top of page

"זה ויראלי"



הילדה שוב קודחת מחום ואת לוקחת אותה לרופאת הילדים. הרופאה בודקת את הילדה, חוזרת למקומה ואומרת "זה כנראה ויראלי". את מסתכלת על הרופאה, מתוסכלת ושואלת את עצמך: מה זה בכלל ויראלי? האם זה אומר שלילדה שלי אין כלום? האם באמת אין דרך לטפל בה?


על וירוסים, חיידקים והמחלות שביניהם

מחלה ויראלית היא מחלה שנגרמת על ידי וירוס (נגיף בעברית) בשונה ממחלה שנגרמת על ידי חיידק. אבל שלא תתבלבלו, וירוס וחיידק הם שני יצורים שונים בתכלית. חיידק ממוצע גדול פי מאה מוירוס ממוצע. במילים אחרות, אם וירוס היה בגודל של אדם אז חיידק היה בגודל של המגדל העגול בעזריאלי [1,2,3]. עוד הבדל מהותי הוא שרב החיידקים הם תאים שמסוגלים להתקיים באופן עצמאי, בעוד שוירוס הוא בסך הכל חתיכת קוד גנטי עטופה בחלבון, ולכן חייב לשעבד תאים של יצורים אחרים על מנת להתרבות. חשוב לציין שלא כל הוירוסים גורמים למחלות באדם, חלקם פוגעים בבעלי חיים אחרים, בצמחים ואפילו בחיידקים (הרחבה מגניבה בסוף הכתבה!).


האם מחלה ויראלית היא מחלה קלה?

לא בהכרח. ישנם וירוסים נשימתיים נפוצים וקלים שגורמים לנזלת וקצת שיעול ועוברים לבד בקלות, אבל ישנן גם מחלות קטלניות שנגרמות על ידי וירוסים וביניהן אבולה, כלבת ואיידס. בנוסף, קיימים וירוסים רבים שפוגעים בצורה שונה בבני אדם שונים, כפי שלימדה אותנו הקורונה בשנה האחרונה. אצל ילדים, וירוסים הם הגורם לרב דלקות הגרון, כמחצית מדלקות הריאה ורב מקרי דלקת קרום המוח [4].


אז הרופאה לא סתם פוטרת אותנו ב"זה ויראלי"?

קודם כל חשוב לציין ש"זה ויראלי" אינו שווה ערך ל"אין לה כלום". זה בעצם אומר שהמחלה נגרמת ככל הנראה מוירוס, לרב לא מסוכן, שאין נגדו טיפול ספציפי (פירוט בסעיף הבא). איך יודעים שזה כנראה ויראלי? לפעמים האבחנה היא קלינית, כלומר מתבססת על הסיפור הרפואי והבדיקה של הילד. למשל ילד עם חום 38, הפרשות מהעיניים, שיעול, נזלת ופריחה – אלו סממנים שמכוונים למחלה ויראלית. במקרים אחרים נרצה לשלול אבחנות חיידקיות על ידי בדיקות דם, בדיקת שתן או צילום חזה ורק אז להניח שמה שנשאר זה כנראה וירוס. לבסוף, במקרים מסוימים ניתן לעשות בדיקה ספציפית לוירוסים ולגלות באיזה וירוס בדיוק מדובר.


מטה הלוחמה בוירוסים וחיידקים: איך מטפלים?

כאשר מדובר במחלה חיידקית הטיפול לרב יהיה באנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה מורכבת מחומרים ספציפיים שפוגעים במעטפת תא החיידק או במפעלי ייצור החלבונים שבתוכו (ריבוזומים) ובכך מחסלים את החיידק. לעומת זאת, וירוס הוא לא תא - אין לו מעטפת תא ואין בו ריבוזומים - ולכן אנטיביוטיקה היא חסרת תועלת בתור טיפול במחלות ויראליות.


אז אם וירוס תקף את הילדה, פשוט אין מה לעשות? למרבה התסכול, זה כנראה נכון לרב הוירוסים הנשימתיים הקלים שרופאת ילדים נתקלת בהם במרפאה במהלך החורף, אבל שלא תטעו - בהחלט ישנן מחלות ויראליות עם תרופות יעילות. הדוגמא הטובה ביותר היא כנראה וירוס ה-HIV שגורם לאיידס. בארבעים שנה מאז שזוהה וירוס ה-HIV פותחו תרופות אנטי-ויראליות יעילות מאוד שהפכו אותו ממחלה קטלנית למצב כרוני שאפשר לחיות איתו.


מתי מחסנים לחיידק ומתי לוירוס? [5]

הוירוסים שאנחנו מתחסנים נגדם הם: הפטיטיס B, הפטיטיס A, פוליו, רוטה, חצבת, חזרת, אבעבעות רוח, אדמת, פפילומה, שפעת וקורונה. החיידקים שאנחנו מתחסנים נגדם הם: שעלת, דיפתריה, המופילוס, טטנוס, פנאומוקוק ומנינגוקוק.


מילה לסיום

התלבטתי לגבי כתיבת הכתבה הז. מצד אחד היה נראה לי מאוד חשוב לנסות לעשות מעט סדר, מצד שני ככל שהתקדמתי בכתיבה, כך הרגשתי שזה שיעור מעט משעמם במבוא למיקרוביולוגיה. מקווה שבכל זאת נהנתן לקרוא ואני פה לכל שאלה.




מטרת תוכן הכתבה היא לספק מידע ובשום מקרה אינו בגדר המלצה או עצה רפואית. אין לראות בו תחליף להתייעצות עם רופא/ה.


קרדיט לתמונה: <a href='https://www.freepik.com/photos/girl'>Girl photo created by freepik - www.freepik.com</a>


bottom of page