top of page

האם אפשר לאבחן הפרעות קשב וריכוז כבר אצל פעוטות?

פרק חמישי בסדרה הפרעת קשב וריכוז: אבחון – חלק ב'


הצצה לקליניקה (סיפור אמיתי):

לוסי היא פעוטה מתוקה בת שלוש. לכאורה כל הסימנים כבר כאן- הפעלתנות, הקושי להתמיד במשימה או במחשבה אפילו למשך שניות בודדות. היא לא מצליחה לזכור מה אמא ביקשה ממנה לפני רגע קצרצר, ואי אפשר להשאיר את אותה לבדה ולו לשניות בודדות לבד כי מי יודע איך זה יגמר. גם הגננת מספרת שלוסי לא מצליחה לקחת חלק בפעילות יצירה, בלמידה ובמשחק לצד ילדי הגן. היא מרבה לקום או לזוז בכיסא, להשמיע קולות ולגעת בחברים שיושבים לידה.


לאמהות של לוסי כבר ברור שיש כאן עניין שאי אפשר להתעלם ממנו, לכן גמלה בלבן ההחלטה ללכת לאבחון אצל נוירולוג. בינן לבינן הן קיוו שתינתן כבר האבחנה שהן חושדות בקיומה. זה לא קרה. למרבה התסכול, הנוירולוג לא נתן כותרת לקשיים שלוסי מתמודדת איתם ורק קבע בדיקת מעקב בעוד שנה. ועד אז? טיפול ריפוי בעיסוק שיכלול הדרכת הורים והדרכה של צוות הגן. כך זכיתי לפגוש אותן.


מה קרה פה, למה הנוירולוג לא נתן ללוסי את האבחנה של הפרעת קשב וריכוז?

הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב וריכוז, כפי שהם מופיעים במגדיר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM5), לא קובעים מהו הגיל המינימלי לאבחון. יחד עם זאת, על פי ההנחיה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, אפשר לאבחן ילדים בהפרעת קשב וריכוז מגיל 4 ואילך. בארץ, מרבית המאבחנים "מיישרים קו" עם הנחיה זו.


המדע מספר לנו שקשיים הנובעים מהפרעת קשב וריכוז הופכים בולטים ומשמעותיים יותר סביב גיל 3.5, בעיקר כאשר לילד יש מרכיב של היפראקטיביות ופעלתנות. לעומת זאת, ילדים שהמרכיב של מוסחות וחוסר קשב הוא הדומיננטי אצלם, מאובחנים מאוחר יותר. בפועל, מרבית הילדים מאובחנים בהפרעת קשב בשנים הראשונות של בית הספר היסודי, עם העלייה בדרישות הלימודיות והחברתיות, שמציפה ומדגישה את הקשיים שהיו קיימים כבר קודם לכן.


כשמחפשים מחקר על אבחון מוקדם של הפרעת קשב, התוצאות ברובן ממוקדות בילדי גן. יחד עם זאת, מחקרים מעידים על כך שאפשר לזהות רמות לא מותאמות של היפראקטיביות ואימפולסיביות כבר בשנים הראשונות לחיים, סביב גיל שנתיים-שלוש. למשל, במחקר אורך ענק שנערך בקנדה, החוקרים עקבו אחר קרוב ל-1000 (!) זוגות תאומים מגיל חצי שנה ועד כיתה א'. הם מצאו שמאפיינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות בשנים הראשונות, כפי שדווחו על ידי ההורים, ניבאו אבחנה של הפרעת קשב וריכוז בגיל מאוחר יותר. אבל הסיפור קצת יותר מורכב מזה, שכן התנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית לא מאפיינת רק תינוקות עם הפרעת קשב, אלא גם מצבים רבים נוספים כמו למשל קשיים בוויסות חושי או הרגשי.


אתגר האבחון המוקדם, על מה בעצם כל המהומה?

פעלתנות היא מאפיין של תינוקות ופעוטות רבים, לאו דווקא עם הפרעת קשב, והיא לחלוטין חלק מההתפתחות התקינה והצפויה. השאלה היא היכן עובר הגבול בין ההתפתחות הטיפוסית המצופה לבין הפרעת קשב. זהו גבול דק. מצד אחד, אנחנו רוצות לאתר הפרעת קשב כמה שיותר מוקדם, כדי לאפשר גישה לטיפול יעיל, בטוח ומשפר איכות חיים. מצד שני, אנחנו לא רוצות לתת אבחן שגוי, שבמקרה "הקל"- יוביל לאתגרים בשנים הראשונות של הילד, כמו קשיים משפחתיים בקבלת האבחנה או התמודדות עם סטיגמה, או במקרה החמור- יוביל לטיפול תרופתי שאינו תואם לצרכיו של הילד.


אוקיי, קחי אותי לשביל הזהב, איך עושים את זה?

לשמחתנו, הארגון הנהדר Zero to three לקח על עצמו ליצור מגדיר אבחנות, ממש כמו ה-DSM, רק לילדים. על פיו, ניתן לאבחן בהפרעת קשב וריכוז החל מגיל 3. אבל רצינו לאבחן עוד קודם, לא? אתן צודקות, ואכן zero to three לא משאירים אותנו בידיים ריקות- באותו "DSM לילדים" מופיעה גם אבחנה שמתאימה לפעוטות בין הגילאים שנתיים עד שלוש והיא פעלתנות יתר של פעוטות (Over Activity of Toddlerhood), אשר מתאימה לפעוטות שממלאים קריטריונים של היפראקטיביות ואימפולסיביות. במילים אחרות, פעלתנות חריגה אשר מופיעה בשלב מוקדם יותר בהתפתחות קיבלה סוף סוף שם והכרה. ולמה זה כל כך משמעותי? מצד אחד, לא הגדרנו את התופעה כהפרעת קשב, אך מצד שני כן הגדרנו שקיים קושי ואפשרנו את התחלתה של תכנית טיפולית.


איך בדיוק? כל זאת ועוד בפרק הבא בסדרה.





קרדיט לתמונה: <a href='https://www.freepik.com/photos/baby'>Baby photo created by master1305 - www.freepik.com</a>

Comments

Couldn’t Load Comments
It looks like there was a technical problem. Try reconnecting or refreshing the page.
bottom of page