top of page

האם חינוך מונטסורי עדיף על פני חינוך רגיל?

רבים מאיתנו לא מרוצים ממצב מערכת החינוך בישראל, מה שמעלה את השאלה האם יש אלטרנטיבה חינוכית מוצלחת יותר? בפרק הזה נברר האם חינוך מונטסורי הוא התשובה. נגלה יחד מהו חינוך מונטסורי? איך הוא נולד? מה העקרונות המרכזיים? במה שונה מסגרת מונטסורית ממסגרת רגילה? ולבסוף, ניגש לשאול את המדע האם באמת יש יתרונות לחינוך מונטסורי על פני חינוך רגיל? או במילים אחרות, האם ההייפ המונטסורי מוצדק?




כדי לא לפספס אף פרק, כנסו לקבוצת הוואצאפ השקטה של מאמאדע!


רוצות להצטרף למועדון מאמאדע פלוס? לחצו כאן!




מעדיפה גרסה כתובה? הנה תמלול של הפרק:

כולם מדברים על מונטסורי- קבוצות פייסבוק, עמודי אינסטגרם, פודקאסטים, ספרים ואפילו יוזמות עירוניות שמנסות להקים גנים ובתי ספר מונטסוריים ציבוריים. בקיצור, נראה שהגישה המונטסורית נמצאת בכל מקום. יש אפילו שקוראים למגמה הזו "הרנסנס המונטסורי". בפרק הזה אנחנו הולכות קודם כל להבין על קצה המזלג מהו חינוך מונטסורי- איך הוא נולד? מה העקרונות המרכזיים? איך הוא נראה בפועל בחיי היומיום בגן או בבית ספר? ואחרי שנבין קצת במה מדובר, ניגש לשאול את המדע שאלה שאתן בטח שואלים ושואלות את עצמכן- האם באמת יש יתרונות לחינוך מונטסורי על פני חינוך רגיל? או במילים אחרות, האם ההייפ המונטסורי מוצדק?


השאלה מהי הדרך הנכונה לחנך ילדים מעסיקה הורים, חוקרים ואנשי חינוך כבר די הרבה זמן. בואו נגיד שחוסר שביעות הרצון ממערכת החינוך הסטנדרטית הוא לא בדיוק דבר חדש. זה נכון בעולם וזה נכון גם אצלנו בארץ. למשל בסקר שנערך בארץ על ידי קרן טרמאפ למצוינות בחינוך בדקו מהי שביעות הרצון של הורים ממערכת החינוך על בסיס מדגם מייצג של 501 הורים לילדים מכיתה א' עד י"ב. מתוך הסקר עלה כי 76% מההורים הביעו שביעות רצון נמוכה מתפקודה של מערכת החינוך בישראל, בעוד ש-57% מההורים טוענים כי תכני הלימודים בבתי הספר בכלל לא רלוונטיים למאה ה-21. וגם מבחינת ההישגים עצמם המצב שלנו בארץ ביחס לעולם לא מאוד מזהיר. בואו ניקח לדוגמא את מבחן פיזה שבודק ידע ומיומנויות במתמטיקה, מדעים וקריאה בגיל 15. מהמחקר האחרון שנערך בשנת 2022 נמצא שישראל ממוקמת נמוך ביחס לממוצע מדינות ה-OECD (המדינות המפותחות) בכל שלושת התחומים. בקיצור, רובנו לא כל כך מרוצים מהמצב של מערכת החינוך.


מה שמעלה את השאלה האם יש גישות חינוכיות אלטרנטיביות מוצלחות יותר ממערכת החינוך הסטנדרטית? אלטרנטיבה אפשרית אחת היא כנושא הפרק שלנו- חינוך מונטסורי. מעניין לגלות שחינוך מונטסורי הוא החינוך האלטרנטיבי העתיק והנפוץ ביותר בעולם שמיושם באופן רציף מתחילת הדרך. לפני שנברר האם חינוך מונטסורי הוא באמת אפקטיבי יותר מחינוך רגיל, ננסה קודם לקבל מושג במה מדובר.


מהו חינוך מונטסורי?

חינוך מונסטורי כולל מערכת שלמה של שיעורים ועזרים שפותחו במיוחד עבור ילדים ממש מגיל לידה ועד גיל 18. כל הפרקטיקה המונטסורית מעוגנת בפילוסופיה חינוכית על איך ילדים מתפתחים ומהם התנאים האופטימליים להתפתחות הטבעית שלהם.


מי שפיתחה את הגישה המונטסורית היא מריה מונטסורי. בואו נכיר אותה.


