופריטין. אז הנה משהו ששווה לבדוק.

החדשות הטובות הן שהעייפות מעט נרגעת בטרימסטר השני (למרבה הצער, לא אצל כולן), ככל הנראה בשל ההתייצבות ההורמונלית. אך לא לזמן רב. בטרימסטר השלישי הדרישה ממערכות הגוף לעבוד יותר קשה כדי לספק את צרכיו של העובר וכמובן הבטן ההולכת וגדלה נותנים את אותותיהם. ומי חזרה? העייפות.

אבל אי אפשר להאשים רק את נפח הדם וההורמונים. סטרס וחרדה (שלא חסר מהם בהריון) מעוררים שינויים ביולוגיים שעשויים גם הם לתרום לעייפות. גורמים נוספים שכנראה משחקים תפקיד בכל הסיפור הזה של עייפות הם העומס של מטלות הבית ומספר הילדים. התמודדות עם ילדים בזמן ההיריון עשויה היא להוביל לעלייה בסטרס ובעייפות (תראו מופתעות). ועושה רושם שגם תסמינים דיכאוניים תורמים את תרומתם לעייפות.

אז מה עושות עם כל העייפות הזו?

קודם כל- לישון! שינה של 7-8 שעות בלילה עשויה בהחלט לעזור. וכדי לדאוג לכך, כדאי להימנע מפעילות גופנית בערב לפני השינה ולהיחשף לאור בהיר במהלך היום. שנ"צים בני פחות משעה עשויים לעזור, אידיאלית בשעות אחר הצהריים. אך מחקר שבדק זאת בקרב נשים בטרימסטר השלישי מצא ששנת לילה מספקת מבטיחה יותר משנ"צ (האפקטיביות של השנ"צ תלויה במבנה השינה, כלומר בשלבי השינה המרכיבים אותה).

פרדוקסלי ככל שזה ישמע, פעילות גופנית נמצאה די יעילה בהפחתת העייפות. אבל עם קאץ'- על ההריונית להתמיד בה לפחות 8 שבועות (לפחות לפי המחקרים הקיימים). ואם בכל זאת אין לכן כוח לקום מהמיטה, מספר מחקרים מצאו שגם הרפיה כמו דמיון מודרך עשויה לעזור. למשל, במחקר שבו קבוצה של 72 נשים הרות לקחו חלק בתוכנית בת 12 שבועות של דמיון מודרך הראו שיפור באיכות השינה ובמידת העייפות. ישנן אפילו עדויות שמריחת משחת לבנדר יומיומית על הרגליים עשויה להקל על העייפות (בהשוואה לפלסבו).

וחשוב במיוחד- אם העייפות הופכת למעמסה כל כך גדולה שאת לא מסוגלת לתפקד, תמיד כדאי להיעזר בגורם מקצועי.

לדיון על הכתבה

ייתכן שיעניין אותך גם:

• מה קורה למוח שלך בעקבות ההיריון?

• היריון בצל ההיפרמזיס: המחיר הנפשי

• מה הקשר בין המצב הנפשי של האם בהיריון להתפתחות הילד?

קרדיט לתמונה: <a href='https://www.freepik.com/photos/woman'>Woman photo created by cookie_studio - www.freepik.com</a>