top of page

הנקה משותפת אצל לקטים-ציידים בני ימינו



בכי תינוק שזה עתה נולד מהדהד במעמקי יערות הגשם הלחים על גדת נהר קונגו. ידיה של האם הטרייה מלטפות את גבו של התינוק שמונח על בטנה. התינוק הקטן, רעב לראשונה בחייו, תר חדור אינסטינקטים אחר פטמותיה של אמו. אך האם הטרייה איננה בטוחה מה עליה לעשות. צבעו הצהבהב של הקולוסטרום מעורר את חשדה שמא הוא מקולקל. האם המודאגת מוסרת את התינוק לאחותה, וכמנהג נשות ההאקה, רוכנת מעל גחלים לוהטות, סוחטת את הקולסטרום אל האש, מקווה שהחום יחטא את החלב. אך מה יהא על התינוק הרעב? אחותה של האם חולצת שד ללא היסוס, חלב חמים זורם אל פיו של התינוק בפעם ראשונה, הוא נרגע ושוקע בשינה עמוקה.


אבל לא בזה מסתיים הסיפור. גם אחרי שהחלב הלבן מגיע שלושה ימים לאחר הלידה, תינוק האקא קטנטן ממשיך לינוק מנשים אחרות. בקרב בני האקא, לקטים-ציידים נמוכי קומה, הנקה משותפת נפוצה מאוד בחודשי החיים הראשונים של התינוק (בממוצע 17% מכלל ההנקות). בחודשים לאחר מכן ההנקה המשותפת הולכת ופוחתת וסביב גיל שנה נדיר למצוא תינוק שיונק מאישה שאיננה אמו (התינוקות ממשיכים לינוק מאמם עד גיל 3-4). כשהאם יוצאת לצוד, או אפילו סתם מניחה ראש על מצע עלי בננות, הנשים שסביבה מסייעות לה ונותנות מענה לתינוק הרעב- סבתות, דודות ולעיתים רחוקות גם נשים שאינן מהמשפחה. רגע, מה? סבתות? מניקות? כן, מסתבר שאפילו סבתות שהפסיקו לקבל וסת יכולות לייצר חלב. גם אבות מניקים הם לא מראה יוצא דופן אצל בני האקא. חלב אולי אין שם, אבל ללא ספק מדובר באחלה של מוצץ אנושי.


סביבה תומכת הנקה- גרסת המקור



Comentários


bottom of page