מריה מונטסורי נולדה בשנת 1870 באיטליה. מונטסורי גדלה בתקופה שבה האפשרויות שהיו פתוחות בפני נשים היו מאוד מצומצמות. אך זה לא עצר בעדה. מונטסורי שברה את המוסכמות פעם אחר פעם- החל מהצטרפותה לבית ספר טכני לבנים בגיל 13 ועד הפיכתה לאחת הנשים הראשונות באיטליה שקיבלו תואר ד"ר לרפואה.

בתור רופאה, מונטסורי התמחתה בפסיכיאטריה וברפואת ילדים וטיפלה בין השאר גם בילדים עם מוגבלות שכלית. האגדה מספרת שיום אחד היא שמה לב שהילדים האלו אוספים חתיכות לחם מהרצפה- לא כדי לאכול אלא כדי להרגיש אותן עם הידיים. זה מה שהוביל אותה לחשוב שמה שיכול לעזור לילדים האלה הוא לא טיפול רפואי אלא חינוך.


ואז בשנת 1900 מריה מונטסורי מקבלת את ההזדמנות לבחון את הרעיון הזה כשהיא הופכת להיות מנהלת בית ספר לילדים עם מוגבלות שכלית. בבית הספר שלה מונטסורי נהגה לצפות בילדים כשהיא מנסה להבין מה מסקרן אותם, באיזו דרך הם לומדים ומה היא יכולה לעשות כדי לעודד את התהליכים האלו. ואז הגיעה ההפתעה- אותם ילדים עם מוגבלות שכלית מבית ספרה קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחנים הארציים בהשוואה לילדים מבתי ספר רגילים.


השמועה על ההישג המרשים פרסה לה כנפיים אפילו מחוץ לגבולות איטליה, אבל מונטסורי הייתה עדיין מוטרדת- איך זה יכול להיות שילדים בבתי ספר רגילים מצליחים פחות מילדים עם מוגבלות שכלית? מה הבעיה במערכת החינוך שעוצרת אותם מלמצות את מלוא הפוטנציאל שלהם? שאלה שהרבה מאיתנו כנראה עדיין שואלים.


ואז בשנת 1907 מונטסורי מקבלת הזדמנות נוספת להציע אלטרנטיבה. וכך קם גן הילדים המונטסורי הראשון, "קאסה דה במביני". הגן קם באחת משכונות העוני של רומא, והוא יועד לילדים בני 3-7. בגן, מריה מונטסורי המשיכה לפתח את תורת החינוך הייחודית שלה. כשבסיס התורה, היא האמינה שכשום דבר לא מפריע לילדים להתפתח, הם יעשו בעצמם את הבחירות האופטימליות שיקדמו את ההתפתחות שלהם. או במילים שלה: "זה לא נכון שאני המצאתי את מה שנקרא שיטת מונטסורי. אני למדתי את הילד, לקחתי את מה שהילד נתן לי וביטאתי את זה. לזה אפשר לקרוא שיטת מונטסורי.


המונטסוריים הצליחו לשרוד משטרים פשיסטים ושתי מלחמות עולם והיום קיימים אלפי גנים ובתי ספר מונטסוריים ביותר מ-150 מדינות (כולל ישראל) שממשיכים ליישם את אותם עקרונות בני יותר ממאה שנים.


מהם עקרונות החינוך המונטסורי?

אחד מעקרונות המפתח בגישה המונטסורית הוא השילוש הדינאמי בין הילד, המבוגר וסביבת הלמידה. סביבת הלמידה מאורגנת ומעוצבת בקפידה ולפרטי פרטים כשהמטרה היא לספק את לילדים את התנאים האופטימליים להתפתחות הטבעית שלהם. אם תיכנסו לגן או כיתה מונטסוריים סביר שתפגשו בהרבה אור טבעי, במדפים בגובה של הילדים שעליהם מונחים בסדר מופתי עזרים ותרגילים מונטסוריים- הכל מאוד אסתטי, מסודר, נגיש ונעים. התפקיד של המבוגר הוא להנחות את הילד בתוך סביבת הלמידה הזו ולהסביר לו, כשהוא מוכן כמובן, איך להשתמש בעזרים השונים. הילד מהצד שלו חופשי להסתובב במרחב, לבחור במה הוא רוצה לעסוק, לחקור עם הידיים ובעיקר לתת לסקרנות ולמוטיבציה הפנימית שלו להוביל אותו בלמידה העצמאית. בלי הפרעות, בלי ציונים ובלי עונשים או פרסים.


