top of page

אבות בחדר הלידה



לידה הייתה מאז ומעולם עסק של נשים, אך עם העתקתה מהבית אל בית החולים גם גברים, נציגי הממסד הרפואי, החלו להיכנס לתמונה. עם זאת, חדרי הלידה עדיין נותרו מחוץ לתחום של גברים אחרים- האבות. בחמישים השנים האחרונות המגמה השתנתה מקצה לקצה ונוכחותם של אבות בחדרי הלידה הפכה להיות עובדה בשטח. ולמרות זאת, מחקרים מספרים לנו שאבות רבים לא ממש מצליחים למצוא את עצמם בחדר הלידה.


להיות בפנים, להרגיש בחוץ: החוויה של אבות בחדר הלידה

סקירה סיסטמטית שכללה כ-23 מחקרים איכותניים חשפה כי רוב האבות רוצים לקחת חלק פעיל בתהליכי ההיריון והלידה, אך מסתבר שזה לא כל כך פשוט. אבות שנכחו בביקורים אצל הרופא במהלך ההיריון ובלידה עצמה משתפים שנוכחותם זכתה להתעלמות, המידע הופנה אך ורק אל בת הזוג ואף גורם מקצועי לא סיפק להם תמיכה לאורך הדרך, בין אם דברים הלכו כשורה ובין אם לא. במילים אחרות, הם הרגישו מודרים.


אבות מדווחים גם על תחושות חזקות של פחד וחוסר וודאות סביב ההיריון והלידה- מה הם יעשו אם משהו יקרה לאישה או לתינוק? כיצד הם יגיבו רגשית ללידה עצמה? מה נחשב נורמלי ומה לא? התמודדות נוספת של אבות שעלתה מהסקירה היא הפער בין האידיאל למציאות, גם בלידה עצמה וגם אחר כך. אבות שעברו חוויית לידה קשה, בין אם בגלל סיבוכים רפואיים ובין אם בגלל יחס מחפיר מצד הצוות כלפי האב או כלפי היולדת, עשויים לסבול מסטרס פוסט-טראומטי גם שנים אחר כך. אך למרות הפחד, אי הוודאות ותחושת ההדרה, המעבר לאבהות נתפס אצל גברים רבים כמשנה חיים באופן העמוק ביותר- רגשית, חברתית ופיזית.


מה משפיע על המעורבות של אבות במהלך ההיריון והלידה?

התפקיד של אבות במהלך ההיריון והלידה הוא אמנם די שולי (הם הרי לא מגדלים תינוק ברחם ויולדים אותו אחר כך), אך מחקרים מצביעים על כך שמעורבותם בתהליך בהחלט עשויה לתרום לרווחה הנפשית והפיזית של האם והתינוק. מה שהופך את השאלה "איך אפשר לשפר את המעורבות של אבות?" לחשובה במיוחד. בשנת 2018 התפרסמה סקירה שכללה כ-31 מחקרים וניסתה לענות בדיוק על השאלה הזו.


אז מה התגלה? ראשית, נמצא כי אבות שמקבלים יותר מידע בנוגע להיריון והלידה – דרך משפחה, חברים, אנשי מקצוע או קורסי הכנה ללידה – מודעים יותר לתפקידם, מסוגלים לצפות בצורה טובה יותר את העומד לבוא ובסופו של דבר לוקחים חלק פעיל יותר בתהליך. עוד נמצא כי אבות שליוו את בנות זוגן אל ביקורי מעקב ההיריון וכך זכו לשמוע את פעימות הלב של העובר ולראות אותו באולטרסאונד, היו נכונים יותר להיות מעורבים בתהליך. באופן מעניין, נמצא כי אבות לילד ראשון נוטים לקחת חלק פעיל יותר במהלך ההיריון והלידה, בהשוואה לאבות לילדים הבאים.


עושה רושם שגם טיב מערכת היחסים הזוגית עשוי להשפיע על מידת המעורבות של האבות, אך לא באופן ישיר. מה הכוונה? אם האב רוצה להיות מעורב, אז זוגיות טובה עשויה להגדיל את מידת המעורבות שלו בהיריון ובלידה. אך אם הוא פחות בעניין מלכתחילה, נראה שטיב הזוגיות לא ממש משחק תפקיד. ומסתבר שגם היחסים של האב עם ההורים שלו עשויים להשפיע. למשל, מחקר אחד מצא שאבות שהייתה להם מערכת יחסים מאוד קרובה או מאוד מרוחקת עם אבא שלהם, היו אלו שהראו נכונות רבה יותר להיות מעורבים בחיי הילדים. מחקר אחר מצא שאבות שהיו להם יחסים פחות טובים עם אמא במהלך הילדות וגיל ההתבגרות, היו פחות מעורבים כשהפכו לאבות בעצמם.


ולסיכום, מה אבות צריכים?

התמונה שעולה מהמחקר מלמדת אותנו שאבות מתקשים לתמוך בבנות זוגן באופן אפקטיבי במהלך ההיריון והלידה, אם הם לא נלקחים בחשבון ומקבלים תמיכה והכנה לקראת חוסר הוודאות הכרוך בהיריון, בלידה ובהורות שאחר כך. אז אם יש כאן אנשי מקצוע שפוגשים אבות בשדה ההיריון והלידה, נסו למצוא את הדרך להפוך אותם לשותפים מוערכים במסע ליצירת חיים ולא רק צופים מן הצד.


כך כולם ירוויחו- התינוק, אמא וכמובן - אבא!


ייתכן שיעניין אותך גם...





קרדיט לתמונה: <a href="https://www.freepik.com/free-photo/woman-pain-from-childbirth-holding-hands-with-husband_18052868.htm#query=fathers%20birth&position=5&from_view=search&track=sph">Image by DCStudio</a> on Freepik


Comentarios


bottom of page