top of page

בייבי-לד: דגשים והנחיות בטיחות




אתן בטח כבר יודעות שבמאמאדע לא תקבלו הנחיות בלי דיסקליימרים באורך הגלות, נכון? אז עשו טובה ותקראו אותם לפני שאתן גוללות לתכלס.


הדרך האולטימטיבית של המדע להשוות בין גישות שונות לתהליך המעבר למוצקים היא לקחת קבוצה גדולה של משפחות ולהחליט בהטלת מטבע איזו גישה כל משפחה תאמץ בתהליך המעבר למוצקים- בייבי-לד או האכלת-טחון-בכפית. ככה אפשר להבטיח שההבדל העיקרי בין התינוקות הוא גישת המעבר למוצקים ולא למשל רמת ההשכלה של ההורים או הטמפרמנט של התינוק- כי מה הסיכוי שכל התינוקות הרגועים והנינוחים יפלו דווקא לקבוצת הבייבי-לד?


ב-2015 החל לרוץ מחקר שכזה בניו-זילנד, אחד ממעוזי הבייבי-לד העולמיים. משפחות הוקצו אקראית לאחת משתי קבוצות: בייבי-לד או האכלה בכפית- כאשר המשפחות בקבוצת הבייבי-לד קיבלו הנחיות מפורטות כיצד ליישם את הגישה. המטרה הייתה ליצור אחידות באופן שבו משפחות שונות מיישמות בייבי-לד וגם להימנע מראש ממצבים בעייתיים שנוטים לשייך לבייבי-לד כמו חנק, מחסור בברזל וכדומה.


אחרי מחשבה החלטתי לתרגם עבורכן את ההנחיות שקיבלו אותם הורים שהוקצו לקבוצת "בייבי-לד" במחקר הניו-זילנדי. ההנחיות התבססו על חשיבה מעמיקה והיכרות עם ההיבטים הקליניים והמחקריים של תהליך המעבר למוצקים. עם זאת, חשוב לי להדגיש- אני לא תזונאית ולא מומחית לשום דבר, אז קחו בחשבון שהמידע שמופיע כאן הוא על אחריותכן בלבד.


ודיסקליימר אחרון לסיום- אלו הנחיות משרד הבריאות שלנו:

הוספת מזון מוצק (משלים): מתי, איך, מה וכמה לתת?

  • בזמן הארוחה ייחשף התינוק באופן הדרגתי למזון חדש במקביל להזנה בחלב אם או בתמ"ל.

  • התחלה בכמויות קטנות של מזון בכפית המיועדת לתינוקות ועלייה הדרגתית עד לארוחה.

  • מרקם המזון – טחון, מחיתי, ללא גבישים.

  • המעבר למרקם גס יותר יעשה באופן הדרגתי, בהתאם ליכולות הלעיסה והבליעה של התינוק.

  • ניתן לתת ממגוון המזונות הנאכלים במשפחה


שנתחיל?

  • התחילו בלהציע לתינוק מאכלים בצורה ובגודל אצבע של מבוגר, כך שחלק מרצועת האוכל מציץ החוצה כשהתינוק אוחז את הרצועה בידו.

  • דאגו לכך שהתינוק תמיד ישתתף בארוחות המשפחתיות.

  • הציעו לתינוק מגוון של מאכלים: 3-4 סוגים של מאכלים בארוחה, אך לא את כולם בבת אחת, אלא אחד בכל פעם.

  • שלבו בכל ארוחה מזון עשיר בברזל (למשל: דגנים מעושרים בברזל, בשר אדום), מזון עשיר בקלוריות וירק או פרי.

  • אל תאיצו בתינוק לאכול, אפשרו לו לאכול בקצב שלו ואל תעזרו לו להכניס אוכל לפה.

  • הימנעו מלהציע לתינוק מזון-מהיר.


עקרונות בטיחות כלליים:

  • וודאו שהאוכל שאתן מציעות לתינוק רך מספיק כך שהוא יכול להתמוסס בין הלשון לחיך (למשל: אבוקדו בשל). לחילופין, גדול וסיבי מספיק כך שהוא לא יכול להתפרק לחתיכות קטנות כשהתינוק מוצץ או לועס אותו (למשל: רצועות של בשר).

  • הימנעו מלהציע מאכלים שמתפוררים בפה.

  • וודאו שגודלם של המאכלים שאתן מציעות לתינוק הוא לפחות בגודל האגרוף של התינוק, לפחות בצד אחד (אם לא מדובר ברצועה אחידה בגודלה).

  • וודאו שהתינוק תמיד יושב זקוף בזמן האוכל ולעולם לא נשען לאחור.

  • לעולם אל תשאירו את התינוק ללא נוכחות של מבוגר בזמן שהוא אוכל.

  • לעולם אל תכניסו לפה של התינוק מאכלים בצורתם השלמה (כלומר, לא טחונים). התינוק חייב לעשות זאת בקצב שלו ובשליטה מלאה.


מאכלים שחשוב להימנע מהם בתהליך המעבר למוצקים:

  • מאכלים קטנים מאוד כמו אגוזים, ענבים ופירות עם גלעינים (דובדבנים, תמרים וכו')

  • ירקות לא מבושלים.

  • תפוח לא מבושל (חתוך או שלם)

  • פירות קשים או לא בשלים מספיק.

  • פירות הדר (תפוזים, מנדרינות), אלא אם קילפתן את הפלח.

  • פופקורן.

  • מאכלים כמו נקניקים וגזרים חתוכים בצורת מטבעות (יש לחתוך לאורך).

מומלץ גם לעשות קורס החייאת תינוקות לפני שעוברים למוצקים.


וזכרו את עקרונות האכילה הרספונסיבית לפיהם התפקיד של ההורים הוא לקבוע מה, מתי ואיפה הילד יאכל, ואילו תפקיד הילד הוא לקבוע כמה הוא יאכל ואם בכלל.



קרדיט לתמונה: <a href='https://www.freepik.com/photos/baby'>Baby photo created by freepik - www.freepik.com</a>

コメント


bottom of page