אז מה בעצם ההבדל בין מסגרת מונטסורית למסגרת רגילה?

  • במסגרת מונטסורית הגננת או המורה לא עומדות מול הילדים ומעבירות תוכן לפי בחירתן, מה שנקרא גישת top-down. אלא היא קודם כל מתאימה את הסביבה המובנית שתיארנו קודם לצרכים של הילדים ולאחר מכן עוזרת להם להתמצא בתוכה. העיקרון המרכזי הוא שמי שמוביל את הלמידה הוא הילד או הילדה ולא המבוגר האחראי. מה שבטח גורם לכן לחשוב מה הגננות והמורות עושות כל הזמן הזה כשהילדים עסוקים בעבודה עצמאית? תהיו בטוחות שהן ממש לא נחות. בזמן שהילדים עובדים המורה או הגננת מבלות זמן לא מבוטל בצפייה בילדים. על בסיס התצפיות, הן מתעדות את ההתקדמות של כל ילד, מנסות להעריך את הבשלות או המוכנות של הילד לקראת הדבר הבא וגם מבררות מתי ואיך לעורר את העניין של הילד. בהתאם לתצפיות האלו, הן דואגות לשנות את סביבת הלמידה שלא בנוכחות הילדים. באופן אידיאלי, לא כל אחד או אחת יכולים להיות גננות או מורות במסגרת מונטסורית. המורים אמורים לעבור הכשרה ארוכה לתפקיד הזה- הם לומדים על הפילוסופיה והתיאוריה המונטסורית, על העזרים המונטסוריים הייחודים ועל הדרכים המדויקות להציג אותם לילדים. ובנוסף, כחלק מההכשרה, הם לומדים לפתח רגישות לאופן שבו ילדים מבטאים את המוכנות שלהם ללמידה.

  • עוד הבדל בין מסגרות סטנדרטיות למסגרות מונטסוריות הוא שבמסגרת מונטסורית אין לוח זמנים קבוע שבו כל הילדים עושים אותו דבר באותו זמן, אלא כל ילד בוחר לעסוק במה שמעניין אותו בסביבה המובנית ומתקדם בקצב שלו. יום במסגרת מונטסורית כולל בדרך כלל שני מעגלי עבודה של 2.5-3 שעות בבוקר ואחה"צ. במהלך מעגל עבודה הילדים מתנסים בבחירה חופשית ומתרכזים עמוקות בעיסוקים שלהם. זה הזמן להוסיף שבחינוך מונטסורי יש דגש משמעותי לריכוז במה שהילד עוסק בו וחלק ניכר מהלמידה נעשה דרך הידיים, גם כאשר מדובר בקונספטים מופשטים כמו במתמטיקה.

  • הבדל נוסף הבין מסגרות סטנדרטיות למסגרות מונטסוריות הוא שבגן או בכיתה במערכת החינוך הסטנדרטית, רוב הילדים הם מאותו שנתון. לעומת זאת, מסגרת מונטסורית היא מסגרת תלת גילאית: 0-3, 3-6, 6-9 וכן הלאה.

  • עוד דבר מעניין לספר על מסגרת מונטסורית, בטח לאור השיח הסוער אצלנו בארץ על כמות הילדים בגן או בכיתה, במסגרת מונטסורית היחס האידיאלי בין מורים לילדים הוא 1 ל-35! יש לזה כמובן הסבר אבל כרגע לא ניכנס אליו ורק נסתפק בהפתעה מהנתון הזה. לפחות אותי הוא הפתיע.

דבר אחרון שאני רוצה לספר לכן עליו לפני שאנחנו עוברות לחלק של המחקר הוא שהמושג "מונטסורי" הוא לא טרייד-מארק. ומה זה אומר? זה אומר שהיישום של החינוך המונטסורי משתנה ממסגרת למסגרת- החל מגן שנאמן בצורה אדוקה למקור ועד לגן בהשראה מונטסורית. אתן בטח מכירות את זה מהשטח. בקיצור, אין איזשהו תו תקן מונטסורי שמסגרות שקוראות לעצמן "מונטסורי" צריכות לעמוד בו וזו נקודה שכדאי לכן להחזיק בראש לקראת החלק הבא של הפרק- המחקר.


אז כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו נשמע טוב ויפה בתיאוריה ואפילו משכנע אבל האם באמת יש כאן בשורה למערכת החינוך?


כאן צריך מחקרים- מחקרים שמשווים בין מסגרות מונטסוריות למסגרות רגילות ובודקים מה טוב יותר. הידע הזה חשוב לא רק כדי לספק את הסקרנות שלנו אלא גם כדי לגבש מדיניות חינוכית אם זה ברמה המדינית, ברמה העירונית, ברמת בית הספר וכמובן עבורנו, הורים שרוצים לקבל החלטות בנוגע לחינוך של הילדים שלנו.


אני רוצה לספר לכן שלפני שלוש שנים בסוף שנת 2020 כתבתי פוסט בקבוצת הפייסבוק של מאמאדע שעסק בדיוק בשאלה הזאת- סקרתי מחקרים שבדקו את היעילות של חינוך מונטסורי אל מול החינוך הסטנדרטי. רוב המחקרים שמצאתי אכן הראו יתרונות לחינוך המונטסורי, אבל נמצאו גם מחקרים עם תוצאות הפוכות. אני מניחה שאצל חלקכן עולה באופן די אוטומטי הטענה הנפוצה "לכל מחקר יש מחקר נגדי" טענה שמובילה את חלקנו להתייאש מהמדע ואפילו להתעלם ממה שיש לו להגיד. זה נכון שעולם המחקר מלא בממצאים סותרים, אבל ממש לא מדובר כאן על כאוס מוחלט. למדע יש בהחלט דרכים משלו לעשות סדר בבלגן. אז בואו נעצור לרגע קטן של מדע כדי לעשות סדר בעצמנו.


רגע של מדע: סקירה סיסטמטית

הדרך הטובה ביותר, כיום, להגיע לתמונה מחקרית מלאה בנושא מסוים נקראת סקירה סיסטמטית (Systematic review. למשל, חוקרים שרוצים לבחון האם חינוך מונטסורי יעיל יותר מחינוך רגיל באמצעות סקירה סיסטמטית יגדירו מראש אילו מחקרים הם הולכים לחפש ואיך הם הולכים לחפש אותם. הם מגדירים מראש מה יהיו מנועי החיפוש, מה יהיו מילות המפתח והכי חשוב- מה יהיו הקריטריונים שעל בסיסם הם יחליטו אם להכניס או לא להכניס מחקר לסקירה. אחרי תהליך סלקציה מאוד מאוד מפרך, החוקרים מנתחים את כל ממצאי המחקרים שעברו את הסף. הם קודם כל עושים סדר בהגדרות, אחר כך הם מעריכים את האיכות והתקפות שיטות המחקר ואם זה אפשרי הם גם מנתחים את כל הנתונים יחד באמצעות מטא-אנליזה. מטא-אנליזה היא בעצם הדבר הכי טוב שאפשר לבקש אם אנחנו רוצות להבין איפה עומד המדע בסוגיה מסוימת. רק אחרי כל זה החוקרים מנסים לגבש איזשהן מסקנות כלליות בנוגע לתמונה המחקרית הקיימת באותו נושא. לפעמים, המסקנות יהיו חזקות במיוחד ואפילו יובילו לשינוי בהמלצות רשמיות, ולפעמים המסקנות יהיו הרבה יותר צנועות ויסתכמו ב"חסרים נתונים כדי להסיק מסקנות חד משמעיות".


אז אם נחזור למשפט (שאותי באופן אישי מאוד מעייף) "לכל מחקר יש מחקר נגדי", משפט כזה בעצם מייתר את המדע, בעוד שסקירה סיסטמטית נותנת לנו תמונה מקיפה של מצב העניינים המחקרי- מה יש, מה חסר, מה צריך- ובכך מניעה את המדע קדימה.


החדשות הטובות הן שבזמן שעבר מאז שכתבתי את הפוסט המחקרי על חינוך מונטסורי מול חינוך חינוך רגיל אי אז בשנת 2020, הספיקה לצאת המטא-אנליזה הראשונה אי פעם שבחנה את היעילות של חינוך מונטסורי מול חינוך רגיל. וכמו שהסברתי קודם, אין כמו מטא-אנליזה כדי לדעת איפה דברים עומדים מבחינה מדעית.


מה יש לסקירה הסיסטמטית על חינוך מונטסורי לספר לנו?

המטרה של הסקירה הסיסטמטית שפורסמה בשנת 2023 הייתה לבחון את היעילות של החינוך המונטסורי בשיפור תוצאות אקדמיות ולא-אקדמיות בהשוואה לחינוך רגיל.


ואולי בנקודה זו כדאי שנבהיר למה הכוונה ב"חינוך רגיל". בגדול, מדובר במערכת החינוך כפי שאנחנו מכירות אותה- למידה מספרים, למידה שבה המורה מוביל, הילדים צריכים להכין עבודות ושיעורי בית וכמובן הם מקבלים עליהם ציונים. בחינוך רגיל הכיתות הן חד גילאיות, כלומר הילדים הם מאותו שנתון, והשיעורים נמשכים לרוב זמן קבוע של 45 דקות. אם כי כדאי לומר שלא כל המחקרים שנכללו בסקירה הגדירו כמו שצריך למה הכוונה בחינוך רגיל.


זוכרות שאמרתי שכדי להיכנס לסקירה מחקרים צריכים לעבור סלקציה? אז אחד הדברים שהיו חשובים לחוקרים שערכו את הסקירה הזו היה שלא יהיו הבדלים בין הילדים ממסגרות מונטסוריות לבין הילדים ממסגרות רגילות, חוץ מהעובדה שהם הולכים למסגרות חינוכיות שונות- מסגרת מונטסורית ומסגרת לא מונטסורית. המטרה היא בעצם לוודא שאם יהיו הבדלים בין הילדים המקור שלהם יהיה סוג החינוך שקיבלו במסגרת ולא דברים אחרים כמו ההשקפות של ההורים, זמן מסך או מצב סוציו-אקונומי של המשפחה. יש כל מיני דרכים שמחקרים יכולים לוודא שזה אכן המצב, אבל אני לא רוצה להלאות אתכן כרגע בפרטים. רק תזכרו שתוצאות הסקירה שאני הולכת להציג בפניכן מתבססות על מחקרים שהצליחו לבודד בצורה די טובה את ההשפעה של חינוך מונטסורי על הילדים מבין שאר ההשפעות בחייהם.


מהחיפוש הראשוני של המחקרים עלו 2012 מחקרים, ואחרי שעברו עליהם אחד אחד בסופו של דבר 32 מחקרים עברו את הסלקציה ונכנסו אל הסקירה. המחקרים האלה הם למעשה המחקרים הכי חזקים וריגורוזים שפורסמו על חינוך מונטסורי מול חינוך רגיל עד 2020. ובאמת נמצא במטא-אנליזה שאיכות הראיות גבוהה ברוב המוחלט של המחקרים. בקיצור, אני מקווה שעד עכשיו שכנעתי אתכן שיהיה שווה להקשיב מה יש למחקרים האלו לספר לנו.


אחרי כל ההקדמה הזו, הגיע הזמן לברר האם חינוך מונטסורי באמת עדיף על פני חינוך רגיל.

בואו נתחיל ממחקרים שבדקו את ההשפעה של חינוך מונטסורי על יכולות אקדמיות כמו מתמטיקה, שפה, קריאה וכתיבה ומדעים. ניתוח של כל המחקרים האלו יחד העלה שהיכולות האקדמיות של תלמידים מחינוך מונטסורי טובות יותר מהיכולות האקדמיות של תלמידים מחינוך רגיל. השאלה הבאה שתמיד חשוב לשאול היא עד כמה טובות יותר? אני לא רוצה להיכנס כרגע למושגים כמו גודל אפקט וסטיות תקן אז אני אסתפק בלומר שההשפעה של חינוך מונטסורי על יכולות אקדמיות כפי שהיא עולה מהסקירה שוות ערך לחודשיים של לימודים בכיתה א' ולשנת לימודים שלמה בכיתה ו'. כלומר ילד בכיתה א' בחינוך מונטסורי נמצא בממוצע בפור של חודשיים על ילד בחינוך רגיל וילד בכיתה ו' בחינוך מונטסורי נמצא בממוצע בפור של שנה על ילד בחינוך רגיל. שזה בהחלט לא זניח.


המטרה של הסקירה לא הייתה רק לבדוק מה ההשפעה של חינוך מונטסורי על יכולות והישגים אקדמיים אלא גם לבדוק את ההשפעה שלו על היבטים נוספים שאינם אקדמיים. כמו החוויה של התלמידים במסגרת החינוכית, הכישורים החברתיים שלהם, התפקודים הניהוליים (שתכף נסביר מהם) וגם היצירתיות. בסקירה נמצא שגם בהיבטים האלו, הלא-אקדמיים, ילדים ממסגרות מונטסוריות מתעלים על ילדים ממסגרות רגילות, בצורה אפילו יותר משמעותית מההיבטים האקדמיים.


למה בעצם? יש היגיון תיאורטי בכך שילדים במסגרות מונטסוריות מרוצים יותר מהחוויה שלהם בגן או בבית ספר, כי שם הם חופשיים לעסוק במה שמעניין ומסקרן אותם, כמובן כל עוד הבחירות שלהם משרתות את ההתפתחות שלהם ושל הילדים האחרים במסגרת. זה לא שאם הם מוצאים עניין בטיקטוק אז הם צופים כל היום בטיקטוק. מעניין אולי להוסיף בהקשר הזה שלפי מחקרים אנשים שבילדותם היו במסגרות מונטסוריות מדווחים על רווחה נפשית גבוהה יותר בבגרות וגם הזיכרונות שלהם מהילדות טובים יותר.


במחקרים שניסו להעריך את הכישורים החברתיים של הילדים בחנו את היכולת של הילדים לזהות רגשות, ואת היכולת שלהם ל-theory of mind שזה בגדול היכולת להבין שלאחר יש נקודת מבט שונה מזו שלי. בנוסף הם בדקו גם עד כמה הילדים יודעים להתנהל בצורה טובה באינטראקציות עם בני גילם (למשל שאלו אותם מה תעשו במקרה של ריב עם חבר). אז למה שלתלמידים מונטסורים יהיו כישורים חברתיים טובים יותר? יכול להיות שכיתות רב-גילאיות, כמו שיש במסגרות מונטסוריות, תורמות לפיתוח של כישורים חברתיים- הם גם יכולים לצפות וללמוד מההתנהגות החברתית של הילדים הגדולים יותר במסגרת וגם יכולים לשמש כמודל להתנהגות חברתית לילדים הצעירים יותר במסגרת. יכול להיות גם שעצם זה שהילדים ממשיכים יחד במסגרת שנה אחר שנה מאפשר איזושהי קביעות חברתית שכשלעצמה תורמת להתפתחות הכישורים החברתיים של הילדים. אפשרות נוספת היא שכישורים חברתיים טובים יותר הם תוצר של תפקודים ניהוליים טובים יותר.


זה הזמן להסביר בקצרה מה זה תפקודים ניהוליים. בגדול, תפקודים ניהוליים מתייחסים ליכולת של הילד לנהל את עצמו- לתכנן תוכניות, לפתור בעיות, לא להגיד בקול רם את כל מה שעובר לו בראש, לווסת רגשות סוערים, להתמיד והרשימה עוד ארוכה. בסקירה נמצא שהתפקודים הניהוליים של תלמידים מונטסורים טובים יותר מאלו של תלמידים רגילים. איך אפשר להסביר את זה? יכול להיות שההסבר נעוץ בדגש הגדול שחינוך מונטסורי שם על ריכוז ותשומת לב ממוקדת, על חינוך החושים להבחין בשינויים הקטנים ביותר בגירוי, על תשומת הלב לכל תנועה בגוף וגם על עידוד ישיבה שקטה והליכה שקטה. עוד דבר שיכול להסביר את התפקודים הניהוליים הגבוהים יותר של ילדים מונטסורים הוא שבמסגרת מונטסורית בדרך כלל יש עזר או תרגיל אחד מכל סוג, מה שאומר שאם ילד אחד משתמש באחד העזרים וילדים אחרים רוצים להשתמש בו באותו זמן הם חייבים לחכות- מה שבעל כורחם מאמן את התפקודים הניהוליים שלהם. זוכרות גם שהיחס בין מורה לילדים במסגרת מונטסרית, לפחות כזו שמיושמת כהלכה, הוא 1:35? מה שאומר שלעיתים קרובות ילד שזקוק לעזרת המורה יאלץ לחכות עד שתתפנה. עוד הזדמנות לאימון תפקודים ניהוליים.


ולסיום, בואו נדבר גם על יצירתיות. אכן נמצא שתלמידים ממסגרות מונטסוריות קיבלו ציונים גבוהים יותר במדדי יצירתיות בהשוואה לתלמידים ממסגרות רגילות. אולי אתן שואלות את עצמכן עכשיו איך בכלל בודקים יצירתיות במחקר? אז הנה כמה דוגמאות. למשל נותנים לילדים איזשהו חפץ כמו מהדק נייר ומבקשים מהם לחשוב על כמה שיותר שימושים לחפץ הזה, בשיטות אחרות מבקשים מהילדים לצייר סיפור ומעריכים את מידת היצירתיות שלהם על פי קריטריונים מוגדרים מראש. כן חשוב לומר שאמנם נמצא הבדל בין חינוך מונטסורי לחינוך רגיל במדדי יצירתיות, לטובת החינוך המונטסורי, אבל גם היו הבדלים גדולים בין הילדים בכל אחת מהקבוצות, כלומר הילדים ממסגרת מונטסורית היו שונים אלו מאלו והילדים מהמסגרות הרגילות היו גם שונים אלו מאלו. ככה שכן כדאי לקחת את הממצאים האלה בערבון מוגבל. ואם בכל זאת נרצה לשער למה שילדים מונטסוריים יהיו יצירתיים יותר, יכול להיות שהחופש לבחור במה לעסוק יחד עם היעדרם של ציונים, מבחנים וגורמי מוטיבציה חיצוניים הם אלו שמעודדים יצירתיות במסגרות מונטסוריות.


סיכום ביניים:

  • ההשפעות החיוביות הברורות והחזקות ביותר של חינוך מונטסורי היו בתחומים של מתמטיקה, קריאה וכתיבה, יכולות אקדמיות כלליות ותפקודים ניהוליים

  • נמצאה השפעה חיובית של חינוך מונטסורי גם על היבטים של רווחה נפשית כמו החוויה הפנימית של הילדים בבית הספר או בגן.

  • בכל הנוגע למדעים, יצירתיות וכישורים חברתיים נמצאה גם השפעה חיובית, אך האפקטים היו פחות ברורים מה שאומר שנדרשים עוד מחקרים כדי לסגור את הפינה.


מעניין לציין שההשפעות של חינוך מונטסורי, גם האקדמיות וגם הלא-אקדמיות, היו גדולות יותר בגן ובבית הספר היסודי, בהשוואה לחטיבת הביניים ולתיכון. מה שמסתדר עם הטענה שככל שהילד צעיר יותר כך קל יותר להשפיע על ההתפתחות שלו.


מהסקירה עלו גם עדויות ראשוניות שמסגרת מונטסורית פרטית עדיפה על פני מסגרת מונטסורית ציבורית. כלומר חינוך מונטסורי במסגרת פרטית מוביל לביצועים טובים יותר בהשוואה לחינוך מונטסורי במסגרת ציבורית, גם אקדמית וגם לא-אקדמית. ומה יכול להסביר את זה? בבתי ספר ציבוריים ילדים צריכים לעבור כל מיני מבחנים סטנדרטים כמו למשל מבחני מיצ"ב או מבחן פיז"ה. המשמעות של זה היא שהמורים צריכים לעשות התאמות כדי להכין את התלמידים שלהם לקראת המבחנים האלו מה שבאופן טבעי בא על חשבון איכות היישום המונטסורי. מעבר לזה, בתי ספר ציבוריים צריכים לעמוד בכל מיני רגולוציות של משרד החינוך כמו הפסקות, שיעורי אומנות וספורט, יחס מורה:ילד וגודל כיתה מסוימים, מה שמרחיק את בתי הספר הללו ממתוכנית הלימודים המונטסורית הקלאסית. כמובן, גם בתי ספר פרטיים עושים לפעמים פשרות כאלה, אבל הם יותר חופשיים לקבוע את התוכניות שלהם.


זוכרות שביקשתי מכן להחזיק בראש שאין דבר כזה תו תקן-מונטסורי? למי שלא זוכרת, הנה אני מזכירה- בעצם כל מסגרת יכולה לקרוא לעצמה מסגרת מונטסורית, בין אם היא מקפידה לעשות הכל לפי הספר ובין אם היא רק שואבת רעיונות מהתורה המונטסורית. מבחינה מחקרית זו עלולה להיות בעיה, כי אם אנחנו רוצות לבחון את ההשפעה של חינוך מונטסורי נרצה שהיישום שלו יהיה דומה במחקרים שונים. ובאמת יש אפילו מחקרים שהראו השפעות חיוביות יותר של חינוך מונטסורי כאשר היישום שלו קרוב יותר לעקרונות והפרקטיקות המונטסוריים הקלאסיים. מצד שני, ההבדלים הגדולים ביישום של החינוך המונטסורי משקפים את המציאות בשטח, כך שאם חושבים על זה המחקרים בכללותם דווקא כן משקפים את המציאות מה שאומר שאפשר להכליל מהם יותר בקלות.

ואם אנחנו כבר מדברות על הכללות מממצאי הסקירה, כן חשוב לומר שרוב המחקרים נערכו בבתי ספר יסודיים ובגני חובה, כך שלא בטוח שמידת ההשפעה של חינוך מונטסורי כפי שדיברנו עליה קודם משקפת במדויק גם את מה שקורה לפני גן חובה או בחטיבה או בתיכון. כצפוי רוב המחקרים נערכו בארה"ב אם כי יש ייצוג קטן של מחקרים מאירופה, המזרח התיכון ואסיה.


עוד דבר שכדאי שניקח בחשבון הוא שבהרבה מחקרים שנכללו בסקירה גודל המדגם היה יחסית קטן. סביר מאוד שאם יותר מחקרים היו כוללים מדגם גדול האפקטים שנמצאו בסקירה היו קטנים יותר. מעבר לזה, רוב המחקרים לא עקבו אחרי הילדים במשך תקופה ארוכה או אחרי שסיימו את בית הספר, כך שיותר קשה להסיק בנוגע להשפעות ארוכות טווח של חינוך מונטסורי.


האם ילדים עם עבר מונטסורי יצליחו להשתלב במערכת החינוך הרגילה?

אני מניחה שיש כאן הורים ששולחים את הילדים שלהם למסגרת מונטסורית ותוהים לעצמם האם הילדים שלהם יצליחו להסתדר אם הם יעזבו ממסגרת מונטסורית למסגרות רגילה. הרי בסופו של דבר ברוב המקרים אף אחד לא מבטיח להם שהילדים ישארו במסגרת מונטסורית עד כיתה י"ב. מחקר אחד שפורסם בשנת 2007 ניסה לתת מענה בדיוק לשאלה הזו. במחקר בדקו האם תלמידי תיכון שהיו במסגרת מונטסורית מגיל 3 עד 11 מצליחים לשגשג מאוחר יותר בבתי ספר רגילים.


החוקרים השוו בין ההישגים של אותם 201 תיכוניסטים מונטסורים-לשעבר לבין אלו של 201 תיכוניסטים ללא עבר מונטסורי שלמדו יחד באותם בתי ספר. אז קודם כל לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במבחני שפה ובכישורים חברתיים, אבל התלמידים המונטסורים לשעבר הצליחו יותר במתמטיקה ובמדעים, בהשוואה לתיכוניסטים ללא עבר מונטסורי. המחקר הזה מגלה לנו שבפרספקטיבה של חמש עד שבע שנים אחרי המעבר ממסגרת מונטסורית למסגרת רגילה, הילדים שגדלו להיות עכשיו נערים ונערות לא רק שלא נשארו מאחור, אלא אפילו הצליחו יותר בחלק מהתחומים.


הממצאים האלו אכן מרגיעים ואפילו משמחים אבל כן חשוב לומר שמדובר במחקר אחד בלבד ונדרשים מחקרים נוספים כדי לשחזר את הממצא. בנוסף, על בסיס המחקר הזה אי אפשר לטעון שהחינוך המונטסורי הוא זה שהוביל להישגים אקדמיים טובים יותר בהמשך, כי הקשרים שנמצאו במחקר הזה הם מתאמיים וייתכן שיש הסברים נוספים להבדלים בין התלמידים.


אז אם נחזור לשאלה המקורית שאיתה פתחנו את הפרק- האם חינוך מונטסורי הוא באמת בשורה למערכת החינוך הסטנדרטית? נראה שהתשובה היא בהחלט כן. ממצאי המטא-אנליזה שהצגתי היום מראים שבהשוואה לחינוך רגיל לחינוך מונטסורי יש השפעה חיובית ומשמעותית על התפתחות הילד, גם במישורים אקדמיים וגם במישורים שאינם אקדמיים. בקיצור, החינוך המונטסורי הוא הרבה יותר מטרנד.


 

.....

מקורות מחקריים

נתונים מהסקר של קרן טראמפ למצוינות בחינוך על שביעות הרצון של הורים ממערכת החינוך (המקור הוא אמנם כתבה מהעיתון, אבל יצרתי איתם קשר במייל והם אישרו את הנתונים למרות שלא יכלו לספק לי אותם ישירות):

https://www.israelhayom.co.il/news/education/article/13382585


נתונים על מבחני פיז"ה במדינות ה-OECD משנת 2022:

https://meyda.education.gov.il/files/Rama/PISA-2022-matzeget.pdf


הביוגרפיה של מריה מונטסורי:

https://www.amazon.com/Maria-Montessori-Biography-Radcliffe/dp/0201092271


מטא-אנליזה מ-2023 שבדקה את ההשפעות של חינוך מונטסורי על התפתחות ילדים:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37554998/


מחקר מ-2007 שהשווה בין תלמידי תיכון עם ובלי רקע בחינוך מונטסורי:

https://psycnet.apa.org/record/2008-00700-007




Comments


bottom of page